חושפים את חוקוק הקדומה: החפירות באתר

ארץ ישראל, המצויה באחד האזורים המיושבים ברציפות העתיקים ביותר בעולם, מציגה לראווה שפע בלתי נדלה של אתרים ארכיאולוגיים, חלקם בעלי חשיבות בינלאומית. בתוך כך, חקר ההיסטוריה והתרבות הקדומה בגליל התחתון זוכה לתחייה של ממש בעשורים האחרונים: מאז שנות ה־70 חקרו ארכיאולוגים את שרידיהם של ערים וכפרים ברחבי הגליל, ובכך סיפקו תובנות חסרות תקדים על הדינמיקה החברתית-פוליטית, על חיי היומיום ועל המוסדות הדתיים בתקופתו של ישו ותקופת המשנה והתלמוד (התקופה הרומית-ביזנטית).

חוקוק, או חורבת חוקוק כפי שהיא נקראת כיום, ממוקמת כשישה ק"מ צפונית-מערבית לכנרת ולכפר נחום והיא נחשבת לאתר ארכיאולוגי מפתיע ומסקרן שמספק לקהיליית החוקרים שפע בלתי רגיל של ממצאים ומידע באשר לחיים במקום לאורך הדורות. אף שהיישוב אינו נזכר בברית החדשה, קרבתו לכפר נחום ומגדל מעידה על כך שהיה בתחומי אזור פעילותו של ישו, ועל כן בתחומי ערש התרבות הנוצרית
סטודנטים אמריקאיים חופרים בחוקוק
סטודנטים אמריקאיים חופרים בחוקוק. צילום: שועה קיסילביץ

חוקוק: תקציר היסטורי

חוקוק נזכרת לראשונה במקרא כיישוב הנמצא בתחומי נחלת שבט נפתלי (יהושע פרק י"ט 32–34). המקום מוזכר גם בגמרא ככפר יהודי בימי המשנה והתלמוד, בהקשר לתעשיית צמח החרדל שהיוותה מרכיב חשוב בכלכלת היישוב. בתקופה זו אף זוהה הכפר לראשונה עם חוקוק המקראית על ידי אוסביוס, אב הכנסייה של קיסריה. בסיכומו של דבר, ידוע לנו כיום כי האתר היה מיושב כמעט ברציפות מתקופת הברזל (ימי הבית הראשון) ועד לתקופה המודרנית. שיאו של היישוב היה ככל הנראה בתקופות הרומית והביזנטית, עת היה מרכזו בראש הגבעה והשתרע על פני שטח של מעל 30 דונמים.

בשולי היישוב וכן במורדותיה הדרומיים של גבעה המצויה מצפון נתגלו מתקנים וקברים ששימשו את היישוב ובעמק שמצפון לו נמצא מעיין נובע שמשמש מקור מים עד ימינו. בראש הגבעה, על פני שטח של כעשרה דונמים, מצויות חורבותיו של הכפר הערבי יאקוק.

בשנים 1956–1957, לקראת חפירת תעלת המוביל הארצי, חפר ב' רבני בעזרתם של חברי קיבוץ חוקוק ארבע מערות קבורה מהתקופה הרומית (המאות הראשונה עד השלישית לספירה), שבהם מכלולי כלים עשירים. בשנת 2011, לקראת הרחבת כביש 65, נערכה חפירה במשטחי סלע בשוליו המערביים של האתר ומצפון מערב לו (מדרום למפגש המוביל הארצי וכביש 65) על ידי דללי-עמוס. בחפירה זו נחשפו קברים, מחצבות וחציבות (ואולי גם מקווה טהרה) מתקופות שונות, בהן התקופות הרומית והביזנטית.

חפירות אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל - חושפים את חוקוק הקדומה

קיץ 2010. על גבעה טרשית בגליל התחתון, מול נופה הכחול והפסטורלי של הכינרת, מטפסת הארכיאולוגית ג'ודי מגנס – ומגיעה אל אתר שנראה, לפחות במבט ראשון, נטול כל דרמה. פה ושם בצבצו אבני בנייה עתיקות מתוך העשב היבש, שרידי מבנים מאוחרים יותר היו פזורים על המדרון, וצמחי חרדל התנועעו ברוח החמה.

קשה היה להאמין שמתחת לפני הקרקע מסתתר אחד הגילויים הארכיאולוגיים המפתיעים והמרהיבים שנחשפו בישראל בעשורים האחרונים.

