מוזיאון הרצל פתוח בימים ראשון - שישי בתיאום מראש ובתשלום (טל' 02-6321515).

אפשר להתחיל את הטיול בסיור קצר בהר הרצל, המקום שבו קבור חוזה המדינה ולידו, בחלקת גדולי האומה, קבורים מנהיגי הציונות והמדינה. בחלק אחר של ההר נמצא בית הקברות הצבאי הלאומי. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו תצוגה על חייו ופועלו. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך בהר הרצל הטקס המרכזי החותם את יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות.
הר הרצל פתוח בכל ימות השבוע ללא תשלום. מוזיאון הרצל פתוח בימים ראשון-חמישי בתיאום מראש ובתשלום (טל' 02-6321515).

מרחבת החניה של הר הרצל נפנה ברחוב הזיכרון לכיוון יד ושם. נצעד כמה צעדים בצד הכביש ונגלה את השביל היורד שמאלה לנחל עין כרם (סימון שבילים כחול). מיד בתחילת השביל נמצאת רחבת זיכרון המוקדשת לראול ולנברג, מחסידי אומות העולם שהציל ממוות אלפי יהודים במלחמת העולם השנייה.

ולנברג נולד בשנת 1922 בשוודיה. בשנות ה-30 עבד בבנק הולנד בחיפה ופגש פליטים מגרמניה, וקורותיהם נגעו לליבו. ביולי 1944 הצטרף כמזכיר ראשון לשגרירות השוודית בבודפשט והחל לפעול למען הצלת יהודים. הוא ארגן "דרכוני חסות" שוודיים, מקצתם מזויפים, ושגרירויות נוספות הלכו בעקבותיו. ולנברג שכר בתים שהוגדרו כ"בתי חסות" ושימשו מחסה לעשרות אלפי יהודים. הוא שחרר יהודים מרכבות שעשו את דרכן לאושוויץ ומצעדות מוות נוראיות. ב-17 בינואר 1945 עצרו אותו בהונגריה חיילי הצבא האדום ומאז נעלמו עקבותיו.

מרחבת ראול ולנברג יורדים במדרון קצר אל דרך סלולה. מימין הציבה קק"ל שני שולחנות פיקניק. בין עצי היער הנטוע צומחים נציגים של החורש הים-תיכוני ובהם אלון מצוי, סירה קוצנית, קורנית מקורקפת ולוטם שעיר. מֵעבר לדרך הסלולה נמצאת חורשת האומות.

חורשת האומות היא יצירה משותפת של קק"ל ומשרד החוץ. בחורשה נוטעים מנהיגים וראשי מדינות מרחבי העולם עצים לאות הזדהות עם ישראל. העצים הניטעים אופייניים לארץ ישראל ובהם זית, חרוב ותאנה.
בקצה הדרך הסלולה מוצב מחסום המונע מכלי רכב להיכנס לדרך היורדת בנחל עין כרם. ליד המחסום מְספר שלט על שיקום הטרסות בנחל.

בשנת 2016 התחוללה בחלק הזה של יער ירושלים דלקה גדולה, שכילתה חלקים ניכרים מהיער שצמח במדרונות היורדים לנחל עין כרם. הקהילות השכנות ליער ביקשו להיות שותפות לפעולות השיקום ולהשיב לנופי הרי ירושלים את נופי התרבות של חקלאות המדרגות המסורתית. כחלק מפעולות השיקום שוקמו טרסות עתיקות וניטעו בהן עצי בוסתן – תאנה, זית ותות - המפארים את ערוץ הנחל ומעמידים את פירותיהם למטיילים.

בניית טרסות היא החזרת עטרת נופי הרי ירושלים ליושנה. נראה כי הטרסות הראשונות בהרי ירושלים נבנו, אם כי בצורה מצומצמת, כבר בתקופת הברונזה הקדומה (בסביבות 3200 לפנה"ס) וביתר שאת מתקופת הברזל II  (1000 לפנה"ס) עד התקופה העבאסית (מאה 9 לספירה). בתקופה הצלבנית מבחינים בשיטות חקלאיות חדשות המתקיימות לצד בנייה מחודשת ובשיפוץ של מדרגות חקלאיות ישנות, אך אי אפשר להצביע על בנייה אינטנסיבית של טרסות. התקופות הממלוכית והעות'מנית מתאפיינות בצמצום הפעילות החקלאית בטרסות ובהתמקדות בשטחים הנוחים לעיבוד.

עיבוד בטרסות היה אמצעי לשמירה על הקרקע מפני סחף ושיטה להרוויית האדמה המעובדת במים וחידוש הטרסות בימינו אכן תורם לשמירה על הקרקע. אבל, בימינו, שילוב בוסתנים ביערות עשוי להביא תועלת גם ככלי יערני יעיל במאבק בהתפשטות אש בעת שרפות יער.

בוסתני חיץ הם פרויקט ייחודי שמקדם אזור ההר בקק"ל. הרעיון הוא לטעת בוסתנים בגבול יישובים, או באזורים רגישים אחרים. עצי בוסתן ניטעים במרווחים גדולים יחסית, כך שבוסתן פחות "דליק" מיער ומחורש. בנוסף לכך, עיבוד השטח, השקייתו בשנים הראשונות לנטיעה וניכוש העשבייה דרך קבע, הם גורמים נוספים שמעכבים התפשטות אש. יתרון נוסף שגלום בבוסתנים הוא גיוון נוף היער. בנוסף לכך, עצי הבוסתן מושכים חרקים, ובעקבותיהם באים לאזור בעלי חיים נוספים.

בוסתני קק"ל הוכיחו את עמידותם לאש. בסטף מיתנו הבוסתנים את התפשטות השרפה שפרצה בהרי ירושלים בשנת 2021, ובאותה שנה ממש בלמו מטעים את התקדמות האש באזור הר הרוח, ליד אבו גוש. 
 

דרך הגעה לנקודת המוצא: רחבת החניה של הר הרצל, שדרות הרצל, ירושלים (חניה ללא תשלום). וייז: הר הרצל.
דרך הגעה לנקודת הסיום: עין כרם. חניה באחת מרחבות החניה של עין כרם (ללא תשלום).
אורך מסלול ההליכה: כ-2.5 ק"מ.
המסלול אינו מעגלי. יש לדאוג לרכב מאסף או לשוב בתחבורה ציבורית. אפשר לחזור ברגל.
משך הטיול: כשעה (כיוון אחד).
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)