טיול בשביל הבארות ובורות המים שבפארק בריטניה

  • רמת קושי:

    בסיסית
  • עונה מומלצת:

    כל השנה
  • אורך המסלול:

    4 ק"מ
  • לפי אזור:

    מרכז שפלת יהודה
  • משך המסלול:

    3-4 שעות
משוכות צבר. צילום: יעקב שקולניק
משוכות צבר. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שביל הבארות ובורות המים הוא שביל להולכי רגל, שנמצא בלב פארק בריטניה. זהו שטח פתוח נפלא של גבעות מכוסות חורש טבעי, יערות נטע אדם ובוסתנים. בין כל אלה פזורים אתרי עבר ובגיאיות – כרמים ושדות חיטה, כמו לפני שנות אלף.

מידע כללי

רמת קושי: מסלול מעגלי ונוח. השביל מסומן להולכי רגל. המסלול אינו נגיש.

נקודת מוצא וסיום:
חניון בור המים בפארק בריטניה.
גישה לנקודת המוצא: נכנסים בשער הצפוני של פארק בריטניה, כקילומטר ממערב לצומת זכריה (כביש 383, ליד סימן ק"מ 17). נוסעים בדרך הסלולה דרומה כשני ק"מ עד לצומת דרכים שממנו באה משמאל הדרך הסלולה מתל עזקה (תמרור אין כניסה). בנקודה זו פונים ימינה בדרך הנוף ומחנים את הרכב ברחבת החניה שמימין, מול חניון בור המים (ווייז: חניון שביל הבארות ובורות המים).

המסלול

מחניון בור המים חורבת שקלון – הטיול מתחיל בבור המים שליד החניון, אותו בור חצוב בסלע שהעניק לחניון את שמו. בורות מים הם חיזיון נפוץ בשפלת יהודה, אזור חסר מעיינות כמעט לחלוטין. מעיינות – אין, אבל הסלע הקירטוני הבונה את גבעות השפלה הוא גם הזדמנות. הסלע רך ואטים לחלחול מים ולכן מי הגשם ניגרים על פני המדרונות. אפשר בקלות יחסית לחצוב בסלע בורות ולאסוף לתוכם את מי הגשם.
קק"ל הציבה לאורך השביל עמודי הכוונה, המסומנים בחיצים אדומים. נעקוב אחריהם. השביל מטפס מבור המים לצד טרסה משוחזרת בלב יער נטוע מעורב בעצי חורש. נפוצים במיוחד הם אלת המסטיק, אשחר ארץ ישראל ואלון מצוי. נפוצים מאוד גם השיחים הגדולים של בר זית בינוני, שאפשר לזהותו על פי עלים הנגדיים ששוליהם משוננים.
השביל חולף על פני מערה קטנה שפתחה מכוסה בסבכה. מדרגות אבן פונות ימינה ועולות לגבעה נמוכה (מחוץ לשביל המסומן). זוהי ח'ירבת א-רסם, המציגה שרידים של יישוב כפרי. הארכיאולוגים אברהם פאוסט ועדי ארליך חפרו באתר וגילו בו שרידי יישובים קדומים. המבנה המרכזי מהתקופה הישראלית הקדומה הניב ממצאים דלים. מאוחר יותר, בראשית התקופה ההלניסטית (מאות 4-1 לפנה"ס), היה לבית אחוזה ולאחר שנפגע שוקם והפך לפונדק שהתקיים עד שהחשמונאים החריבו את המקום בעת כיבוש אדומיאה. בתקופה הרומית הקדומה נושב המקום מחדש ונראה כי התגוררו בו יהודים.
נשוב לשביל המסומן ונגיע חיש קל לחניון נופש בצל האורנים על שם ריטה קיי, השוכן בצל עצי אורן. מפאתי החניון נראית הגבעה הגבוהה של חורבת שקלון ולשם מועדות פנינו. ממעט ממערב לחניון צמח עץ חרוב גדול. יערני קק"ל הקיפו אותו בגדר אבן, כדי להגן עליו מפגיעות רעות, אבל בכל זאת השנים נתנו בו את אותותיהן. שני בדים גדולים של העץ נרקבו ויערני קק"ל נאלצו לכורתם. שמחנו לגלות שניצנים רדומים של העץ התעוררו והוא מתחיל לצמוח מחדש.
נמשיך עוד כ-150 מ' בדרך העפר הרחבה שמעבר לו אל הצומת המרובע – נקודת מפגש של ארבע דרכים ונתחיל להעפיל לראש הגבעה.
נחצה את חניון בור המים, שזכה לשמו בזכות בור מים חצוב בסלע. בורות מים הם חיזיון נפוץ בשפלת יהודה, אזור חסר מעיינות כמעט לחלוטין. מעיינות אין, אבל הסלע הקירטוני הבונה את גבעות השפלה הוא סלע רך ואטים לחלחול מים, ואפשר בקלות לחצוב בו בורות ולאסוף אליהם את מי הגשם הניגרים במדרונות.
נעקוב אחרי עמודי ההכוונה המסומנים בחצים אדומים. השביל מטפס מבור המים לצד טרסה משוחזרת בלב יער נטוע מעורב בעצי חורש. תמצאו כאן שיחים גדולים של בר זית בינוני, בעלי עלים משוננים נגדיים, אלת המסטיק, אשחר ארצישראלי ואלון מצוי.
נחלוף על פני מערה קטנה שפתחה מכוסה בסבכה. מדרגות אבן פונות ימינה ועולות לגבעה נמוכה (מחוץ לשביל המסומן). זוהי חורבת א-רסם, המציגה שרידים של יישוב כפרי. הארכיאולוגים אברהם פאוסט ועדי ארליך חפרו באתר וחשפו שרידי יישובים מתקופות שונות. המבנה המרכזי מהתקופה הישראלית הקדומה הניב ממצאים דלים. מאוחר יותר, בראשית התקופה ההלניסטית (מאות 4­-1 לפנה"ס), הפך לבית אחוזה ולאחר שנפגע שוקם והפך לפונדק שהתקיים עד שהחשמונאים החריבו את המקום בעת כיבוש אדומיאה. בתקופה הרומית הקדומה נושב המקום מחדש ונראה כי התגוררו בו יהודים.
נמשיך לצעוד במסלול המסומן ונגיע חיש קל לחניון ריטה קיי, השוכן בצל עצי אורן. סמוך לצדו המערבי של החניון צומח עץ חרוב גדול. יערני קק"ל הקיפו אותו בגדר אבן, כדי להגן עליו מפגיעות רעות. נמשיך עוד כ-150 מ' בדרך העפר הרחבה שמעבר לו אל הצומת המרובע – נקודת מפגש של ארבע דרכים.

