קק"ל החלה בהכשרת הקרקע ליישובים החדשים, שנקראו מצפים, בראשית שנות ה-80. הקמתם נועדה להשיג מטרות שהציבה הממשלה: תפיסת קרקעות ושמירתן, הפניית תשומת הלב לגליל ומשיכת אוכלוסייה חדשה לאזור.

המתיישבים החדשים מצאו לידם יער המשתרע על פני כ-10,000 דונם, שקק"ל החלה בנטיעתו בשנות ה-50. היער הוא מעורב. צומחים בו עצי מחט ורחבי עלים כגון כליל החורש, חרוב, אלה ארצישראלית ואלה אטלנטית. בין העצים צומח תת-יער טבעי, אופייני לצומח הים-תיכוני, ובו פריחת חורף ואביב ססגונית.

כביש 805 מחלק את היער לשני חלקים – החלק שמדרום לכביש שבו עוברת דרך נוף יער שגב והחלק שמצפון לכביש. דרך הנוף עבירה לרכב פרטי.

נוסעים בכביש צומת יבור–צומת שגב (כביש 805). כ-900 מ' ממערב לצומת פונים דרומה למושב שגב (עצמון). חולפים על פני הכניסה למושב וממשיכים עוד כ-100 מ' לנקודת המוצא של דרך הנוף.

לפני שנצא לטייל בדרך הנוף נצפה מנקודת המוצא מזרחה. למרגלותינו נמצא מתחם המועצה האזורית משגב ולצדו פארק אוסטרליה. קק"ל הקימה את הפארק בכספי תרומות שגייסה יהדות אוסטרליה, והוא מוקדש למאות מתנדבי קק"ל באוסטרליה התומכים בפיתוח הגליל. יש בו פסלים סביבתיים ותיאטרון פתוח למופעים, אך הוא אינו מיועד לפיקניקים.

דרך הנוף מאגפת מדרום את מושב שגב ועוברת תחילה בלב יער מעורב שניטעו בו עצי אורן וברוש, איקליפטוס וכליל החורש. לאחר כ-1.5 ק"מ נגיע לפנייה שמאלה. מכאן מתחיל שביל רגלי קצרצר באורך של כ-50 מ' המוביל לבור שגב.

האתר הקרוי בור שגב הוא מערך איסוף מים שהשתמר היטב. בסלע הטבעי נותרו שני בורות מים וגם תעלות הולכה המובילות את מי הגשם הניגרים במדרון אל הבורות. בבור העליון צומח עץ תאנה. ליד הבור התחתון נותרה חוליה מרשימה – האבן העגולה שכיסתה בעבר את פי הבור. שימו לב לפתח זעיר בשולי הבור התחתון. דרך פתח זה נאספו מי הגשם הניגרים לתוך הבור.

בור שגב והמדרון שמתחתיו, היורד לנחל שגב, זוכים בתקופה האחרונה לטיפול אוהב של עובדי חברת התוכנה והאינטרנט ספירל סולושנס. החבר'ה, בפיקוחם של היערן אלי בנישו ושל פנינה לבנון – רכזת קהילה ויער בגליל מערבי וכרמל – ניקו את העשבייה, הציבו ספסלים ונטעו עצים. כ-100 מ' במורד המדרון תמצאו גם שני שולחנות פיקניק שיוצרים פינת ישיבה אינטימית.

נמשיך בנסיעה ביער. ההר המתנשא משמאל הוא הר שכניה ובו שוכנים המצפים קורנית, שכניה ומנוף. בינינו לבין הר שכניה עובר נחל שגב, מיובלי נחל חילזון, נחל ארוך הנשפך לנחל נעמן מעט לפני הים.

במרחק של כ-4.5 ק"מ מנקודת המוצא מתגלה לפתע הנוף. אמנם אין כאן מצפור מוסדר, אבל כדאי מאוד לצאת מהרכב ולהשקיף אל הכפר כבול ואל מישור החוף של הגליל התחתון – בין עכו לחיפה. בהמשך עוקפת הדרך משמאל כרם זיתים (4.4 ק"מ מנקודת המוצא) ולאחריו נפגוש עוד כרמי זיתים נאים.

מעט אחר כך, במרחק של כ-8.5 ק"מ מנקודת המוצא, מגדלת קק"ל חורשה מיוחדת של ברושים המיועדים לשמש עצי חג מולד לבני הקהילות הנוצריות בישראל. עוד כמה מאות מטרים תגלו משמאל את חניון יער שגב – חניון גדול שנמצא בצל עצי אורן, סמוך לכביש 805, המציין את נקודת הסיום של הדרך.

חניון יעד

חניון קטן ושימושי בצומת הכניסה ליישוב יעד.

טיילת יעד

טיילת סלולה להולכי רגל היוצאת משער היישוב ונמשכת במקביל לכביש 805 עד מול הכניסה ליישוב עצמון. בטיילת, בצל פרגולה, נמצא מצפור על שם איהוגניו גורצי. אורך הטיילת כ-2 ק"מ.

חורבת ראש זית

לחורבה זו אין בינתיים דרך גישה מוסדרת ולכן איננו ממליצים לבקר בה, אך נספר עליה כמה פרטים. חרסים שנאספו במקום מעידים שהמקום נושב לראשונה בראשית התקופה הישראלית (מאה 12 לפנה"ס). בחפירות, שנערכו בניהולו של צבי גל, נחשפה במקום מצודה גדולה (16X15.5 מטרים) מהמאה ה-10 לפנה"ס. המצודה בנויה חצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים, ללא פתח כלל (נראה שלמצודה נכנסו בסולמות עץ). התגלו בה, בין השאר, עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה וקנקנים לאחסון יין ושמן.

ממזרח למצודה התגלו שרידי בית כפרי, בורות מים חצובים בסלע ושרידים של שני בתי בד. המבנה הגדול שמדרום לבית הבד הוא בית בעל ארכיטקטורה אופיינית לתקופה הישראלית, המכונה על ידי הארכיאולוגים "בית ארבעת המרחבים". המבנה כולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם.

סימני שריפה במצודה, המתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס, הם אולי עדות למסע מלחמה אשורי שפגע בחוף הפיניקי. ייתכן שבעקבות המאבק הזה התיישבו ישראלים מחדש מעט ממזרח למצודה. היישוב ננטש במאה ה-8 לפנה"ס, כאשר תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, כבש את הגליל.

כמה מאות מטרים מצפון-מערב לחורבת ראש זית נמצאת חורבת בזע, מקום שהיה מיושב בתקופות החשמונאית והרומאית. בחפירה מצומצמת שניהל במקום מרדכי אביעם נחשפו שרידיהם של שני בתי בד ובית כפרי ובו כמה פריטים אדריכליים מעוטרים שמקורם אולי במבנה בית כנסת שטרם התגלה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: פנינה לבנון, רכזת קהילה ויער גליל מערבי-כרמל, קק"ל
פורסם בתאריך: 21.9.2016