דרך נוף נחל שקמה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 10 ק"מ
  • מרכז מישור החוף הדרומי
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
פינת מנוחה בצד הדרך. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

דרך הנוף המלווה את נחל שקמה מעניקה לציבור המטיילים הזדמנות לנסוע ברכבם הפרטי וליהנות מאתרי מורשת וטבע "בעומק השטח". הדרך, שאורכה הכולל כ-60 ק"מ, מתחילה מכביש 40 ליד שמורת פורה, ועתה אפשר להגיע באמצעותה עד זיקים.

לאחרונה השלימה רשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור את הקטע המערבי ביותר של דרך הנוף, בין כביש 4 (יד מרדכי) לאזור זיקים. מי שייסע בקטע הדרך הזה, שאורכו כ-10 ק"מ, ייהנה ממראות עצי שקמה עתירי נוף וצל, דיונות חול בצד שדות מעובדים, שמורת הטבע כרמיה, פינות ישיבה ומנוחה בצל עצים והיכרות עם מאגר שקמה. כדאי מאוד לסיים את הטיול בשפך נחל שקמה שבחוף זיקים.

הדרך סלולה בחלקה או כבושה במצע מהודק ומשולטת לכל אורכה בשלטי הכוונה. ליד מאגר שקמה הוצבו שלטי מידע. יצירת הדרך מומנה על ידי רשות ניקוז שקמה-בשור, המשרד להגנת הסביבה והקרן לשמירה על שטחים פתוחים. יצירת הדרך היא פרי שיתוף פעולה של גופים רבים – קרן קימת לישראל, חברת מקורות, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ומשרד התיירות, מועצה אזורית חוף אשקלון וגופים נוספים.

הוראות הגעה ומידע כללי

אורך מסלול הנסיעה: כ-10 ק"מ
אופי המסלול: מסלול נסיעה קווי, מתאים לרכב פרטי.
נקודת מוצא: כביש 4, 1.8 ק"מ מדרום לצומת יד מרדכי.
נקודת סיום: כביש יד מרדכי–זיקים (כביש 3411), כשני ק"מ משער זיקים לכיוון החוף.

כמה מילים על נחל שקמה

נחל שקמה מתחיל את דרכו בספר המדבר, בגבעות הדרומיות של שפלת יהודה, ליד קיבוץ להב. יובלו העיקרי, נחל אדוריים, מנקז את מורדות הרי חברון. נחל שקמה הוא נחל אכזב, למעט קטעים קצרים ליד תל נגילה ותל חסי, שבהם זורמים מי מעיינות. שם הנחל נגזר מעצי השקמה הרבים הצומחים בקטע הנחל שבאזור מישור החוף.

נחל שקמה עובר דרך מגוון רחב של יחידות נוף ובהן סוגים שונים של מסלע, נביעות מים ואתרים ארכיאולוגיים. שטחים נרחבים בכתפי הנחל מעובדים ואחרים מוקדשים לשמורות טבע, ליערות נטע אדם ולמרעה.

חשיבותו של הנחל נובעת מהיותו "מסדרון אקולוגי" רציף – שדרה לשטחים הפתוחים שמסביב המשמשים בסיס לעולם עשיר של חי וצומח. זהו מקום מפגש מרתק בין עולם הטבע ונופי התרבות המאפיינים את ספר המדבר ובין עולם הטבע של החבל הים-תיכוני.

מתחילים במסע. אל הדיונה הגדולה

דרך הנוף יוצאת מכביש 4 ופונה מיד דרומה במקביל לכביש עד למפגש עם נחל שקמה. עתה לא נותר אלא ללוות את ערוץ הנחל בגדתו הימנית. מעבר לנחל מתנשאות דיונות החול הגובלות במושב נתיב העשרה. הדרך כאן סלולה מכיוון שבעבר סללה קק"ל כמה קטעי דרך כדרכי ביטחון ליישובים של עוטף עזה.

מימין – שדות מעובדים בגידולי שדה. משמאל – עצי שקמה גדולים, משוכות צבר ועצי תאנה ושקד ששרדו מהבוסתנים שצמחו כאן בעבר. במרחק של כ-1.6 ק"מ מנקודת המוצא מוצבים בצל עצי שקמה ספסלים עשויים מגזעי איקליפטוס. עצי השקמה של מישור החוף הם בבחינת פלא – בשאר אזורי הארץ חייבים לבלוס (לפצוע) את פגת השקמים כדי שתבשיל לפרי עסיסי, אך במישור החוף השקמים עושות זאת בעצמן, ולאיש אין הסבר מלומד לכך.

כקילומטר משם, לפני הגשרון הנטוי על נחל עובד, פונה דרך עפר קצרצרה שמאלה. לאחר כ-300 מ', במקום שמוצב בו שלט הסבר, אפשר לחצות ברגל את הערוץ הרדוד של נחל שקמה ולטפס לדיונה יפהפייה. מראש הדיונה יש תצפית יפה על מרחבי החולות המשתרעים עד אשקלון. בתום התצפית אפשר להתגלגל במורד המדרון בחזרה לנחל.

שטחי החולות שמדרום לנחל שקמה הוכרזו עוד בתקופת המנדט כשמורת יער בית לאהיא, ובחלק מהשטח ניטעו אז עצי איקליפטוס. סמוך למקום החצייה של הנחל פורחים בפברואר באדמת הסחף הכבדה איריס ארץ ישראלי וכלנית מצויה.

