בצומת מעון (ליד קיבוץ מגן) פונים מכביש 232 מזרחה לכיוון אופקים (כביש 241). נוסעים כקילומטר ופונים שמאלה בדרך העפר.

כניסה בדרך העפר שיוצאת מזרחה מול צומת גמה (כביש 232), ליד סימן קילומטר 35. בשל קו הפרדה לבן אין אפשרות פנייה מזרחה לבאים מצפון. מומלץ לנסוע עוד 1.5 ק"מ דרומה לחניון נחל אסף, לבקר במקום ואז לשוב צפונה ולהיכנס לדרך בבטחה.

אורך מסלול הנסיעה:

כ-13 ק"מ.
מסלול חד-כיווני.

מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13)

נחל בשור מנקז את המרחב העצום שבין שדה בוקר לדרום הר חברון, המשתרע על פני כ-3,400 קמ"ר. זהו אגן הניקוז הגדול ביותר של נחל בישראל שנשפך לים התיכון, במקרה שלנו הים של עזה. השיטפונות האדירים שהנחל מביא עימו, בעיקר באמצעות יובליו שבהר חברון, יוצרים במערב הנגב נביעות טבעיות. סביב נביעות אלה התקיימו נקודות יישוב קטנות כבר בתקופות פרהיסטוריות. הנביעה הגדולה שבהן – עינות הבשור – משמשת בסיס לגן לאומי הבשור.

כאשר נחל בשור מגיע למערב הנגב, הוא מתחתר בין מדרונות מתונים של אדמת לס, שגרגריה הזעירים התעופפו לכאן ברוח שהביאה אותם מסיני ומצפון אפריקה. מתחת לכיסוי הלס נחשפות לעיתים שכבות עתיקות יותר של חול ואף של סלעי חוף, המעידים על הצפות ימיות שהגיעו לכאן לפרקים במשך מאות אלפי השנה האחרונות.

הקטע התיכון של דברך הבשור הוא יצירה של מנהלת הבשור ושותפים בהקמתה קרן קימת לישראל, רשות ניקוז שקמה-בשור, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית אשכול. זוהי דרך מצעים, נוחה למעבר רכב פרטי ואף אוטובוסים (אוטובוסים אינם יכולים לרדת לבאר הדקלים, אך יכולים לעבור את הדרך כולה). מי שייסע בה יוכל לבלות בחניון קק"ל, לבקר במצפור שי ובבאר הדקלים וליהנות ממרחבים של נופי מישורים מעובדים.

אפשר להיכנס לדרך מצפון – ליד קיבוץ רעים, או מדרום – ליד קיבוץ מגן. גדות הנחל הבשור כלולות בתחומה של שמורת טבע ולכן הדרך, ברובה, "שומרת מרחק" מהשמורה.

ברשימה זו נתאר את הדרך מדרום לצפון.

משלט המבואה ניסע בדרך הבשור צפונה. הדרך יורדת לקרקעיתו של ערוץ קטן ועולה לצומת נוסף, בשולי שדה מעובד. קרוב לשולי השדה ניצבות זו על זו שתי חביות צבועות שחור-לבן. החביות האלה, שעליהן רשומות האות האנגלית M והספרה 4, מציינות את ראשית המיפוי המודרני בישראל, שהחל בשנת 1921. למדנו על כך מדן גזית, איש קיבוץ גבולות.

השיטה של מחלקת המיפוי המנדטורית התבססה על מדידת משולשים. המודדים סימנו בשטח נקודות שיצרו קודקודי משולשים, הידועות בשם נקודות טריאנגולציה, ובקיצור – נקודות טריג. מדידת המשולשים הראשונים היא קריטית. אם נופלת בה טעות, היא משפיעה על המדידות הבאות, ולכן המודדים התחילו את מלאכת המדידה של ישראל במישורי הבשור, הנוחים לפרישת סרט המדידה.

שתיים משלוש הנקודות של המשולש הראשון, ליד אופקים (M3) ובקיבוץ אורים (M2), נותרו עד ימינו. הנקודה M1, ליד מושב פטיש, נעלמה ואיננה. שתי החביות שלפנינו מציינות את מקומה של נקודת טריג M4, הקודקוד של המשולש השני במדידות הבריטיות.