גבעת יואב עד נחל תאנה: טיול בשביל הגולן

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 6 ק"מ
  • צפון רמת הגולן
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
  • 0
עין עויניש והכנרת במבט מהשביל. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

קטע שביל זה מביא את המטייל אל המדרגה הצופה אל הכנרת כ-400 מטר מעליה. מי שזמנו בידו יוכל לסטות מעט מהמסלול ולקפוץ לבני יהודה הישנה, שם נערך ניסיון התיישבות יהודי נועז בשלהי המאה ה-19.

אורך המסלול

6 ק"מ.

 

אופי המסלול

מסלול חד-כיווני, נוח מאוד, כולו בדרכי עפר רחבות. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.

 

חניון קק"ל גבעת יואב

משטחי לינה מבטון, צל עצים, פחי אשפה. אפשר להשיג מים במושב הסמוך לחניון.

איך מגיעים?

גישה לנקודת המוצא

החניון נמצא בחורשה שממערב למושב גבעת יואב. ממעגל התנועה של בני יהודה (כביש 789) נוסעים כ-900 מ' מערבה לדרך עפר הנכנסת בשער המערבי של גבעת יואב. נוסעים בדרך ההיקפית של המושב חצי ק"מ, פונים מערבה (ימינה) ומגיעים לחורשת האקליפטוס הסמוכה שבה נמצא החניון.

גישה לנקודת הסיום

מפגש שביל הגולן עם כביש 789, כ-1.6 ק"מ מהכניסה למצפה אופיר (במורד הכביש).

גבעת יואב ובני יהודה

מושב גבעת יואב נוסד בשנת 1968 סמוך לכפר הסורי הנטוש סקופיה והוא נושא בתואר המושב הראשון שקם בגולן. מייסדיו הם קבוצת חיילים משוחררים שהנציחו בשם היישוב את מפקדם, סא"ל יואב שחם, שנפל בקרב סמוע. חברי המושב עוסקים בחקלאות – גידול כרמים ליין ולמאכל, כרמי זיתים, הדרים, בננות, לולי פיטום תרנגולי הודו, משק חלב ותיירות.

בני יהודה הוא מרכז אזורי המספק שירותים בסיסיים ליישובי דרום הגולן ושוכן בצמוד למושב גבעת יואב. היישוב נוסד בשנת 1972 וקרוי על שם האגודה בת היישוב הישן מצפת שעלתה על אדמות ביר א-שקום בניסיון ליישבה. הצועדים בשביל הגולן יכולים לנצל את שירותי הבנק ואת הצרכנייה הגדולה ביישוב.

שביל הגולן יוצא מהחניון ופונה מערבה בין מטעים ושדות מעובדים המנצלים עמק שבו הצטברה אדמת סחף.

אי מעובד במישור בזלת

בזלת הכיסוי היא שכבת בזלת המכסה את הגליל התחתון המזרחי, את דרום הגולן, את דרום סוריה ואת דרום ירדן ומקורה בקילוחים רבים. היא נמצאת מעל למצוקים המכסים את הבקע ולא בתוכו ולכן נוצרה מן הסתם לפני היווצרות הבקע הסורי-אפריקני. הבזלת החלה לקלוח מהתפרצויות שהתרחשו לפני כ-5 מיליון שנה ופלטו כמויות עצומות של לבה.

עצי זית קשישים

שביל הגולן יורד אל מרגלות מדרגת הבזלת, עובר בכרם זיתים שנותר מהכפר ביר א-שקום ומגיע אל חזית הקילוח, מקום שמעניק תצפית נאה על הנוף. האזור משמש למרעה, ובמקרה של חציית גדרות יש להקפיד לסגור את השערים. עוד כ-400 מטר ואנו פוגשים את השביל היורד שמאלה לעבר בני יהודה הישנה (סימון כחול). כדאי מאוד לסטות ולצעוד את 700 המטרים המובילים למקום.

בני יהודה הישנה (ביר א-שָקוּם)

מעיין הנובע מתוך מערה, שרידי בוסתן, מבנה חָרב, עיי הריסות וזכרונות רבים הם נחלתו של הכפר ביר א-שקום שבו נערך ניסיון התיישבות יהודי חלוצי בשלהי המאה ה-19. בשנת 1887 נעשה ניסיון התיישבות קודם ברמת'ניה שבגולן, אך הוא נכשל. עשרים משפחות ממתיישבי רמת'ניה לא אמרו נואש, ובעזרתו של סר אוליפנט רכשו כ-2,000 דונם מאדמות הכפר ביר א-שקום, כפר דל ובו כ-30 בקתות בנויות אבני בזלת וחומר.