מגנס, פרופסור ליהדות עתיקה מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, כבר הובילה חפירות בישראל. אבל משהו בחוקוק – כפר יהודי קדום שנזכר במקורות ושגשג בתקופה הרומית והביזנטית – לא נתן לה מנוח. התחושה הזו התבררה כמוצדקת.
 
מימין: ג'ודי מגנס וחברים בצוות החפירהמימין: ג'ודי מגנס וחברים בצוות החפירה. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק

למעשה, מגנס הגיעה לכאן במטרה לאתר בית כנסת מטיפוס גלילי, כדי לפתור ויכוח ממושך באשר לתארוך בתי כנסת מטיפוס זה: האם הם בני המאה השלישית או החמישית? הדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגיה היא לחפור בית כנסת שעדיין לא נחפר, כולל את הכפר שבו הוא ממוקם. זאת מאחר שבכל כפר יהודי מאותה תקופה ישנו בית כנסת, ששימש כמרכז קהילתי וחברתי חשוב.

בקיץ שלאחר מכן (2011), כשצוות החפירה החל להסיר בזהירות שכבות של אדמה ואבנים, נחשף קיר אבן גדול, קבור כשני מטרים מתחת לפני השטח. כיוונו, יחד עם סימנים נוספים ובהם פתח ראשי שפנה לעבר ירושלים, הוביל למסקנה מרגשת: זהו בית כנסת קדום. בהמשך החפירות יתברר שהוא נבנה בראשית המאה החמישית לספירה.

אלא שההפתעה האמיתית עוד חיכתה מתחת לרגליהם: ביוני 2012, צצו מתוך הקרקע פניה של אישה, עשויות אבני פסיפס זעירות. גם עבור ארכיאולוגים מנוסים, אלה רגעים נדירים שבהם הזמן כמו נעצר: מבט שקפא לפני כ-1,600 שנה פוגש מחדש עיניים אנושיות.
 
צילום: Griffin Higher Photographyצילום: Griffin Higher Photography

וכך, שנה אחר שנה נחשפו עוד ועוד חלקים מרצפת הפסיפס המפוארת של בית הכנסת הקדום – סצנות מקראיות, דמויות מסתוריות וסיפורים שלא תוארו מעולם באמנות בתי הכנסת העתיקים. וכל גילוי חדש העמיק את התחושה שחוקוק אינה רק עוד אתר ארכיאולוגי, אלא חלון ייחודי אל עולמם, אמונותיהם ותקוותיהם של יהודי הגליל לפני כ-1,600 שנה.

"אתר אידיאלי לחפירה ארכיאולוגית"

"ההיסטוריה הארוכה של האתר, השרידים שנראו על פני השטח – ובהם פריטים אדריכליים אופייניים לבית כנסת – נגישותו של המקום והעובדה שלא נחפר בעבר, הפכו את חוקוק לאתר אידיאלי לחפירה ארכיאולוגית", ציינה מגנס באחד ממאמריה הרבים על האתר. היא יזמה והקימה את "פרויקט חפירות חוקוק" - קונסורציום של אוניברסיטאות שהחל כאמור לחפור באתר בקיץ 2011.

לפרויקט זה היו שלוש מטרות מרכזיות: חפירת בית הכנסת של הכפר, חפירת חלק מן הכפר העתיק כדי להבין את ההקשר של בית הכנסת ושימור תולדות הכפר הערבי יאקוק באמצעות חפירה ומחקר ארכיוני.
לדעת עוד על צוות החפירה
 
מנהלן החפירה מיקי גולן ופרופ' ג'ודי מגנסמנהלן החפירה מיקי גולן ופרופ' ג'ודי מגנס. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק

החפירות באתר ("פרויקט חפירות חוקוק")

בקיץ 2011, לאחר סקר מקדים בשיתוף עם דוד עמית, החלה חפירה מדעית ראשונה של משלחת אוניברסיטאית משותפת מארצות הברית וקנדה, בניהול פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל ובשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות. בחפירה הוגדרו שלושה שטחי חפירה: 2000 ("הכפר" – בחלק המזרחי של ראש הגבעה), 3000 ("בית הכנסת" – בראש הגבעה) ו-4000 ("מקווה דרומי" – בחלק הדרומי של הגבעה). החפירה מעידה שהאתר יושב, כמעט ברציפות, למן תקופת הברונזה ועד לתקופה המודרנית.
 
