מעיין הנובע מתוך מערה, שרידי בוסתן, מבנה חָרב, עיי הריסות וזכרונות רבים הם נחלתו של הכפר ביר א-שקום שבו נערך ניסיון התיישבות יהודי חלוצי בשלהי המאה ה-19. בשנת 1887 נעשה ניסיון התיישבות קודם ברמת'ניה שבגולן, אך הוא נכשל. עשרים משפחות ממתיישבי רמת'ניה לא אמרו נואש, ובעזרתו של סר אוליפנט רכשו כ-2,000 דונם מאדמות הכפר ביר א-שקום, כפר דל ובו כ-30 בקתות בנויות אבני בזלת וחומר.
כעבור שנה עלו למקום חמש המשפחות הראשונות. תחילה התגוררו בבתי הערבים והחלו לעבד את הקרקע בשותפות עם תושבי המקום. המחסור הכריע אותם והם שבו לצפת. בראשית 1890 שבו לכפר עשר משפחות והקימו חמישה בניינים קטנים, אך שוב התייאשו וחזרו לצפת. אחד מהם, מנחם ברנשטיין, השתקע בסופו של דבר במקום עם משפחתו.
בשנת 1898 השיגו המתיישבים הון נוסף, שבו לביר א-שקום ורכשו עוד מאדמות הכפר. הם שיפצו את הבתים הישנים והקימו שניים נוספים וחצר גדולה, אבל המצב במקום הלך והחמיר. שש משפחות החזיקו מעמד עד שנת 1913 ואז עזבו חמש מהן. שוב, רק משפחת ברנשטיין נשארה על אדמתה. לאחר מותו של מנחם נותרה בכפר אלמנתו פרומה עם שני בניה, שמיאנו להשאירה לבדה. האישה האמיצה החזיקה מעמד בכפר גם במלחמת העולם הראשונה עד שאחד מתושבי המקום רצח אותה ואת אחד מבניה. הבן השני ניצל בזכות ידיד מאנשי הכפר. זה היה סופו של היישוב העברי במקום.
ביר א-שקום יושב על אתר מהתקופה הביזנטית. במקום התגלתה כתובת יוונית חקוקה על מצבה המזכירה את השם אנטיוכוס.
נשוב לשביל הגולן ונמשיך לצעוד צפונה. המקום שבו השביל מתעקל ימינה הוא יופי של מקום לעצור בו ולצפות בנוף.