הכניסה ליער מרחבת החניה שבמפגש רחוב ששת הימים עם דרך חטיבת גולני, מגדל העמק.

ממערב ליער, על מקומו של הכפר אל-מוג'ידיל, נוסדה בשנת 1953 המעברה מגדל העמק, שהפכה בשנת 1988 לעיר. גם ראשוני מגדל העמק תרמו את חלקם לעבודות הנטיעה והייעור מסביב ליישוב שלהם. חלקו המערבי של יער בלפור, שנקרא כיום יער מגדל העמק, עוטף את העיר ככפפה משלושה כיוונים.

קק"ל הקימה סמוך ליישוב את חניון בלפור, ששימש במשך שנים אתר הבילוי של התושבים בחיק הטבע. התושבים נהנו לא רק מהחניון ומצל עצי היער אלא גם מהנוף הנפלא של עמק יזרעאל, הנפרש למרגלות הדרכים העוברות ביער. במשך הזמן הוסיפה קק"ל גם שביל אופניים סובב מגדל העמק, המנצל גם הוא את הדרכים והנופים של היער (השביל הותווה בסיוע ידידי קק"ל באנגליה).

אלא שבמשך השנים סבל היער מסוגים שונים של נזקים כגון הצתות ופגיעות של המזיק איצריית האורן. היער הידלדל והפך אט אט לחצר האחורית של מגדל העמק. בשלב מסוים נאלצה קק"ל לפרק את החניון הישן שהיה במקום ולכרות חלק מהעצים שאיימו לקרוס. היער ננטש. חגיגות יום העצמאות, חגיגות המימונה ואירועים אחרים שהתקיימו עד אז ביער, הועברו למקומות אחרים בעיר.

בשנת 2006 החל שָלִי בן ישי, יערן הרי נצרת והעמקים, לפעול לשינוי המצב. באותו זמן החלה קק"ל, בהנהגתו של משה שלר, מנהל קהילה ויער במחוז המרכז של קק"ל, לפתח את היערות הקהילתיים בישראל.

ביער הקהילתי פועלת קק"ל בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם תושבים מהקהילה ליצירת אתר טבע שיענה על הצרכים של הקהילה. קק"ל מסייעת לנציגי הקהילה להכיר את היער, בוחנת את הצרכים של התושבים, בונה את המתקנים הדרושים ומגשימה את חזון היער.

יער קהילתי, אם כן, מתמקד בשיפור איכות החיים והרווחה של התושבים המקומיים ובשימור המערכות הסביבתיות באמצעות שיתוף פעולה עם האוכלוסייה המקומית. מהתוצאה נהנים הכול: קק"ל נהנית מתושבים ששומרים על היער, התושבים נהנים מאתר טבע ליד הבית והרשות המקומית נהנית ממקום שאפשר לקיים בו אירועים לתושבים ומתושבים שמפתחים זיקה עמוקה למקום מגוריהם.

"פניתי עם רעיון היער הקהילתי לאלי ברדה, ראש העיר של מגדל העמק", מספר בן ישי, "אם לומר את האמת, אפילו אני עוד לא ידעתי על מה אני בדיוק מדבר. באותם ימים רעיון היער הקהילתי היה בחיתוליו. אלי ברדה נענה מיד ומאז הוא תומך נלהב של היער. הוא הצהיר שמגדל העמק תתפתח תוך שמירה על היער והחורש הטבעי. זו בדיוק הייתה הכוונה שלנו – לסייע לעירייה למתג את מגדל העמק כעיר ירוקה המציעה איכות חיים גבוהה ובה בשעה לשמור על היער ולפתח אותו. זה מצב שבו כולם יוצאים נשכרים".

פיתוח היער הקהילתי סייע לפיתוח אתרים נוספים במגדל העמק.

פארק רבין

קק"ל הפכה אזור שהיה מוזנח ומזוהם לפארק פורח, המשתרע על פני 35 דונם. בפארק יש כרי דשא נרחבים, מתקני משחקים, מגרשי ספורט ואמפיתיאטרון קטן. פארק רבין הוא נקודת מוצא נוחה לשביל האופניים סובב מגדל העמק, שאורכו כ-15 ק"מ.

גישה: חניה ברחוב השרון.
הפארק הוקם בסיוע ידידי קק"ל בארצות הברית.
שימו לב: פארק רבין פתוח בכול ימות השבוע מלבד יום א'.
הבערת אש בפארק אסורה בהחלט.

שביל הרקפות

שביל מעגלי שאורכו כמה מאות מטרים, העובר בחלקת יער קק"ל. בחלקה קיים ריכוז אדיר של רקפות שיכול להתחרות בקלות בכל גבעת רקפות אחרת בישראל. התקופה המומלצת לביקור היא בחודשים דצמבר-פברואר.

גישה: אפשר לחנות בחניית פארק רבין שברחוב השרון ולצעוד לרחוב הירדן הסמוך עד לתחילת השביל. נקודת ההתחלה מסומנת.

הגן הארכיאולוגי

הגן הארכיאולוגי במגדל העמק הוא פרי שיתוף פעולה בין רשות העתיקות, מגדל העמק, משרד הבינוי והשיכון וקק"ל. הגן נמצא בחורשה מוקפת שכונות מגורים ומשתרע על מדרון בין שני אתרי יישוב קדומים: בתחתית המדרון נמצא אתר עין חילו שהיה מיושב מתקופת הברונזה הביניימית עד לתקופת מלכי ישראל (2,200–1,000 לפסה"נ); במעלה המדרון נמצא אתר מוג'ידל, שראשית ההתיישבות בו חלה בתקופה הפרסית (500 לפסה"נ) ונמשכת עד היום.

המדרון שבשטח הפארק מייצג את הנוף החקלאי הקדום של סביבה זו, שבה גידלו התושבים את מזונם, עיבדו את התוצרת החקלאית והפיקו חומרי בנייה. במקום השתמרו גתות לדריכת יין, מחצבות אבן, מערכות קבורה, קברי ארגז מהתקופה הרומית ומערות קבורה משפחתיות מהתקופה ההלניסטית (332 לפסה"נ) ועד לתקופה הביזנטית.

גישה: חניה נוחה במפגש רחוב השקמה עם רחוב הערבה.

הדרכה

קבוצות המבקשות הדרכה באתרי מגדל העמק מוזמנות לפנות לאהובה ג'ובני-חגי, מנהלת מדור קהילה ורווחה במגדל העמק, טל' 04-6507816. ההדרכה ללא תשלום על ידי מדריך ממתנדבי קהילת מגדל העמק.