שמורת כרמיה

נשוב לדרך הנוף, נחצה את נחל עובד ונגיע לצומת. היישר לפנים – השער האחורי של קיבוץ יד מרדכי. נפנה שמאלה כפי שמורה שילוט ההכוונה ונלווה את הנחל בין פרדסים, גידולי שדה ועצי שקמה. אחרי כ-1.5 ק"מ, בחזית שמורת כרמיה, נפנה ימינה ונעזוב לשעה קלה את הנחל. אפשר לעצור כאן ולשוטט ברגל במרחבי השמורה או להמשיך עוד כ-700 מ', לחנות בחניית בית העלמין של קיבוץ כרמיה ולצאת ממנה לשיטוט רגלי.

שמורת הטבע כרמיה משמרת את עולם החי והצומח של חולות מישור החוף. בשמורה צומח סבך של עצי שיטה מלבינה ולצידו שרידי בוסתנים נטושים, תעלות השקיה וחורבות פזורות שנותרו משדות הכפר הערבי הִרִבְּיָא. בתחום השמורה צומחים מיני צמחים רבים האופייניים לבית הגידול החולי ובהם צמחים בלעדיים לחולות מישור החוף כגון שום תל אביב, גלונית (בלוטה) פלישתית, תורמוס ארץ ישראלי, קיפודן פלישתי, ציפורנית אשקלון וסביון יפו.

בתקופה הצלבנית שכן כאן מבצר קטן בשם לה-פורבי, שם שהתגלגל מאוחר יותר לפירביה ומכאן אולי להִרִבְּיָא. באוקטובר 1244 נערך כאן קרב מכריע בין ממלכת ירושלים הצלבנית ומצרים האיובית. בקרב הזה, שבא אחרי מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין (1187), הנחילו המצרים לצלבנים תבוסה קשה והשמידו כליל את צבאם. רק בשל נסיבות פוליטיות נדחה חיסולה הסופי של הממלכה הצלבנית עד לשנת 1291, אז עזב אחרון הצלבנים את ארץ ישראל מנמל עתלית.

מאגר שקמה

מחניית בית העלמין נוסעים צפונה כ-250 מ' ובצומת פונים מערבה (שמאלה). לאחר כ-1.5 ק"מ מגיעים לכניסה המערבית לשמורת כרמיה (רכב 4X4 או ברגל). מהצד השני חוסמת גדר מעבר של כלי רכב לתוך אגם שקמה ולכן דרך הנוף פונה צפונה ומגיעה חיש קל לרחבת חניה קטנה, מקום שממנו אפשר לצאת ברגל לסוללת המאגר, מהלך שני ק"מ.

אנו נמשיך ברכב. הדרך פונה מערבה ומגיעה לאחר כ-200 מ' לחורשת איקליפטוס נאה ובצילה ספסלי עץ. זוהי "חורשת הטווסים", מקום טוב לבילוי בחיק הטבע. החורשה זכתה לשמה בזכות להקה קטנה של טווסים שחבריה מצליחים איכשהו להתקיים בסביבתה בכוחות עצמם. השביל הרגלי עובר בחורשה, ואפשר לצאת גם מכאן לעבר סוללת המאגר.

נמשיך בנסיעה עוד כ-1.8 ק"מ לחניון בית המשאבות – רחבת חניה קטנה ובה שלושה ספסלים של גזעי עץ. כאן נמצא המגלש – סכר בטון נמוך מהסוללה המשמש מוצא לעודפי מים שנאגרים באגם. מובן שאין לחצות את הגדרות שכאן ולצעוד לעבר המגלש והאגם. ליד הסכר נמצאת תחנת שאיבה.

אפשר להמשיך מכאן ברגל למסלול רגלי קצרצר בחולות. בפברואר פורחים כאן שיחי הרותם בפריחה לבנה ושופעת, ואליו מצטרפים מרסיה יפהפייה, בר עכנאי שיחני, שום תל אביב ועוד רבים וטובים.

אל תתאכזבו אם גם אחרי הגשם המאגר לא יהיה מלא לגמרי. המים במאגר, לאחר שהחרסית המרחפת בהם שקעה והמים נעשים צלולים, נשאבים ומועברים לשדות חלחול בחולות זיקים כדי להעלות את מפלס מי התהום באקוויפר החוף. מאגר המים של נחל שקמה הוא מפעל חלוצי בתחום זה.

חברת מקורות בנתה את המאגר בשנת 1958 כחלק מתוכנית לשיקום משק המים הישראלי במימון הבנק העולמי ובשיתוף פעולה עם ארצות הברית. המפעל תורם מדי שנה בשנה בממוצע 3¬-4 מיליון מ"ק מים שפירים באיכות גבוהה ובעלות נמוכה, כמחצית הצריכה השנתית של אשקלון.

שפך נחל שקמה וחוף זיקים

נסיעה קצרה מערבה מביאה אותנו לחוף היפה של זיקים. בעונת הרחצה פועל כאן חוף מוסדר (בתשלום), אך בחורף הכניסה חופשית. נחל שקמה יוצר כאן לגונה של מים מתוקים. זה איננו הערוץ המקורי של הנחל, אלא ערוץ חדש שיצרו במשך הזמן עודפי המים מהמאגר. אפשר לשוטט לאורך החוף, ליהנות מצמחיית החולות העשירה ולסיים את הטיול בשעה קלה של קורת רוח.

קרדיטים
 
כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 12.2.2020
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת טיולים וסימון שבילים מישור חוף הנגב (גיליון מס' 13)