מעבר לרחבת החניה נמצא בסיס אתר השיט "רוב רוי". המקום נקרא על שם סירת הקאנו האגדית של ההרפתקן הסקוטי מקגרגור, ששט בה לכל אורכו של הירדן. כיום מציעים כאן שיט שלו המתאים למשפחות.
דרך העפר החולפת על פני אתר "רוב רוי" עוברת בתוואי "שביל ישראל". הירדן, עטור בעצי איקליפטוס, נראה כאן יפה להפליא. בעבר זרמו במקום הזה בתעלה פתוחה מימיו של "המוביל המלוח". התעלה סילקה מים מלוחים הנובעים בכנרת אל מחוץ לאגם כדי לשמור על הכנרת מתוקה. כיום המוביל המלוח עובר מתחת לרגלינו בתעלה סגורה.
שביל ישראל חושף פינות חמד בצד הירדן. לאחר כ-1.5 ק"מ מגיעים למתקן שאיבה ול"סכר אלומות", הנקרא כך משום שהוא נמצא בלב שטחי קיבוץ אלומות, השוכן בראש ההר שממערב לנו. מעבר לסכר נשפך המוביל המלוח לירדן. כאן נפרדים משביל ישראל, הממשיך היישר לפנים, ופונים שמאלה, חוצים את הירדן בסכר וממשיכים בדרך עפר מסומנת כחול.
לאחר כ-600 מ' של צעידה בין חורשת איקליפטוס משמאל למטעי דגניה, אנו פוגשים שביל "ירוק" הפונה ימינה. אנשי דגניה הקדישו את חלקת עצי התמר שאנו צועדים בשוליה לזכרו של חבר הקיבוץ יוחנן קליסקי, שהוביל את ענף התמרים במשק.
צעידה בת 400 מ' בתוואי השביל "הירוק" תביא אותנו לאום ג'וני. לא נוכל להרחיב כאן על תולדות האתר. נאמר רק שעל אדמת אום ג'וני עלתה בשנת 1909 קבוצת פועלים שעיבדה באופן עצמאי חלק מאדמות חוות כנרת והוכיחה שאפשר להוציא לחם מן הארץ ולהרוויח מעיבוד האדמה. שנה אחר כך עלתה על הקרקע הקבוצה שייסדה את דגניה, אם הקבוצות והקיבוצים.
לרגל 100 שנה לייסודה של דגניה ולייסוד התנועה הקיבוצית, שחזרה קק"ל במדויק את הצריף המפורסם שהתגוררו בו ראשוני דגניה (האתר נחנך ב-4 באוקטובר 2010). השחזור נעשה בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים. על מלאכת השחזור עמלה האדריכלית רוני פלמוני, בת קיבוץ דגניה א'.
האתר מרגש. הצריף מתנוסס מעל הגדה התלולה של הירדן, מול הר יבנאל. מסביב – מטעים ושדות מעובדים. בתוך הצריף תלויים צילומים המתארים את דגניה בימיה הראשונים. מחוץ לצריף אף ניצב דגם של בקתה אופיינית לאום ג'וני. בבקתה כזו התגוררו ראשוני דגניה עד שבנו לעצמם צריף. הצריף משלים את האנדרטה שבה רשומים שמות כל הקיבוצים בישראל.
עתה נשוב לסכר אלומות, אך לא בדרך שבאנו. נעלה מהסכר כ-50 מ' ונפנה צפונה (ימינה) בדרך "סולינג" (ריצוף אבן), ששימשה בעבר כציר התנועה בין חצר כנרת למושבה מנחמיה. נחלוף על פני המבנה הלבן של חוות הניסיונות הישנה ביתניה (כיום מרכז אתר "מרכבות הירדן", העורך סיורי מרכבות באזור). נחלוף על פני חלקת עצי תמר המוקדשת לזכרו של בן ציון ישראל, ולקראת סיום הדרך נגלה משמאל, ליד כרם זית, את קברו של יוסף זלצמן. זלצמן, מבחורי קבוצת כנרת, יצא לעבודה בשדה בשנת 1913 ונרצח על ידי בדווים מהסביבה.
הדרך, שאורכה כ-1.2 ק"מ, מסתיימת בכביש הגישה לקבוצת כנרת. כאן נפנה ימינה ונגיע חיש מהר לרחבת החניה של אתר "ירדנית".