שביל הבריחה

  • רמת קושי:

    בסיסית
  • עונה מומלצת:

    כל השנה
  • אורך המסלול:

    2 ק"מ
  • לפי אזור:

    כרמל ומנשה
  • משך המסלול:

    1-2 שעות
  • עומס:

    עומס קל
מצפור לזכרה של ענת טמיר-דוברוב. צילום: יעקב שקולניק
מצפור לזכרה של ענת טמיר-דוברוב. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

טיול בכרמל בעקבות השואה והקמת מדינת ישראל

ב-17 בנובמבר 2017 חנכה קק"ל ביער חוף הכרמל שביל באורך של כשני ק"מ העובר בלב יער חוף הכרמל. השביל, שנבנה בשיתוף פעולה עם עמותת מורשת הבריחה, מספר על התנועה שהבריחה כ-300 אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה אל החופש. המטיילים בשביל נהנים ממראה החורש והיער שבכרמל ולומדים להכיר פרק בלתי נשכח בתולדות העם היהודי בכמה תחנות משולטות. זהו פרק שכולו תושייה ותחבולות, ספוג באהבת העם והמולדת, פרק שהתרחש בין שני אירועים דרמטיים – השואה והקמת מדינת ישראל.
עמותת מורשת הבריחה שמה לה למטרה לתת לפרק הזה את המקום הראוי לו בזיכרון הלאומי. תוך כדי לימוד יוכלו המטיילים ליהנות משפע נרקיסים הפורחים בצד השביל בעיקר בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר, מפריחה חורפית של רקפות וכלניות ומפריחה אביבית שופעת. בכל פינה מפינות השביל מוצב שלט קרמיקה ובו מלל הסבר ותצלום היסטורי מהימים ההם.

רקע

בדרך כלל אנו לומדים על מאורעות השואה, אך לא על השנים שבאו אחריה. בתום המלחמה הייתה אירופה שרויה בתוהו ובוהו. האש אמנם פסקה, אך הסכנות המשיכו לארוב לניצולים. במזרח אירופה שרר אי-שקט פוליטי, והיהודים שניסו לשוב לבתיהם סבלו מהתנכרות ומאנטישמיות. בשנת 1946, בעיירה הפולנית קיילצה, ערכו פורעים פולנים טבח בניצולים יהודים.
תנועת "הבריחה" שפעלה באירופה משלהי מלחמת העולם השנייה עד הקמתה של מדינת ישראל סייעה להברחתם של כ-300 אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה לנמלי הים התיכון ומשם לארץ ישראל.

חניון מזרחי-טפחות

החניון הגדול והמרווח בצל עצי אורן משמש נקודת מוצא למסלול. כדאי להחנות את הרכב ברחבת החניה שממזרח לחניון ולצעוד כמה צעדים צפונה כדי למצוא את מפת שביל הבריחה ואת הכניסה לשביל בקצה הצפוני-מזרחי של החניון. צעידה של כ-100 מ' בחורש ששולטים בו אלון מצוי ואלת המסטיק מביאה אותנו אל התחנה הראשונה – פינת הבריחה.

פינת הבריחה

בצל עץ אורן יצרה קק"ל רחבה קטנה מרוצפת וסביבה מעגל של ספסלי אבן. שלט מספר בקצרה על ניצולי השואה שיצאו מהמחנות, מהיערות וממקומות המסתור וסייעו זה לזה כמיטב יכולתם. תחילה ניסו לסייע חיילי הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי שפגשו את הניצולים; ומאוחר יותר קיבל על עצמו המוסד לעלייה ב' של ההגנה לסייע ליהודים לעלות לארץ ישראל למרות האיסור של שלטונות המנדט הבריטי. שליחי המוסד טוו רשת של נתיבים ומחנות מעבר על פני אירופה כולה, ובמעשיהם הפכה תנועת "הבריחה" לאחד הגורמים החשובים במפעל העלייה לארץ ובמאבק להקמתה של מדינת ישראל.

פינת השליחים מארץ ישראל

בהמשך השביל, לאחר כ-100 מ', נמצאת פינה נוספת – רחבה בצורת חצי עיגול בצל עץ אלון מצוי בעל ממדים צנועים יחסית. בדרך צומחים בני השיח לוטם מרווני ומרווה משולשת, הפורחים באביב בפריחה נאה – לוטם מרווני בלבן והמרווה המשולשת בוורוד עדין. המרווה אמנם משמשת צמח תבלין, אך היא צמח מוגן ואין לקוטפו.
הפינה מספרת על התפקיד שמילאו השליחים בתחנות הבריחה. אלה היו האנשים שטיפלו בְּארגון המפעל האדיר הזה: הסעות מעיר לעיר ומארץ לארץ; חציית מעברי גבול, לא פעם בעזרת שוחד ותעודות שזויפו במעבדות הארגון; הברחת גבולות ברגל בקור ובשלג; ארגון מחנות מעבר וטיפול בשוהים בהם בדרכם אל נמלי הים.

