טיול ביער גבעת המורה

לדרך העפר המובילה למגדל התצפית מגיעים דרך שכונת גבעת המורה, בדרך המסתעפת מכביש 65. עולים ברחוב ז'בוטינסקי (הרחוב הראשי), שמשנה את שמו לקונטיקט. דרך העפר יוצאת מהכביש ימינה, כ-300 מ' במעלה הכביש אחרי המפגש עם רחוב החסידה.

פסגת גבעת המורה מתנשאת 517 מטרים מעל פני הים, גבוהה יותר מהגלבוע ונמוכה אך במעט מהתבור. בכל זאת אין המקום מתפאר בתואר "הר". הסיבה ל"קיפוח" היא הפסוק המקראי המזכיר את שם המקום בסיפור מלחמת גדעון במדיינים: "וישכם ירובעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרוד ומחנה מדין היה לו מצפון, מגבעת המורה בעמק" (שופטים ז 1).

זיהוי המקום כמעט אינו מוטל בספק, אך מקור השם "המורה" אינו ברור. יש הגורסים כי משמעותו היא מקום רם, ואמנם גבעת המורה בולטת היטב מעל סביבתה. אחרים משערים שמקור השם קשור לקדוש מקומי או לחוזה עתידות, מאותו סוג ה"מורה" לאנשים את העתיד. פירוש אחר לשם מקשר אותו עם היורה, הגשם הראשון, על פי הכתוב בספר יואל: "[…] גשם מורה ומלקוש בראשון" (יואל ב 23). אולי אותו קדוש שישב בפסגת גבעת המורה ניחן בסגולות של מוריד גשם, ואולי נגזר השם מפולחן שהתקיים כאן לכבוד אל המטר.

כך או אחרת, פרשת השמות של גבעת המורה אינה מסתיימת כאן. נוסעים נוצרים מימי הביניים ואילך העניקו להר שם משלהם, "החרמון הקטן", בעקבות הפסוק בספר תהלים: "[…] תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהלים פט 13). התושבים הערביים באזור קוראים להר ג'בל דחי, על שמו של השיח' הקבור בפסגתו.

רכס גבעת המורה הוא גוש הררי מורם (הורסט), פרי תהפוכות גיאולוגיות שהביאו למקום מגוון של סלעים וצורות. רובו של הרכס, שאורכו כשישה קילומטרים, בנוי קירטון – סלע גירני רך שיוצר מדרונות עגלגלים. המדרון המזרחי של הרכס, לעומת זאת, עשוי סלע גיר קשה שיוצר נוף של טרשים ומצוקים. חלקים ניכרים מגבעת המורה מכוסים בשפכי בזלת שחורים, ובמקומות רבים בהר נראים דייקים – מחדרים וולקניים שעלו לאורך סדקים בשכבות הסלע וחצו אותן בדרכם לאוויר העולם.

אף על פי שכמות המשקעים בגבעת המורה גבוהה יחסית (600 מ"מ גשם בשנה), כמעט אין על ההר עצי חורש טבעי וזאת מכיוון שתקופות ממושכות היה האזור חשוף לרעייה ולכריתה. בנוסף לאלה סלעי קירטון ובזלת מקשים על התחדשות החורש. רק פה ושם אפשר לפגוש בהר אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי. תופעה יוצאת דופן היא הריכוז הגדול של אוג הבורסקאים והופעתו של אולמוס שעיר, שנמצאים במדרון המזרחי, לא הרחק מחורבת אלף.

מגדל התצפית של קק"ל

כדי להגיע למגדל יש לנסוע בדרך הנוף של היער המסומנת כחול. הדרך עוברת ביער אורנים ואיקליפטוסים של קק"ל. "חלונות" בין העצים מעניקים מבט על עפולה והכפר סוּלֶם (המזוהה עם שונם המקראית). לאחר כ-1.9 ק"מ נגיע לצומת שממנו מסתעפת ימינה דרך מסומנת אדום. אנו נפנה שמאלה בדרך הסלולה, ולאחר כ-400 מ' נגיע למגדל התצפית של קק"ל.

לאורך הדרך תמצאו שולחנות פיקניק הבנויים על טהרת האבן הטבעית. קירותיו של מגדל התצפית מצופים אבני בזלת ומשתלבים עם הסלע המקומי. גרם מדרגות מוליך למרפסת התצפית המשקיפה לכל העברים ומעניקה מראות נפלאים: הרי הגלעד ורמות יששכר, עמק בית שאן והגלבוע, צפון השומרון, עמק יזרעאל, רמת מנשה והכרמל, גבעות אלונים והרי נצרת, התבור והרי הגליל העליון. ביום בהיר רואים מכאן גם את פסגת החרמון.

שימו לב, חל איסור עלייה למגדל התצפית, המשמש בקיץ את יערני קק"ל ואת צופי האש של קק"ל.

נבי דחי

למרגלות המגדל שוכן מבנה ריבועי קטן, צבוע לבן, מקורה בכיפה ירוקה. על פי המסורת המוסלמית, כאן נקבר דחיה אבן חליפה, המכונה אל-כלבי. נבי דחי, על פי אותה מסורת, נמנה עם מצביאיו של הנביא מוחמד, והוא נפל בקרב על כיבוש העמק. כלבו הנאמן גרר את גופתו של נבי דחי לפסגת הר המורה, וכאן נקבר. על פי המסורת המוסלמית שלח הנביא מוחמד את נבי דחי לקיסר של ביזנטיון כדי לשכנע אותו להתאסלם. ליד המבנה קוברים בני הכפר דחי את מתיהם, והגדר המקיפה את בית הקברות אינה מאפשרת למטיילים לבקר במבנה.

נבי דחי הוא כפר קטן. במרכזו, לא הרחק מן המסגד, שוכן גרעין היישוב הישן. מרשימים במיוחד שרידי מבנה אבן גדול בעל קשתות. במרכז המבנה חצר גדולה המשווה לו מראה של מבצר. כאן שכנו ראשוני הכפר נבי דחי, שעל פי המסורת המקומית נפרדו מסיבה כלשהי מהכפר סולם שלמרגלות גבעת המורה והתיישבו במקום.

שביל נגיש בגבעת המורה

השביל הנגיש, מאפשר לכלל אוכלוסיית המבקרים גישה נוחה ובטוחה אל נקודות תצפית ונוף ייחודיות. השביל סובב את הגבעה באורך של כ- 1.3 ק"מ, ומעניק חוויית הליכה נגישה ונעימה בלב היער, לצד מבטים פתוחים לעבר עמק יזרעאל, רכס הגלבוע והר תבור. לאורך השביל קיימים משטחי מנוחה וספסלי ישיבה נגישים לתצפית בנופים המתחלפים עם התקדמות ההליכה בשביל. השביל עובר בתוך יער אורנים ותיק עם תצפיות מתוכו ומבטים אל אזורי היער האחרים ובכיוון דרום מזרח, ניתן לראות את הרי הגלבוע, עמק חרוד ועמק בית שאן. בנוסף, כ- 100 מ' מהכניסה לשביל קיימים מוקדי שמורת האירוס הנצרתי.

שביל נגיש ביער גבעת המורה. צילום: פנינה צייזלר, ארכיון הצילומים של קק"ל