חורשת גדעון בנחל חרוד

מסלול טיול לכל המשפחה בנחל חרוד

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • צפון עמק בית שאן
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
שלווה בפלג נחל חרוד. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

בשנות ה-90 החלה קק"ל לנטוע עצים לאורכו של נחל חרוד בניצוחו של היערן הוותיק מאיר קאופמן, שפרש בינתיים לגמלאות.

העצים התפתחו והם תורמים רבות למופע הירוק של הנחל. עבודות שיקום אקולוגיות אורכות זמן רב. והנה, ביוני 2017 התברר שההמתנה השתלמה. רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי החלה להזרים מים ממעיין חרוד בפלג היורד לערוץ הראשי של נחל חרוד. המראה משובב נפש. הפלג זורם ליד חורשה ותיקה והנטיעות התפתחו לעצים נאים, המוסיפים חן לבריכת שכשוך יפהפייה ולשרידי שתי טחנות קמח.

איך מגיעים?

חורשת גדעון נמצאת ליד גן לאומי מעיין חרוד. מכביש 71 פונים לכיוון הגן הלאומי והיישוב גדעונה. מהגשר שעובר מעל כביש 71 ומסילת רכבת העמק נוסעים כ-600 מ' ומעט לפני גדעונה פונים שמאלה בדרך סלולה, נוסעים כ-200 מ' ומגיעים לרחבת החניה של המסלול. אפשר לחנות גם ברחבה הגדולה שנמצאת כ-150 מ' הלאה משם.

בראשית...

בראשית המאה ה-20 השתרעה ליד מעיין חרוד "הביצה הגדולה". בעמק חרוד עיבדו רק איכרים ערבים מעטים את השטחים שבצבצו מתוך הבוץ. רכבת העמק הטורקית, שקישרה בין חיפה לבית שאן, החלה לנוע בשנת 1905 ושינתה את אפשרויות התנועה באזור מקצה לקצה.

קרן קימת לישראל, ביוזמתו של יהושע חנקין, החלה לרכוש קרקעות בעמק. בשנת 1909 נרכשו אדמות ליד הכפר אל-פולה (עפולה), ובשנת 1920 נרכשו 51 אלף דונם של אדמות "גוש נוריס" ועליהן נוסדו היישובים עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע, תל יוסף, בית אלפא, חפציבה ובית השיטה.

ההתיישבות הביאה לניקוז הביצות ובהן גם הביצה הגדולה של עין חרוד. מרחבים שהיו מכוסים מים רוב חודשי השנה הפכו לשדות פוריים. בשטחים נוחים פחות לעיבוד נבנו בריכות דגים ואליהן הזרימו מים מליחים, שאינם מתאימים להשקיה. כך נולד נוף עמק חרוד המוכר לנו כיום.

פלג מעיין חרוד

ניקוז העמק שינה את מהלכו של נחל חרוד. בני יעקובי, איש משרד החקלאות ותושב האזור, הסביר לנו שהערוץ המקורי של נחל חרוד יצא מעין יזרעאל, עבר למרגלות הגלבוע והגיע קרוב מאוד למעיין חרוד וזכה לתוספת נכבדה של המים מהמעיין. משם ירד הערוץ אל תוואי נחל חרוד של ימינו.

פעולות הניקוז הסיטו את ערוצו העילי של הנחל ומאז הוא זורם במקביל לרכבת העמק. מי מעיין חרוד נאלצו לזרום בערוץ קצר משהם כדי להגיע התוואי המחודש של נחל חורד. אבל, ברבות השנים הופנו מי מעיין חרוד לחקלאות והערוץ הקצר הפך לתעלה עזובה ונשכחת.

בשנים האחרונות משקמת רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי את נחל חרוד. דרך נוף עבירה לרוכבי אופניים ואף לרכב פרטי עוברת לצד הנחל מעפולה לבית שאן. נוספו חניונים חדשים. על גדות הנחל נוטעת קק"ל עצי בוסתן ולפני כשלוש שנים נוספה לנחל פינת חמד נוספת: הערוץ הקצר של נחל חרוד שוקם ועתה הוא נהנה ממי מעיין חרוד. המים מגיעים בצינור קצר, אך הם מי מעיין זכים. לצד הפלג נסלל שביל מצעים כבוש ולידו רחבת חניה סלולה, נגישה לאנשים עם מוגבלויות.

טיול בפלג מעיין חרוד

ליד רחבת החניה מוצב שלט גדול ובו הסבר כללי על האתר ומפה. לידו, בצל עצי אקליפטוס, שולחן פיקניק נגיש.
מערך השבילים כולל שביל מעגלי שאורכו כ-500 מ' ושביל נוסף שפונה מזרחה לצד הפלג ומגיע לשרידי שתי טחנות קמח. מי שיפנה שמאלה (מערבה) לשביל המעגלי, יגיע חיש קל לבריכה יפהפייה שאורכה כ-15 מ' ועומק המים בה כחצי מטר. גרם מדרגות נוח יורד אליה. אפשר לשוב מכאן לנקודת המוצא או להמשיך לצעוד בשביל, להגיע לגדתו הצפונית של הפלג ולשוב במעבר אירי שבו זורמים מי הפלג הרדודים.

אל טחנות הקמח

מי שפונה מרחבת החניה ימינה (מזרחה) צועד במורד הפלג. לאורכו נטעה קק"ל עצי בוסתן ובהם זית ורימון, תאנה ושקמה, חרוב ותמר. בבוא היום יוכלו המטיילים ליהנות מפירותיהם. לגיוון העצים ניטעו גם עצי חורש טבעי כגון כליל החורש ואלה אטלנטית. כל אלה מצטרפים לחורשת גדעון הוותיקה, חורשה של עצי איקליפטוס וחרוב.

החורשה נקראת על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש, שהציל את ישראל מיד מדיין. גדעון קבע את מחנהו במעיין חרוד ושם ערך למתגייסים הרבים שנענו לקריאתו מבחן "גיבוש". על פי הכתוב בתנ"ך רק 300 לוחמים שהביאו את המים אל פיהם מבלי לכרוע על ברכיהם נבחרו לכוח הלוחם, והשאר שוחררו לבתיהם: "..."כל אשר ילֹק בלשונו מן המים כאשר ילֹק הכלב תציג אותו לבד..." (שופטים ז, ה). בראש הכוח הזה היכה גדעון במדיינים.

לאחר כ-200 מ' מגיע השביל לקיר אבן. שלט המוצב כאן בצל איקליפטוס מספר שזה מה שנותר מטחנת הקמח שפעלה כאן עד העשור השני של המאה ה-20. קיר האבן הוא חלק מהאמה שהובילה מים מנחל חרוד אל ארובת הטחנה, שניצבת עד ימינו בקצה הקיר. המים שצנחו דרך הארובה הפעילו גלגל כנפיים, והגלגל סובב את אבני הריחיים שבהם נטחנה החיטה לקמח. ייתכן שאם יחפרו באדמה בעתיד, יימצאו חלקים נוספים מהטחנה, שאבניה פורקו ונוצלו בעבר לתשתית לכבישים.

במרחק כ-200 מ', בצל עצי אקליפטוס, ניצבת פרגולה המשמשת לפעילות קהילתית. בפרגולה מוצבים שלטים מאוירים. זה המקום לערוך היכרות, בעזרת השלטים, עם צמחי גדות הנחל ועצי הבוסתן והחורש שניטעו בו.
כ-200 מ' הלאה משם נמצאים שרידי הארובה ואמת המים של טחנת קמח נוספת. מקור המים ששימשו את הטחנה הוא מעיין חרוד, הנובע כקילומטר מכאן, למרגלות הגלבוע. מי המעיין בערוצו העילי של נחל חרוד (עד בית שאן) הפעילו שרשרת של שבע טחנות קמח. הטחנה שלפנינו הייתה השנייה במניין. במרחק כ-400 מ' מזרחה מכאן נמצאים שרידי הארובה ותעלת המים של טחנה שלישית, שנקראה טאחונת אל-וויבידה.

באפיקו העליון של נחל חרוד (מחוץ לאזור בית שאן) פעלו בעבר שבע טחנות קמח. באחת הטחנות, הרביעית במספר, (טאחונת אל ח'רבה) הייתה לקק"ל בעלות חלקית. פרופ' שמואל אביצור, שסקר את טחנות הקמח בארץ ישראל, דיווח שכשלושה רבעים מהטחנה היו שייכים לתושב ג'נין ושהמאמצים לרכוש את חלקו עלו בתוהו משום שהפריז בערכה.

בית העלמין הישן עין חרוד

כדאי להוסיף לטיול אתר היסטורי נוסף שנמצא לצד היישוב גדעונה. כדי להגיע למקום יש להיכנס לגדעונה ולנסוע מהכניסה ברחוב הראשי לכיוון הגלבוע. בית העלמין נמצא בשולי היישוב.

בית העלמין הישן של עין חרוד נוסד בשנת 1922. קבורים בו, בין השאר, ראשוני המתיישבים בעמק, חברי עין חרוד, תל יוסף ובית השיטה. לאחר שקיבוץ עין חרוד עבר למקומו הנוכחי בשנת 1938 פסקה כאן הקבורה. לצד בית הקברות הישן פועל בית הקברות של גדעונה.

מעניין לראות את המצבות הישנות ואת הסגנון שבו נכתבו הכיתובים. תוכן המצבות מעיד על הקשיים שחוו החלוצים. רבים מהם מתו בדמי ימיהם משום שנפלו קורבן למחלות, לתאונות ולאירועי דמים, והיו אף שלא עמדו בקשיים ושלחו יד בנפשם.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 12.7.2017
עודכן בתאריך: 12.7.2017

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון (גיליון מס' 3)

מפת גוגל