נשוב לדרך הנוף, נחצה את נחל עובד ונגיע לצומת. היישר לפנים – השער האחורי של קיבוץ יד מרדכי. נפנה שמאלה כפי שמורה שילוט ההכוונה ונלווה את הנחל בין פרדסים, גידולי שדה ועצי שקמה. אחרי כ-1.5 ק"מ, בחזית שמורת כרמיה, נפנה ימינה ונעזוב לשעה קלה את הנחל. אפשר לעצור כאן ולשוטט ברגל במרחבי השמורה או להמשיך עוד כ-700 מ', לחנות בחניית בית העלמין של קיבוץ כרמיה ולצאת ממנה לשיטוט רגלי.
שמורת הטבע כרמיה משמרת את עולם החי והצומח של חולות מישור החוף. בשמורה צומח סבך של עצי שיטה מלבינה ולצידו שרידי בוסתנים נטושים, תעלות השקיה וחורבות פזורות שנותרו משדות הכפר הערבי הִרִבְּיָא. בתחום השמורה צומחים מיני צמחים רבים האופייניים לבית הגידול החולי ובהם צמחים בלעדיים לחולות מישור החוף כגון שום תל אביב, גלונית (בלוטה) פלישתית, תורמוס ארץ ישראלי, קיפודן פלישתי, ציפורנית אשקלון וסביון יפו.
בתקופה הצלבנית שכן כאן מבצר קטן בשם לה-פורבי, שם שהתגלגל מאוחר יותר לפירביה ומכאן אולי להִרִבְּיָא. באוקטובר 1244 נערך כאן קרב מכריע בין ממלכת ירושלים הצלבנית ומצרים האיובית. בקרב הזה, שבא אחרי מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין (1187), הנחילו המצרים לצלבנים תבוסה קשה והשמידו כליל את צבאם. רק בשל נסיבות פוליטיות נדחה חיסולה הסופי של הממלכה הצלבנית עד לשנת 1291, אז עזב אחרון הצלבנים את ארץ ישראל מנמל עתלית.