בטבלה הבאה תוכלו למצוא את עיקרי הממצאים בכל אחד מאזורי החפירה:

פירוט עיקרי הממצאים בכל אחד משטחי החפירה

  שטח 2000 שטח 3000 שטח 4000         
תקופת הברונזה ראש אלה ומעט חרסים
תקופת הברזל מעט חרסים
התקופה ההלניסטית גדם קיר ומילויים ובהם חרסים רבים חרסים במילויים תחת מבנה בית הכנסת
התקופה הרומית הקדומה גדם קיר ומילויים ובהם חרסים  חרסים במילויים תחת מבנה בית הכנסת
התקופה הרומית-ביזנטית מבני יישוב צפוף מבנה בית כנסת מקווה טהרה
התקופה האסלאמית הקדומה מבני יישוב צפוף מתקנים?
התקופה הממלוכית/ צלבנית/ איובית שרידי מבנה מתקנים?
התקופה הממלוכית שרידי מבנה מבנה ציבור גדול (בית כנסת?)
התקופה העות'מאנית מתקנים ושרידים דלים של מבנים
התקופה העות'מאנית-מודרנית (מאות 20-19 לספירה)        מבני יישוב צפוף

שטח 2000

אזור הכפר הקדום בחלק המזרחי של ראש הגבעה. שטח זה מצוי מחוץ לשטח הכפר המאוחר יאקוק והקירות מצויים קרוב לפני השטח. הובחנו בו שרידים למן התקופה החשמונאית ועד לימי הביניים. כמו כן, נחפרו בו מספר אינסולות (מבני מגורים) מהמאות החמישית-שישית לספירה שקירות חדריהם השתמרו לעיתים לגובה של כשני מטרים. שפע הממצא בחדרים לימד על חיי היום-יום ועל פעילות חקלאית: שברי זכוכית וחרס, מטבעות, פלך לטווייה, ריחיים ואבני שחיקה להכנת קמח, ואבן מעגילה להידוק גג הבית. השרידים הצמחיים כללו גלעיני זיתים רבים ושרידים של צמח החרדל, הנקשר בתלמוד לחוקוק (ירושלמי שביעית, ח, כה ע"א).
 
שטח 2000שטח 2000. צילום: Griffin Higher Photography

שטח 3000

אזור בית הכנסת בחלק המרכזי של ראש הגבעה ובו נחשפה גולת הכותרת של חפירות המשלחת: בית כנסת מונומנטלי גדול מטיפוס גלילי שפתחו בדרום והוא בנוי כבזיליקה עם סטילובטים (משטחים עליהם ניצבים עמודי התמך של המבנה) שנשאו עמודים על גבי פדסטלים (אדנים). בית הכנסת מתוארך למאה החמישית לספירה, והוא נבנה באבני גזית גדולות ומסותתות למשעי, מעוטר בפריטים אדריכליים הכוללים סטוקו ופרסקו, ורצפתו מעוטרת בפסיפסים מרהיבים שבהם סצנות מקראיות וחוץ מקראיות וכן תיאורים מחיי היום יום.

בראשית ימי הביניים נעשה שימוש חוזר בקירות המזרחי והצפוני של בית הכנסת הרומי-ביזנטי; שלושה פתחים הותקנו בקיר המזרחי, המבנה הורחב למערב ולדרום, והושתתה בו רצפת חלוקים וטיח עבה ששימשה תשתית לפסיפס שרק קטעים קטנים ממנו השתמרו. מבנה זה בנוי אף הוא כבזיליקה, וכפי הנראה נותקו אבני הסטילובט הקדום והותקנו מחדש במבנה זה. למבנה שתי שורות ספסלים המקיפות את שלוש פאותיו, וייתכן ששימש אף הוא כבית כנסת. החפירה בשכבות שכיסו את שרידי בית הכנסת הניבה שרידים דלים מימי הביניים ומרבית התקופה העות'מנית (מאות 13 עד אמצע המאה ה-19), כאשר במאות ה-19 וה-20, ניכרת תנופת בנייה שבאה לידי ביטוי במבני מגורים ובהם ממצא כפר אופייני לכפר במאות אלו - מתנורי אפייה בחצרות ועד מטבעות וחפצים אישיים, ואפילו רובה ותחמושת מהמאה ה-19.
 
שטח 3000 – בית הכנסתשטח 3000 – בית הכנסת. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק

שטח 4000

מקווה (דרומי) בשליש העליון של המורד הדרומי של הגבעה. בעונת החפירות הראשונה (2011) נחפר מקווה טהרה חצוב שהיה חשוף ברובו ואשר תועד בעבר. מיקומו של מקווה הטהרה סמוך לשדות עשוי לרמוז על יבול חקלאי שנועד להיות טהור – כלומר יועד לבית מקדש בירושלים או לכוהנים.
 
המקווה – שטח 4000
המקווה – שטח 4000. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק