טיול ברכב פרטי ביער בן שמן

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 12 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • 6 שעות ומעלה
  • עומס קל
  • 0
יער בן שמן. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

שמו של יער בן שמן הולך לפניו זה יותר ממאה שנה. בשנת 1904 איתרו "ציידי הקרקעות" אליהו ספיר ויהושע חנקין את אדמות בית עריף והתרשמו לטובה מכרמי הזיתים שעיטרו אותן. כעבור שנה אחת בלבד הפכה הקרקע לרכוש יהודי.

המהנדס נחום וילבוש הקים כאן את בית החרושת "עתיד" והחל לייצר שמן. העתיד נראה מבטיח, אלא שבשנת 1915 עלה בית החרושת באש. אם לא די בכך, מכת ארבה והצרות של מלחמת העולם הראשונה השמידו את רוב כרמי הזיתים. השמן נעלם, אך השם בן שמן נשמר לעד.
 
יער בן שמן, מגושי היערות הגדולים בישראל, משתרע על פני כ-30 אלף דונם משני צדי הכביש המוליך לעיר מודיעין. רוב המבקרים ביער מסתפקים בפיקניקים בחניונים הרבים שבו, וחבל. מי שנכנס לתוכו יגלה בו אתרים מרתקים.

איך מגיעים?

במחלף בן שמן פונים לכיוון מודיעין (כביש 443) ולאחר כקילומטרפונים ימינה לפי השילוט מצפה מודיעין. החניון שלמרגלות המצפה נמצא מיד בכניסה ליער.

אל דרך החשמל

מהחניון שלמרגלות מצפה מודיעין פונים דרומה בדרך הסלולה המובילה למעבה היער. חולפים על פני הדרך העולה למצפה מודיעין שבראשה מגדל תצפית מבטון בצורת לפיד. המגדל משקיף על התיאטרון הפתוח שבו נערכים לעתים מופעים אמנותיים תחת כיפת השמים.

בצומת הדרכים הראשון, לאחר כ-400 מ', אנו עוזבים את הכביש ופונים שמאלה בדרך עפר. מצד ימין נראית פגודה ססגונית, שי מהעם התאילנדי במלאות 50 שנה לעצמאות ישראל ו-50 שנה לעלייתו לכס המלוכה של המלך התאילנדי בומביל אדוליידי. המבנה מוקף בגדר ואין לעלות על מגדל התצפית.

דרך החשמל

ממשיכים היישר לפנים. כעבור 200 מ' מגיעים לצומת ופונים ימינה במורד על פי השילוט לדרך החשמל. הדרך פונה שמאלה ומתעקלת אחר כך ימינה לתוך גיא קטן שמוביל לדרך החשמל. הדרך נקראת כך משום שהיא מלווה קו חשמל שלא היה מנוס מלהעבירו ביער. במקום להתאבל על המצב, ניצלה קק"ל את התוואי החדש והציבה לאורכו פסלי אבן המוסיפים נופך נוסף ליער. בין הפסלים אפשר למצוא, בין השאר, יעלים בסגנון החרוטות העתיקות שהתגלו בסיני, דמויות אדם ובעלי חיים ויש גם מתקני משחק פיסוליים מעוצבים באבן ובמתכת. מסלול הנסיעה שלנו עובר בדרך החשמל ממש, וכדאי לעצור כאן כדי ליהנות ממראה הפסלים.

שביל לקויי ראייה

בקצה דרך החשמל צומח מטע אבוקדו. כאן יש לפנות ימינה ולנסוע בדרך העפר המלווה את גדר המטע. לאחר כחצי ק"מ נגיע לצומת גדול ובו חניון. נפנה שמאלה ונגלה את שביל לקויי הראייה לאחר כ-200 מ'.

השביל הזה הוא אחד מאתרי הטיולים המרגשים בישראל. לקויי ראייה יוכלו לטייל כאן ללא סיוע בשביל שאורכו כ-500 מ'. אמצעי ההתמצאות העיקרי הוא מעקה שרשרת העוקב אחר המסלול בצדו השמאלי של השביל. המטייל מניח את ידו על המעקה ומלווה אותו לאורך המסלול כולו. השביל עשוי מצע מהודק ברוחב 2.5 מ', ואבני שפה תוחמות אותו לכל אורכו. בתחנות החשובות לאורך השביל הוצב שילוט הסבר הכולל מלל בעברית, באנגלית ובכתב ברייל וגם איורים שאפשר לפענחם במישוש. השלטים מוצבים על כני אבן בגובה ידיו של אדם עומד. בחלקים מהשביל נשתלו ערוגות פרחי בר ובהן מגוון של צמחי תבלין שאפשר לזהות על פי ריחם.

