אופן ההגעה לנקודת המוצא (חורבת חנות)

נקודת המוצא לשביל היא חניון קק"ל בחורבת חנות, הצמוד לכביש 375, כשני ק"מ ממערב לכניסה למושב מטע, סמוך לסימן ק"מ 11.

אופן ההגעה לנקודת הסיום

רחבת החניה הגדולה בצדו הדרומי של כביש 375, סמוך לסימן ק"מ 8.

חורבת חנות (ח'ירבת אל ח'אן) עוברת בימים אלה מהפך. החניון הוותיק, המשמש נקודת מוצא לטיולים רגליים בדרך הקיסר ובעין מטע, זוכה לשדרוג רציני. קק"ל הוסיפה שולחנות וברזים של מי שתייה והנגישה את החניון לאנשים עם מוגבלויות. שביל נגיש נסלל לפסיפס היפה שפיאר את הכנסייה הביזנטית.
בחורבת חנות נערכו לאחרונה חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות וקק"ל. בכניסה לחניון נחשפה ברכה גדלה, שדופנותיה עודן מכוסות טיח. מעט הלאה משם נחשפה גת גדלה, שמשטח הדריכה שלה מחפה אבני פסיפס לבנות.
מזמן ידענו שקירות האבן, שריד לח'אן הממלוכי ששכן כאן בימי הביניים, נבנו על שרידי כנסייה ביזנטית. רצפת הפסיפס היפהפייה, שנמצאת בין קירותיו, מעידה על כך כאלף עדים. הרצפה, שהתגלתה בשנת 1985 בחפירת הצלה שניהל הארכיאולוג אלי שנהב, מעוטרת בשורות של מדליונים הצומחים מתוך שריגי גפן. המדליונים מתארים בעלי חיים וצמחים. הפסיפס אף נושא כתובת הקדשה ביוונית עתיקה, וזה תרגומה: "בזמנו של החסיד ביותר האהוב והכומר וראש מנזר תיאודורוס בוצעה מן היסודות כל המלאכה של הוספת הגומחה, הציוד והנחת הלוחות של קצה הכנסייה יחד עם הדיאקוניקון, בחודש אפריל של האינדיקציה ה-12 (אִינְדִיקְצְיָה – יחידת זמן בת 15 שנה, שיטה שבה השתמשו בתקופות מסוימות לחלוקת הזמן).
החפירות בכנסייה חשפו חלקים נוספים ממנה ובהם שרידי סיטראות וקריפטה (תא תת קרקעי). החפירות בעיצומן ואנו מקווים להביא לכם מידע מפורט יותר לאחר שתסתיימנה.

אלי שנהב מייחס חשיבות גם לגל האבנים הגדול שנמצא בכניסה לחניון חנות, משמאל לכניסה (ליד בריכת המים). גל אבנים גדול בדרך היורדת מירושלים לעזה ולאשקלון מתואר על ידי נוסע אלמוני בן המאה ה-6 לספה"נ, הידוע בכינויו הנוסע מפיאצ'נצה (או מסע אנטונינוס). הוא כותב על גל אבנים גדול המצייין את קברו של גוליית. תלולית האבנים נוצרה, על פי עדות הנוסע, ממנהגם של עוברים ושבים להשליך אבנים על הקבר, עד שכיסה אותו תל גדול של אבנים. ייתכן שגל האבנים הניצב היום בפתחו של החניון של קק"ל, שגובהו כשבעה מטרים, הוא אותו גל אבנים קדום.