כעבור שנה עלו למקום חמש המשפחות הראשונות. תחילה התגוררו בבתי הערבים והחלו לעבד את הקרקע בשותפות עם תושבי המקום. המחסור הכריע אותם והם שבו לצפת. בראשית 1890 שבו לכפר עשר משפחות והקימו חמישה בניינים קטנים, אך שוב התייאשו וחזרו לצפת. אחד מהם, מנחם ברנשטיין, השתקע בסופו של דבר במקום עם משפחתו.

בשנת 1898 השיגו המתיישבים הון נוסף, שבו לביר א-שקום ורכשו עוד מאדמות הכפר. הם שיפצו את הבתים הישנים והקימו שניים נוספים וחצר גדולה, אבל המצב במקום הלך והחמיר. שש משפחות החזיקו מעמד עד שנת 1913 ואז עזבו חמש מהן. שוב, רק משפחת ברנשטיין נשארה על אדמתה. לאחר מותו של מנחם נותרה בכפר אלמנתו פרומה עם שני בניה, שמיאנו להשאירה לבדה. האישה האמיצה החזיקה מעמד בכפר גם במלחמת העולם הראשונה עד שאחד מתושבי המקום רצח אותה ואת אחד מבניה. הבן השני ניצל בזכות ידיד מאנשי הכפר. זה היה סופו של היישוב העברי במקום.

ביר א-שקום יושב על אתר מהתקופה הביזנטית. במקום התגלתה כתובת יוונית חקוקה על מצבה המזכירה את השם אנטיוכוס.

נשוב לשביל הגולן ונמשיך לצעוד צפונה. המקום שבו השביל מתעקל ימינה הוא יופי של מקום לעצור בו ולצפות בנוף.

נקודת תצפית

נקודת התצפית מעניקה מבט לנוף המרהיב של הכנרת, בקעת בית צידה והרי הגליל. למרגלות השביל, מצפון לכביש, במדרונות של מפתח נחל סמך, שוכן עמק מי-גהה (מוג'היה), יצירתו של נחל סמך הגדול הגולש אל חופי הכנרת. העמק מעובד ויש בו בעיקר מטעים.

קבוצת האקליפטוסים שלמרגלותינו מציינת את מקומו של עין עויניש, מעיין קטן הנובע, כמרבית המעיינות בסביבה, בנקודת המגע שבין בזלת הכיסוי לשכבת סלעי תצורת הורדוס שמתחתיה. בקו הגובה הזה עברה אמה שהובילה את מי המעיינות לסוסיתא. סוסיתא היתה מוקפת יישובים יהודיים ובהם כפר חרוב, נוב, חספיה (חספין) ועינוש. ייתכן שהשם עויניש משמר את השם של היישוב היהודי הקדום.

שביל הגולן ממשיך מזרחה. למרגלותינו בולטת עוד קבוצת אקליפטוסים גדולה המציינת את מקומו של מעיין המכונה בפי המטיילים "עין תפוז". כ-1.5 ק"מ מהתצפית יורדת אל המעיין דרך עפר קצרה (יש מחסום המונע מעבר של כלי רכב).

"עין תפוז" (עין א-סוּויֶקְטָה המערבי)

דרך עפר קצרה שאורכה כ-300 מטרים יורדת משביל הגולן צפונה ומגיעה למעיין. תמצאו כאן חורשת אקליפטוס, מעיין ומטע זיתים וגם עץ פרי הדר שממנו גזרו המטיילים את השם הלא רשמי "עין תפוז". הביאו בחשבון שבעונות מסוימות עליכם להתחלק במעיין עם עדר פרות מקומי. המעיין מכונה במפה עין א-סוויקטה, וכדי להבדילו ממעיין בשם זהה הנמצא מזרחה מכאן, ליד חורבות הכפר עדיסה, הוספנו לו את התואר "המערבי".
שביל הגולן ממשיך מערבה ופוגש דרך סורית ישנה סלולה באבנים (הדרך המסומנת בכחול יורדת לח'רבת עויניש, שבה נותרו שרידי בקתת חורף. השביל הכחול עולה בנחל תאנה ליד פלג קטן ומגיע גם הוא לכביש). שביל הגולן, לעומת זאת, ממשיך היישר לפנים ומגיע חיש קל לכביש 789, שם מסתיים הטיול.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפות: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי; נטע לזרוביץ
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 1 (החרמון, הגולן ואצבע הגליל)