ניסע בדרך. לאחר כ-300 מ' נפרשים לפנינו נופי הרי ירושלים. קרוב לכאן נראים קרית ענבים, מעלה החמישה ואבו גוש. שימו לב להר צובה הבולט מאוד בנוף. מכאן אפשר להבין מדוע בחרו הצלבנים לבנות בו מבצר.
במרחק של כ-900 מ' מהכניסה, בעיקול חד של הדרך, אנו חוצים שביל מסומן ירוק, היורד מהר אדר בדרכו לבית הקברות הצבאי של קרית ענבים (שביל תש"ח). נמשיך במורד דרך העפר בעקבות הסימון האדום עוד 1.3 ק"מ ונגיע לצומת דרכים שבו הציבה קק"ל חניון קטן ובו שני שולחנות. החניון מוקדש לזכרו של המחנך דוד אלוני, הנמנה עם מייסדי מוזיאון בית התנ"ך בתל אביב. אפשר לסטות שמאלה ולצעוד או לנסוע בדרך העפר כ-800 מ' (סימון כחול) ולהגיע למצפור הסתדרות המורים ולכיתת לימוד גדולה בחיק הטבע.
נשוב לדרך העפר הראשית ונמשיך במורדה. לאחר כ-500 מ' נגלה מימין אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך שניהל בית יתומים בוורשה, ולזכרה של שותפתו סטפניה וילצ'ינסקה. בית היתומים התנהל כמוסד דמוקרטי, והילדים ניהלו אותו כממלכה עצמאית עם בית נבחרים, בית משפט ועיתון. במלחמת העולם השנייה בחרו קורצ'אק ווילצ'ינסקה ללכת עם חניכיהם אל מחנה ההשמדה, אף שלא היו חייבים לעשות זאת.
דרך העפר המסומנת אדום מתעקלת ימינה ומגיעה מיד לאנדרטאות לזכרם של המורים שנפלו במערכות ישראל ולאנדרטה לזכרם של 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן (1972). לידם הציבה קק"ל עוד כיתת לימוד בחיק הטבע, כיאה ליער המוקדש לחינוך ולמחנכים.
מי שבא ברכב פרטי, יכול להשאירו כאן. בעלי רכב 4X4 יכולים להמשיך בנסיעה.