הגיעה השעה לצאת לדרך. השלט "שביל הקיסר", ממש ליד "קבר גוליית", מציין את נקודת ההתחלה. שם השביל אכן דורש הסבר. אין הרבה מקורות היסטורייים על הדרך. בצד הדרך נמצאה אבן מיל הנושאת את שמו של אדריאנוס. ייתכן שהקיסר אכן עלה בדרך הזו כאשר ביקר בירושלים בשנת 130 לספה"נ ואולי אף נסללה לכבוד ביקורו. כך או אחרת, השם "דרך הקיסר" לשביל שלנו הוא כבר עובדה קיימת. ההיסטוריה היהודית חרצה את זכרו של אדריאנוס לרעה, משום שדיכא באכזריות את מרד בר כוכבא. בהיסטוריה הרומית הוא נחשב לאחד הקיסרים הגדולים.
השביל שלנו, המסומן בצבע אדום ובסימוני שביל ישראל, מתנהל במורד ההר. הוא מנצל תחילה דרך עפר ולאחר כ-450 מ' נוטש אותה ופונה שמאלה לעבי החורש. תוכלו להתוודע כאן אל נציגי החורש שלנו – אלון מצוי, אלה ארצישראלית, אלת המסטיק ואשחר ארצישראלי. רקפות, כרכומים, כלניות ומיני סחלבים פורחים כאן צמח-צמח בעונתו.
כ-1.2 ק"מ מעזיבת דרך העפר יוכלו חדי עין להבחין במדרגות חצובות בסלע. מדרגות אלה נחצבו בידי הרומאים שסללו את הדרך. מי שפספס את העניין לא צריך להצטער. בהמשך הטיול נגלה מדרגות חצובות שאי אפשר להתעלם מהן.
עוד כמה פסיעות ואני מגיעים לכביש 375. צמוד לכביש חצוב מימין לשביל בור מים. תקרת הבור, שהיא הסלע הטבעי, נתמכת על ידי עמוד עגול. בחלק מהדפנות עוד נותר הטיח המקורי. הבור מזכיר בצורתו בורות נבטיים בנגב. הוא נחצב בתקופה הרומית ונראה כי הוא שירת את העוברים בדרך.

השביל חוצה בגשרון עץ את ערוץ הנחל. עתה עלינו לחצות בזהירות את כביש 375 ולהמשיך בגשרון שבצד השני. דרך הקיסר ממשיכה להיות יפה כשהייתה. 700 מ' לאחר חציית הכביש השביל יורד שוב לשולי הכביש, אל קטע מדרגות יפהפה שאורכו כ-30 מ'. עץ אלון מצוי נותן צל צומח ליד המדרגות, ברחבה קטנה שנוצרה מחציבת סלעי המדרון. המדרגות נועדו, כמובן, להקטין את השיפוע החריף של המדרון, אך ייתכן שבתקופה הרומית הן כוסו מצע ולא נראו כלל.
השביל שב ומתרחק מהכביש. שוב אנחנו בטבע, בין עצי אורן ועצי חורש טבעי. לאחר כ-800 מ' נחים בצדו הימני של השביל ארבעה שברים של עמודי סלע עגולים. אלה הם שרידי אבני המיל הרומיות. אבני מיל הונחו בצדי הדרכים של האימפריה הרומית וציינו את המרחק מתחילת הדרך, בדרך כלל מעיר ראשית. שליטי האימפריה ניצלו לעתים קרובות את אבני המיל וכתבו עליהן כתובות הקדשה שחיזקו את מעמדם. על פי רוב הותירו השליטים את אבני המיל של קודמיהם, כך שבמקום אחד עשויות היו להיות כמה וכמה אבני מיל. כ-50 מ' בהמשך השביל ניכרים שרידי חציבה בסלע. אולי מכאן חצבו את הסלעים שמהם נעשו העמודים.
עתה לא נותר לנו אלא לגלוש לרחבת החניה המציינת את סיום המסלול. מעט לפניה נראים שרידי בית בד שזכה לשחזור. בחלק זה של בית הבד הפעילו לחץ על הזיתים לאחר ריסוקם והפיקו מהם את השמן.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: גידי בשן, רכז קהילה ויער אזור ההר, קק"ל
מפה: אביגדור אורגד מפות ומחלקת קהילה ויער מרחב מרכז, קק"ל
פורסם בתאריך: 1.6.2016