אל בקעת הנזירים

נשוב לצומת ונפנה דרומה (שמאלה) על פי השילוט המכוון ל"חניון מוזיקלי". לאחר כ-700 מ' נפגוש בדרך "כחולה". כאן פונים שמאלה על פי השילוט המכוון לבקעת הנזירים המרוחקת כ-2 ק"מ מהצומת.

בקעת הנזירים שוכנת בגבולו הדרומי של יער בן שמן, במקום שבו נחל גימזו מתרחב ויוצר בקעה שאורכה כ-500 מ'. בגדה הדרומית של הבקעה נמצא מצוק סלע שגובהו כחמישה מטרים וחצובות בו מערות. בדופן המצוק נמצאו חקוקים צלבים בגודל 25-20 ס"מ, שמהם גזרו המטיילים את שם המקום. במרכז הבקעה נמצאת ברכה גדולה ומרשימה לאגירת מים.

ערביי האזור כינו את המקום "ביר א-שמי". חובבי האגדות ימצאו עניין בפסוקי ספר הזוהר, המספרים שרבי שמעון בר יוחאי ברח למדבר לוד והסתתר במערה אחת עם אלעזר בנו, היא "מערתא דלוד" (המערה של לוד). האם השם הערבי "שמי" הוא הד רחוק לשמו של רבי שמעון? אולי.

אפשר לשוב מכאן לחניון המוצא באותה דרך שבה הגענו לכאן. אפשר גם להמשיך מזרחה, לחלוף על פני בית הקברות של מודיעין ולצאת לכביש 443. בעלי רכב שטח יוכלו לשוב מהבקעה כחצי ק"מ בדרך שבה נסענו עד עכשיו ולפנות שמאלה בעקבות סימון השבילים השחור ושילוט קק"ל בצבע אדום המכוון לבוסתני גמזו.

קברות המכבים

בחנוכה לא נצא ידי חובה ללא ביקור בקברות המכבים. נשוב לכניסה ליער בן שמן ונפנה ימינה בכביש 443. ניסע כ-5.5 ק"מ ונפנה שמאלה אל רחבת החניה הגדולה שלצדה האתר המכונה קברות המכבים. תמצאו כאן במת סלע שחצובים בה תשעה קברי פיר. כל קבר כולל שני כוכי קבורה באורך אדם מקבילים זה לזה ומופרדים באמצעות דופן סלע שהשאירו החוצבים.

יש להניח שבכל קבר נטמנו גופותיהם של שני בני זוג. ליד אחדים מהקברים מונחים לוחות אבן מסותתים ורחבים מאוד ששימשו כיסוי לקברים. שיטת הקבורה הזאת אופיינית לתקופה הרומית. "מסורת" מאוחרת זיהתה את האתר כקברות המכבים.

מאתר קברות המכבים נמשיך צפונה בדרך היער הראשית (סימון קק"ל ירוק, סימון שבילים אדום) וכעבור כקילומטר נגיע למבנה אבן בעל אולם אחד מקורה בכיפה. זהו קברו של שיח' אל-ע'רבאווי (בערבית: השיח' המערבי) וקרוי בעברית חורבת הגרדי, על שמו של יוחנן הגרדי, הלוא הוא יוחנן החשמונאי.

במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219. אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח' מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור. לאחרונה נקבעה בתוך מבנה הקבר מצבה המספרת שזהו מקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי.

החוקר הצרפתי ויקטור גרן מצא בשנת 1870 סמוך לכאן שרידי מבנה מלבני מוארך (22.77x6.71 מ') וזיהה את המקום כקברות המכבים. האתר תאם, לדעתו, את תיאור מצבת הקבורה המפוארת שבנה שמעון החשמונאי לבני משפחתו, כפי שמסופר בספר מכבים: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פרמידות אישה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת אחים. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורדי הים" (מקבים א, יג 29-27).

בחפירות שערך במקום החוקר קלרמון-גאנו (1874), הוא גילה דגם צלב ברצפת פסיפס צבעונית מהתקופה הביזנטית. המבנה, שלא נותר ממנו זכר, הוא בן התקופה הצלבנית. השאלה אם הוא נבנה על מקום אחוזת הקבר של המכבים בעינה עומדת.

מכאן נוכל לשוב על עקבותינו ולערוך פיקניק בחניון הסמוך לקברות המכבים.

כתב סתרים

לפניכם חידה שתוכלו לפתור אם תבקרו בתחנות שלאורך מסלול הנסיעה ביער ותקראו את שלטי ההסבר המוצבים בהן. להצגת החידה לחצו כאן

מסלול טיול מומלץ ביער בן שמן

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מיכל קטורזה, ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 17/12/14
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת סימון שבילים מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)