נוסעים מבאר שבע דרומה (כביש 40). בצומת משאבים פונים ימינה (כביש 222) ומגיעים לאחר כ-2 ק"מ לשער הפארק.

נחל רביבים, שאורכו כ-40 ק"מ, מתחיל את דרכו ברכס חתירה שבהר הנגב, עובר ליד ירוחם, מגיע לאזור משאבי שדה ונשפך לנחל הבשור ליד חלוצה. בקטע הזה של הנחל פעלה בעבר מחצבה גדולה. יצירת פארק גולדה נועדה, בין השאר, לשקם את הנופים הפגועים של הנחל.

בנחל רביבים זורמים לעתים שיטפונות עזים. לשם הכשרת הפארק ולשמירה על גדות הנחל מפני סחיפה דיפנה קק"ל את הגדות בחלוקי אבן גדולים, הנתונים בתוך רשתות של חוטי ברזל. בשיטה זו נבנה גם סכר בערוץ הנחל, שמאחוריו נקווים מי האגם בפארק.

שימו לב, הכניסה לאגם אסורה בהחלט. נא להישמע להוראות.

הפארק משתרע על כ-540 דונם. לב הפארק הוא האגם, שאורכו המרבי כ-170 מ' ורוחבו כ-50 מ'. רוב המים באגם באים מאתר המרחצאות הסמוך נווה מדבר, לאחר שעברו סינון. האגם זוכה לתוספת של מי התהום הגבוהים שנמצאים באפיק נחל רביבים ומים שזורמים בנחל בשיטפונות החורף.

המדשאות, מתקני השעשועים לילדים ושולחנות הפיקניק נמצאים סמוך לכניסה לפארק, בגדתו הדרומית של האגם. סמוך לשער נמצא גם בית הבאר המשוקם (באר נאפ"י), שבו שוכנת תצוגת הקבע הקשורה בנתיב אנז"ק.

מצפור טלי

מצפור טלי מתנשא בראש הגבעה שמצפון לאגם. שביל מדרגות אדני רכבת, שאורכו כ-200 מ', עולה למצפור מקצהו הצפוני-מערבי של האגם. המצפור (338 מ') מנציח את זכרה של טלי קסטנבוים, שעבדה במנהלה לפיתוח התיירות הנגב. המצפור משקיף על הפארק ועל מרחבי צפון הנגב עד רכס מחמל, המתנשא מעל מצפה רמון. קק"ל הציבה שילוט הסבר המתאר את האתרים בסביבה.
אפשר להגיע למצפור ברכב פרטי, בדרך כבושה המסתעפת מכביש 222 כ-800 מ' ממערב לשער הפארק.

באר נאפ"י ותצוגת אנז"ק

בית הבאר הניצב סמוך לשער הפארק שימש בתקופת המנדט כחנות מצרכים לחיילי הצבא הבריטי ששירתו בביר עסלוג'. NAAFI היא המקבילה של הצבא הבריטי לשק"ם (Navy, Army and Air Force Institutes). לאחר מלחמת העצמאות שימשה הבאר את השטחים המעובדים של קיבוץ משאבי שדה.

במהלך הקרבות שבין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני (טורקי) נסוגו הטורקים מביר עסלוג' וייצבו קו חזית בין עזה לבאר שבע. בשתי מתקפות על עזה, ב-26 במארס וב-17 באפריל 1917, נכשל הצבא הבריטי. גנרל אלנבי, שהוזעק למערכה, החליט להפתיע את הטורקים ולתקוף את באר שבע מצדה המזרחי, המוגן פחות. לאחר חצי שנה של הכנות ביצעו פרשי אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים) איגוף גדול מעזה לבאר שבע, במסע שנמשך ארבעה לילות.

התצוגה בבית הבאר מספרת על תפקידה של ביר עסלוג' באיגוף. לרגל התצוגה זכה בית הבאר לשיקום יסודי.
באר נאפ"י, שבה תצוגת אנז"ק, פתוחה לקבוצות בלבד לאחר תיאום מראש עם אורנית במייל ornith@kkl.org.il (ללא תשלום).

באר הפלפלון

הבאר נמצאת כ-100 מ' ממזרח לאגם. עקבו אחרי פלג המים הנשפך לאגם. מוצא המים, כ-100 מ' מהאגם, נמצא בבאר. השם הנוכחי של הבאר נגזר מעץ פלפלון הצומח סמוך לבאר. בית הבאר בנוי לבנים חומות ובתוכו מותקנת מגלשה לילדים שאינה פועלת מסיבות בטיחות.

שוקת בריטית

חובבי הנוסטלגיה יכולים להמשיך עוד מזרחה מבאר הפלפלון, בין מגוון גדול של עצים ושל שיחים שקק"ל נטעה כדי לבדוק את התאמתם לתנאי המדבר. לאחר כ-500 מ' תגיעו למבנה בטון קטן דמוי איגלו, שגובהו כמטר, מוקף שקתות בטון. זהו מתקן השקיה ששלטונות המנדט הבריטי בנו למען עדרי הצאן והגמלים של הבדואים בסביבה. הבריטים נהגו לחפור בארות מים משוכללות יחסית כדי למשוך אליהם את הבדואים ולהעמיק את שליטתם על תושבי הנגב.