אנדרטת חללי הקיבוצים

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 6 ק"מ
  • צפון רמת מנשה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
האנדרטה ביום סוער. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

מגדל ממנו נשקפים נופיו המרהיבים של עמק יזרעאל והמון סיפורי גבורה המנציחים את תולדות ההתיישבות בעמק

האנדרטה המרשימה לזכר חללי הקיבוצים שוכנת בפאתי יער משמר העמק. היער, הקרוי גם יער הקיבוצים, הוא חלק מיער הזורע, המשתרע על כ-30,000 דונם. קק"ל החלה בנטיעת היער בשלהי שנות ה-20. הנוטעים היו מתיישבי משמר העמק, שעלו על הקרקע בשנת 1926. הדרך לאנדרטה סלולה ועבירה לרכב פרטי.

הוראות הגעה ומידע כללי

אופי הטיול: ביקור באתר מורשת.
אורך מסלול הנסיעה: כ-6 ק"מ.
נקודת מוצא: כביש עין השופט-משמר העמק (כביש 6953), ליד ג'וערה, כ-600 מ' ממזרח לכניסה לקיבוץ עין השופט. יש שילוט חום.
גישה: מכביש עין השופט – משמר העמק (כביש 6953), כ- 100 מ' ממערב לכניסה לג'וערה, פונים דרומה בדרך הפארק של רמת מנשה. נוסעים בדרך 3.9 ק"מ וליד "אי תנועה" שבו צומחים ברושים פונים שמאלה, חולפים על פני חורבת בית ראש ומגיעים לאנדרטה. יש שילוט. אורכה של הדרך כ-6 ק"מ. קק"ל הכשירה את הדרך למעבר רכב פרטי.

יער משמר העמק

יער משמר העמק משמש כיום מקום לטיולים ולבילוי, אך בראשית שנות ה-40 הוא מילא תפקיד אחר לגמרי. היער ומערה שנמצאת בתוכו (מערת פלמ"ח), שימשו בסיס אימונים למחלקות המיוחדות של הפלמ"ח ובהן מחלקת המסתערבים, שפעלה במדינות ערב. המערה נמצאת בשוליים המערביים של קיבוץ משמר העמק והיא משמשת כיום אתר מורשת המציג את המורשת והווי החיים של הפלמ"ח.

בראשית מלחמת העצמאות בלמה משמר העמק את כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י, שיצא ב-4 באפריל למתקפה רבתי על הקיבוץ. מגמת הכוח הערבי היתה לנתק את חיפה כליל מהיישוב העברי. לאחר הרעשה ארטילרית פתח הכוח הערבי במתקפה רגלית. אנשי הקיבוץ וכוח של "גולני" הדפו את התוקפים. הבריטים הציעו לחברי הקיבוץ להתפנות, אך הם סירבו. הערבים לא הרפו ותקפו שוב ושוב את הקיבוץ במשך שישה ימים רצופים. יחידות נוספות של הפלמ"ח, שהוזעקו כתגבורת, הדפו את הכוח התוקף ואף כבשו כפרים ערבים בסביבות ואדי ערה. המערכה על משמר העמק נמשכה 10 יממות.

זהו היער שנבחר לשכן בו את האנדרטה לחללי הקיבוצים לדורותיהם. האנדרטה הוקמה בגבעת קאת, כקילומטר ממערב למשמר העמק, במקום הצופה היטב על עמק יזרעאל ועל הגליל התחתון. ההיסטוריה של היער, קרבות משמר העמק והתצפית על עמק יזרעאל, עושות את המקום ראוי לשכן בו אנדרטה כה חשובה.

הדרך אל האנדרטה

הדרך לאנדרטה עוברת בחלקה בדרך הנוף של רמת מנשה. נקודת המוצא שלנו מתחילה ליד גבעת ג'וערה. השם הרשמי של המקום הוא גבעת נוח, על שמו של נוח לינדהיים, חבר עין השופט שנספה בתאונת מטוס.

ג'וערה הייתה בית היוצר של מפקדי ההגנה ושל צה"ל בראשית דרכו. כאן צייר משה בר תקוה (מונדק פסטרנק) את סמל החרב וענף הזית, שהפך לסיכת מ"מ המוענקת עד היום למסיימי קורס קצינים של צה"ל. בבית הקומתיים שבג'וערה השתכנו בשנת 1937 ראשוני עין השופט, עד שעברו לנקודת הקבע שבה הקיבוץ נמצא בימינו. המבנה שימש בעבר מוזיאון לתולדות עין השופט ולפעילות הפלמ"ח בסביבה ועד שנת 2016 פעל בו בסיס גדנ"ע.