חורבת שקלון והאלון הגדול

תחילה נחלוף על פני גת חצובה בסלע. היא ורבות אחרות מעידות שגידול גפנים ליין היה כאן ענף כלכלי חשוב. בראש חורבת שקלון נותרו שרידי מבנים ועמוד אבן מסותת היטב, כנראה חלק מכנסייה ביזנטית. אולי זוהי הכנסייה המתוארת במפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה, שהתגלתה בעבר הירדן. במפה מצוין היישוב בית זכריה, שזכרו השתמר ביישוב הערבי זַכָּרִיָּא ובמושב זכריה של ימינו. המפה מציינת עוד כנסייה מפוארת, המכונה ציון זכריה הקדוש, אולי לזכרו של הנביא ואולי לזכר אביו של יוחנן המטביל. כמה צעדים מצפון לעמוד נראה מעגל סלע חצוב בסלע, כפי הנראה שריד של בית בד.
מראש החורבה נראים נופי עמק האלה, גבעות השפלה הגבוהה, הרי חברון וגוש עציון. לאחר התרשמות מהנוף נרד במורד הגבעה דרך פתח בטרסה. נחלוף על פני בור מים גדול וגת נוספת, המתפארת בשלוש גומחות מקושרות ביניהן, צמודות למשטח הדריכה, שכנראה שימשו להנחת הענבים לפני הדריכה.
נצעד כ-200 מ' לאורך טרסה משוחזרת ונפנה ימינה בשביל מסומן היורד בעקלתון אל עץ אלון מצוי גדול, המתפאר בשלושה בדים חסונים ונופו מתנשא לגובה של כ-8 מ'. בדרך כלל אלון מצוי אינו זוכה להגיע לממדים שכאלה, אלא אם דואגים לטפחו. נראה כי העץ שלפנינו זכה כבר לפני שנים רבות לכבוד רב, אולי בגלל קבר מקודש ששכן כאן, או מסיבה אחרת.

בוסתני עג'ור

האלון הגדול נמצא לצד דרך הנוף של פארק בריטניה. נחצה את הדרך ונרד לגיא, שצומחים בו עצי בוסתן רבים ובהם שקד, זית, תאנה ומשוכות צבר. השביל עולה לעבר חמישה עצי אורן גדולים, הצומחים בכתף השמאלית של הגיא (מקום טוב להפסקה קלה).
בלב הגיא נמצאת באר עמוקה מאוד, חצובה בסלע, המכוסה בסבכה. בנדבך העליון של אבני הבאר נראים חריצים עמוקים. אלה הן הצלקות שהותירו החבלים שבעזרתם העלו הרועים מים בדליים ממעמקי הבאר. שקתות אבן עודן פזורות מסביב לה.
מהבאר נמשיך במורד הגיא, במקביל למשוכות צבר, ונחלוף על פני באר נוספת. מעבר למשוכת צבר גדולה צומחת אלה ארצישראלית, גם היא גדולה וענפה במיוחד. אנו נמצאים למרגלות מרכז הכפר החרב עג'ור, מהכפרים הגדולים ששכנו בשפלה עד מלחמת העצמאות.
השביל פונה ימינה ומטפס כ-300 מ' במדרון המתון. ליד מחסן תת-קרקעי של בית חרב פונים ימינה ועולים מזרחה בין עצי בוסתן ועץ חרוב קשיש ומרשים היישר לחניון בור המים, המקום שבו התחלנו בטיול.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 27.10.2022

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)