אורכו של מסלול הטיול 1.7 ק"מ והוא מתנהל פחות או יותר באותו קו גובה. רק בסוף המסלול יש מעלה לא ארוך המתגבר על הפרש גבהים של כ-40 מ'. השביל מסומן בראשית דרכו בסימון שבילים אדום.
השביל מתחיל ליד הברזייה שברחבת מוקד המידע, ובראשיתו הוא חופף לשביל נגיש שסללה קק"ל (שביל נופי נחל שורק. ראו להלן). נצעד בשביל המשותף כ-180 מ' ואז נפנה ימינה על פי שילוט ההכוונה. מעתה דרכנו תתנהל בטבע ממש. החורש כאן מפותח וסבוך, ואפשר לצעוד בו רק בזכות השביל שנפרץ כאן למעננו. העץ הנפוץ כאן הוא אלון מצוי, אך גם עצי הקטלב המצוי בולטים כאן בזכות קליפת הגזע האדומה שלהם. באביב יש כאן פריחה נהדרת של רקפות ושלל צמחי בר אחרים, אך גם באביב המאוחר (סוף אפריל-תחילת מאי) תוכלו למצוא כאן פרחים כגון חוטמית זיפנית, דם המכבים האדום ואחרים.
צעידה של כ-150 מ' תביא אותנו אל דרך עפר רחבה. אם נפנה ימינה, נגיע בחזרה למוקד המידע, אך בשלב זה אין זו מטרתנו. נפנה שמאלה בדרך העפר ואחרי 30 מ' נפנה ימינה לתוך סבך החורש. השביל בהחלט מקסים. מפעם לפעם נפגוש ספסל בצל אחד העצים.
לאחר צעידה של כ-250 מ' נתחיל לגלות את נופי נחל קטלב, המפריד בינינו ובין הר גיורה. חדי העין יבחינו בכיפה הלבנה שבראש ההר, המציינת את מקום קברו של שיח' מרזוק. השיח', על פי המסורת המקומית, היה עוזרו הנאמן ותלמידו של שיח' באדר. קברו של באדר המפורסם נמצא בין שרידי הכפר החרב דיר א-שיח', במדרון שמעל נחל שורק, לא הרחק מנחל קטלב. מנקודת התצפית נראים היטב גם היישובים רמת רזיאל, כסלון ונס הרים השוכנים בראשי ההרים שמדרונותיהם יורדים לנחל שורק, הנחל האדיר המנקז את הרי יהודה.
אנחנו צועדים בין סלעי הדולומיט של תצורת עמינדב. סלעים אלה נוטים ליצור טרשים מפוסלים, תוצאה של פעילות המסת מים. מכיוון שהתצורה בנויה מגושי סלעים מסיביים (ללא שכבות ביניים), נוצרים לעיתים מצוקים, כמו המצוק הגדול שנפגוש בהמשך הדרך (כ-850 מ' מנקודת ההתחלה). מתחת לסלעי תצורת עמינדב נמצאים סלעי החוואר הצהובים והרכים של תצורת מוצא. סלעים אלה אינם חדירים למים ולכן הם אחראים לנביעת מעיינות רבים בסביבה, כגון עין גיורה ועין קטלב הנובעים בערוץ שלמרגלותינו. הרכבת שעלתה לירושלים בתקופה העות'מנית עצרה בתחנת בר גיורה, למרגלות נחל קטלב, כדי למלא את הדוודים במי המעיינות לטובת הקיטור הדרוש להנעת הרכבת.
כ-200 מ' הלאה משם נגיע למפגש שבילים. השביל המסומן שחור יורד שמאלה לנחל קטלב. כדאי בהחלט לרדת בו כ-200 מ' ולראות מה נשמע בעין גיורה. המעיין וסביבתו היו בסיס לחווה שפעלה כאן עד מלחמת העצמאות.