פינת הילדים

פינת הילדים נמצאת במרחק של כ-150 מ' מפינת השליחים. השואה הותירה אלפי ילדים יתומים, שניצלו לאחר שנים של סבל נורא וחיים של פחד מתמיד. הילדים האלה התמודדו עם בדידות, רעב, קור ומחלות, ובסיום המלחמה נותרו חסרי משפחה ובלי בית לחזור אליו.
הצלת הילדים חייבה פעולה מהירה. בסיוע תרומות של יהודי ארצות הברית ובעיקר ארגון הג'וינט, חולצו ונפדו ילדים ממשפחות נוצריות, ממנזרים וממקומות מסתור והובאו לבתי ילדים שהוקמו בשטחים שהיו בידי בעלות הברית. בבתים אלה זכו הילדים לטיפול רפואי ונפשי, השלמת לימודים שנזנחו והקניית הרגלים שסייעו להם לשוב אל "ארץ החיים".

פינת נתיבי הבריחה

עד עכשיו השביל התנהל במורד. מפינת הילדים השביל עולה מעט ומגיע לאחר כ-300 מ' לשלט המתאר במפה את נתיבי הבריחה. אנשי היישוב בארץ, ששירתו בבריגדה היהודית ובגדוד התובלה ופעלו במאבק נגד הנאצים במסגרת הצבא הבריטי, ארגנו כלי רכב צבאיים להסעת הפליטים ועזרו בטיפול בשוכני המחנות ובהפעלת תוכניות הכשרה מקצועיות לצורך שיקומם. עם תום המלחמה בחרו רבים מאנשי הבריגדה להישאר זמן-מה באירופה ולהמשיך לפעול למען הבריחה.

דרך נוף יער חוף הכרמל

שביל הבריחה חוצה דרך עפר רחבה ונכנס לחלקת יער אורן צעיר, כנראה עצים שנבטו מזרעים לאחר שריפה. לאחר חציית החלקה פונים ימינה בדרך עפר רחבה ומיד שמאלה. בנקודה זו אנו מצטרפים לשביל ישראל.
השביל מגיע לחניון הצומת, שמעבר לו נמצאת דרך היער הראשית. מעבר לדרך נמצאת פינת זיכרון לענת טמיר דוברוב (1974­-2011) ובה שני שולחנות, ספסל עץ וספסלי אבן מסביב לרחבה עגולה ומרוצפת.
נצעד מזרחה בשולי הדרך, שכן מפעם לפעם עוברות בה מכוניות. לאחר כ-600 מ' נגיע לחניון השלוחה. שימו לב לפינה ובה עצי זית קשישים ומרשימים בגודלם. העצים מוקדשים לזכרו של רס"ן מאיר זיגדון (1950­-1996). בקצה המזרחי של החניון הכשירה קק"ל פינה לזכרה של רווית כהן-מורן (1976­-2013) ובה שולחנות אבן ציוריים בצל עצי זית.

מחנות העקורים

מעט לפני חניון מזרחי-טפחות נמצאת הפינה האחרונה בשביל הבריחה. גרם מדרגות יורד כאן לרחבה קטנה מצפון לדרך הנוף בנקודה הצופה על מישור חוף הכרמל והים.
הפינה מוקדשת לחיים במחנות העקורים, מחנות שהקימו בעלות הברית באזורים שבהם שלטו בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה. דייריהם הראשונים היו ניצולי מחנות הריכוז ששוחררו בידי בעלות הברית. מאוחר יותר הגיעו בנתיבי הבריחה יהודים רבים נוספים. במחנות העקורים עברו כרבע מיליון יהודים.
התנאים במחנות היו קשים, בייחוד בהתחלה, מה גם שהניצולים מצאו עצמם שוב מאחורי גדרות תיל, סובלים ממחסור במזון, בביגוד ובתרופות. חרף זאת הצליחו הניצולים בסיוע אנשי הבריחה לארגן לעצמם חיי קהילה ולקיים פעילות חברתית, תרבותית וחינוכית. הניצולים הקימו להקות בידור, פרסמו עיתונים ואף תיעדו את קורותיהם.
בשל פעילות תנועת הבריחה נעו רבבות יהודים ללא בית ברחבי אירופה ויצרו בעיה בינלאומית, שערערה מבחינה מעשית ומוסרית את תוקפה של מדיניות "הספר הלבן" הבריטי, שהגביל את כניסת היהודים לארץ ישראל. המצב הזה בשילוב פעילות ההעפלה תרם להחלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ למדינה ערבית ולמדינה יהודית.
קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 12.6.18
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת טיולים וסימון שבילים כרמל (גיליון מס' 4)