על פי ממצאי החפירות, בית החווה פעל בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-7, ראשית המאה ה-6 לפנה"ס). בית החווה הוא מבנה מטיפוס ארבעה מרחבים, סוג מבנה מגורים שהיה נפוץ מאוד בתקופת הברזל בממלכות ישראל ויהודה.
בית ארבעה מרחבים בנוי שלושה מרחבים אורכיים, זה בצד זה, וחדר רוחבי שנבנה בניצב להם. עמודי אבן גדולים הנראים באתר מפרידים את חללי האורך זה מזה. בדרך כלל החדר הרביעי עשוי חלל אחד, אך במקרה שלנו מחלק אותו קיר לשניים.
מידות המבנה 13X14 מ'. קירותיו נבנו אבנים גדולות בבנייה יבשה, ללא חומר מליטה, היישר על סלע האם. שתי מדרגות באגפו הצפוני של המבנה נותרו מגרם מדרגות שהוביל לקומה שנייה.
השרידים שנמצאו מעידים על אורח החיים שהתנהל כאן. החדר האורכי המערבי זכה לריצוף אבן. בפינתו נבנה מתקן מוגבה ששימש שוקת או אבוס. חלק מהטיח המקורי שציפה את פנים השוקת השתמר. ממצא אחר, ממגורה חצי עגולה לאיסום תוצרת חקלאית, נחשף בפינה הדרומית-מערבית של חדר הרוחב.
בחפירות האתר נמצאו אלפי שברי כלי חרס ואבן ובהם סירי בישול, קנקני אגירה, קערות, נרות ואבני שחיקה. ממצא מעניין במיוחד הוא צלמית סוס. צלמיות כאלה היו נפוצות בשלהי ימי הבית הראשון כחפץ פולחני. בית החווה נהרס כנראה על ידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס, יחד עם יהודה כולה.