במרחק כ-800 מ' מהכביש ניצבים חלקי בית בד ברחבה מרוצפת. זוהי אנדרטה לזכרם של שלמה קורץ מעין השופט ונכדו לירון צ'רן, שנספו בסביבה בשנת 1989, כאשר שהו במערה שקרסה. סקר ארכיאולוגי גילה כאן עדויות להתיישבות אדם מתקופת האבן הקדומה.

הדרך מגיעה לעין שולמית – מעיין שמימיו נאספים לבריכת בטון. לאחר גשמי החורף של ינואר 2020 עלתה הבריכה על גדותיה ואף הניבה פלג דק שירד לנחל משמר העמק. מכאן ממשיכים מעט בערוץ נחל משמר העמק ונהנים ממראות היער וסבכי הקיסוסית המטפסים על העצים.

הדרך מגיעה למעין "אי תנועה" ובמרכזו קבוצת ברושים (9.7 ק"מ). יערני קק"ל מכנים את המקום "משולש הדרכים". מי שיפנה ימינה ימשיך בדרך הנוף של רמת מנשה. אנו נפנה שמאלה ונאגף את הגבעה הגבוהה של חורבת בית ראש, שמתנשאת משמאלנו. בימי מלחמת העצמאות שימשה הגבעה משלט לחברי הקיבוצים עין השופט, רמת השופט ודליה.

ההתבססות בגבעה סייעה לעמידתה של משמר העמק. בגבעה נמצאו שרידים מתקופת הברזל ואילך. בתקופה הצלבנית נקרא המקום ביאתריאס ושימש את חברי מסדר הטמפלרים כחווה חקלאית. נראה כי מעיין שולמית שימש מקור המים של התושבים הקדמונים.

לאחר השלמת האיגוף של החורבה פונה הדרך מזרחה ומגיעה לרחבת החניה הגדולה של האנדרטה.

אנדרטת חללי הקיבוצים

האנדרטה, פרי תכנונו של הפסל והאדריכל שאול סלו מעין גב,נחנכה ב-29 באוגוסט 2007. בשער הכניסה מוצגת מפה המתארת את פרישת הקיבוצים בישראל. מהשער מוביל שביל בטון אל מגדל ריבועי, בנוי בטון חצוב. בצדו הימני של השביל מוצבים ארבעה עמודונים הנושאים שלטים שמתארים את התפקידים הביטחוניים שבהם נשאו הקיבוצים.

השלטים מזכירים, בין השאר, את יישובי "חומה ומגדל", שהניבו יותר מ-50 יישובים בתקופה הקשה של ימי "המרד הערבי" (1936-39), את הקמת 11 הנקודות בנגב ואת קרבות מלחמת העצמאות, שבהם מצאו עצמם קיבוצים רבים בקו האש. חללים מבני הקיבוצים נופלים, לצערנו, גם בימינו אלה והשילוט מזכיר גם את הכמיהה לשלום, למרות הקרבנות הרבים שהקריבה התנועה הקיבוצית.

מגדל הבטון מסמל את ערך ההגנה על הבית ואולי את מתכונת ההתיישבות של "חומה ומגדל". על קיר בטון באתר חקוקות מילותיו של הסופר ס. יזהר: "נזכור אחים, בנים ורעים אשר יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים. אנחנו חזרנו והמה לא ישובו עוד". על קירות ההנצחה הסמוכים למגדל מונצחים בשמותיהם יותר מ-3,000 חללים בני כ-230 קיבוצים.

אפשר לעלות לראש המגדל, או להסתפק בנוף המרהיב הנראה מעמדת התצפית שלמרגלותיו: עמק יזרעאל פרוש לרגלינו במלוא תפארתו וכך גם ההרים המקיפים אותו- פסגת הר אמיר שבשומרון, הגלבוע, גבעת המורה, התבור והרי נצרת.

לאחר הביקור במקום אפשר להמשיך בדרך הנוף של רמת מנשה לעבר עין כפר וקיבוץ גלעד, או לשוב בחזרה לנקודת המוצא.

מסלול נוסף בסביבה

קרדיטים
 
כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 16/9/2020
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן