מישורי הלס של הנגב המערבי משתרעים מאופק ועד אופק. בעבר הרחוק חיו כאן התושבים על חסדי השמים וגידלו חקלאות בעל דלה, אם בכלל. בעידננו המודרני, בעזרתם האדיבה של הצינורות, המשאבות ומאגרי מים הקולטים מי שיטפונות ומי קולחין, הופך הנגב המערבי לאסם תבואה גדול.
דרך השדות חושפת לעיני הנוסעים בה את המהפכה החקלאית שעוברת על הנגב: שדות גזר ותפוחי אדמה לנצח, חיטה ובוטנים, פרדסי פומלות ותפוזים, חממות של ירקות העולים על שולחננו ועוד כהנה וכהנה.
לדרך יש גם קצת היסטוריה. בקו הזה עבר, פחות או יותר, הצינור שהוביל מים מנירעם אל 11 הנקודות בנגב שעלו על קרקעות קק"ל במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946). הצינור הגיע מאורים ועבר דרך האזור שבו נמצא כיום קיבוץ צאלים, וכמו דרך השדות עשה את דרכו לגבולות, מבטחים ונירים. הדרך הפכה לדרך חקלאית ראשית ולדרך ביטחונית. כדי להגביר עוד את תחושת הביטחון ואת נוחיות הנסיעה ציפתה קק"ל בשנת 2000 את הדרך באספלט ועתה היא מוכנה ומזומנה לשרת גם אותנו, המטיילים.
לפיתוח הדרך שותפים החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר וחברת מקורות. נוסף על כך, בדרך הותרמה חלקה על ידי ידידי קק"ל מארה"ב.
יפה לטייל כאן בכל ימות השנה. בכל עונה נראה משהו אחר. הכול, כמובן, לעינינו בלבד – אין לשלוח יד אל היבולים בשדות ולקטוף תוצרת חקלאית.