קיץ 2010. על גבעה טרשית בגליל התחתון, מול נופה הכחול והפסטורלי של הכינרת, מטפסת הארכיאולוגית ג'ודי מגנס – ומגיעה אל אתר שנראה, לפחות במבט ראשון, נטול כל דרמה. פה ושם בצבצו אבני בנייה עתיקות מתוך העשב היבש, שרידי מבנים מאוחרים יותר היו פזורים על המדרון, וצמחי חרדל התנועעו ברוח החמה.
קשה היה להאמין שמתחת לפני הקרקע מסתתר אחד הגילויים הארכיאולוגיים המפתיעים והמרהיבים שנחשפו בישראל בעשורים האחרונים.
מגנס, פרופסור ליהדות עתיקה מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, כבר הובילה חפירות בישראל. אבל משהו בחוקוק – כפר יהודי קדום שנזכר במקורות ושגשג בתקופה הרומית והביזנטית – לא נתן לה מנוח. התחושה הזו התבררה כמוצדקת.

מימין: ג'ודי מגנס וחברים בצוות החפירה. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק
למעשה, מגנס הגיעה לכאן במטרה לאתר בית כנסת מטיפוס גלילי, כדי לפתור ויכוח ממושך באשר לתארוך בתי כנסת מטיפוס זה: האם הם בני המאה השלישית או החמישית? הדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגיה היא לחפור בית כנסת שעדיין לא נחפר, כולל את הכפר שבו הוא ממוקם. זאת מאחר שבכל כפר יהודי מאותה תקופה ישנו בית כנסת, ששימש כמרכז קהילתי וחברתי חשוב.
בקיץ שלאחר מכן (2011), כשצוות החפירה החל להסיר בזהירות שכבות של אדמה ואבנים, נחשף קיר אבן גדול, קבור כשני מטרים מתחת לפני השטח. כיוונו, יחד עם סימנים נוספים ובהם פתח ראשי שפנה לעבר ירושלים, הוביל למסקנה מרגשת: זהו בית כנסת קדום. בהמשך החפירות יתברר שהוא נבנה בראשית המאה החמישית לספירה.
אלא שההפתעה האמיתית עוד חיכתה מתחת לרגליהם: ביוני 2012, צצו מתוך הקרקע פניה של אישה, עשויות אבני פסיפס זעירות. גם עבור ארכיאולוגים מנוסים, אלה רגעים נדירים שבהם הזמן כמו נעצר: מבט שקפא לפני כ-1,600 שנה פוגש מחדש עיניים אנושיות.

צילום: Griffin Higher Photography
וכך, שנה אחר שנה נחשפו עוד ועוד חלקים מרצפת הפסיפס המפוארת של בית הכנסת הקדום – סצנות מקראיות, דמויות מסתוריות וסיפורים שלא תוארו מעולם באמנות בתי הכנסת העתיקים. וכל גילוי חדש העמיק את התחושה שחוקוק אינה רק עוד אתר ארכיאולוגי, אלא חלון ייחודי אל עולמם, אמונותיהם ותקוותיהם של יהודי הגליל לפני כ-1,600 שנה.
"אתר אידיאלי לחפירה ארכיאולוגית"
"ההיסטוריה הארוכה של האתר, השרידים שנראו על פני השטח – ובהם פריטים אדריכליים אופייניים לבית כנסת – נגישותו של המקום והעובדה שלא נחפר בעבר, הפכו את חוקוק לאתר אידיאלי לחפירה ארכיאולוגית", ציינה מגנס באחד ממאמריה הרבים על האתר. היא יזמה והקימה את "פרויקט חפירות חוקוק" - קונסורציום של אוניברסיטאות שהחל כאמור לחפור באתר בקיץ 2011.
לפרויקט זה היו שלוש מטרות מרכזיות: חפירת בית הכנסת של הכפר, חפירת חלק מן הכפר העתיק כדי להבין את ההקשר של בית הכנסת ושימור תולדות הכפר הערבי יאקוק באמצעות חפירה ומחקר ארכיוני.
לדעת עוד על צוות החפירה

מנהלן החפירה מיקי גולן ופרופ' ג'ודי מגנס. צילום: ג'ים הברמן, משלחת חפירות חוקוק
החפירות באתר ("פרויקט חפירות חוקוק")
בקיץ 2011, לאחר סקר מקדים בשיתוף עם דוד עמית, החלה חפירה מדעית ראשונה של משלחת אוניברסיטאית משותפת מארצות הברית וקנדה, בניהול פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל ובשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות. בחפירה הוגדרו שלושה שטחי חפירה: 2000 ("הכפר" – בחלק המזרחי של ראש הגבעה), 3000 ("בית הכנסת" – בראש הגבעה) ו-4000 ("מקווה דרומי" – בחלק הדרומי של הגבעה). החפירה מעידה שהאתר יושב, כמעט ברציפות, למן תקופת הברונזה ועד לתקופה המודרנית.
בטבלה הבאה תוכלו למצוא את עיקרי הממצאים בכל אחד מאזורי החפירה: