פארק עצמאות ארצות הברית

נקודת מוצא: הר יעלה, מעט מצפון לצומת צ'לנג'ר (מפגש כביש 3866 עם הכביש היורד למערת הנטיפים).
דרך עפר קצרצרה, מסומנת ירוק, מובילה להר.
נקודת סיום: מוקד מידע נס הרים.
אורך המסלול: כ-6 ק"מ. משך ההליכה: 4-5 שעות .
דרגת קושי: מיטיבי לכת.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9).
הערה: יש לדאוג לרכב מאסף.

מפסגת הר יעלה יורדים מזרחה בשביל מסומן ירוק, הפוגש שביל מסומן שחור. השביל "השחור" עובר בכתף הדרומית של נחל שורק והוא מעניק תצפית על הערוץ העמוק והנפתולים המרהיבים של הנחל. בדרך ניתן לטפס לראש המבצר החרב שבחורבת טורה, כנראה מצודה חשמונאית שחלשה על הדרך לירושלים מכיוון מערב.

נחל שורק חוצה את מערבם של הרי יהודה, יורד בשפלת יהודה לעבר בית שמש וצרעה ונשפך לים התיכון ליד פלמחים. מדרונות הנחל בקטע שאנו צועדים בו מכוסים חורש מפותח, השומר על צבעו הירוק במשך כל חודשי השנה.

השביל עובר במבנה בעל כיפה לבנה המוקדש לזכרו של שיח' סולטן בדר, שנותר מהכפר דיר א-שיח'. ממבנה הקבר ממשיכים מזרחה בשביל מסומן כחול, הפוגש שביל מסומן אדום שבו עולים למוקד מידע נס הרים.
אפשרות נוספת: לרדת מדיר א-שיח' בשביל תלול (סימון ירוק) לתחנת הרכבת בר גיורה, ליד שפך נחל קטלב לנחל שורק. התחנה שימשה בעבר את נוסעי הרכבת מיפו לירושלים, שמסילתה נסללה לראשונה בשנות ה-80 של המאה ה-19.

קבר סולטן בדר

מסורת אסלאמית מקומית מספרת שבדיר א-שיח נמצא קברו של סולטן בדר. התואר "סולטן" בא להדגיש את מעמדו הדתי של האיש, שכנראה בא לירושלים כדרוויש בתקופה הממלוכית. אחר כך, לאחר מות בתו, סית בדריה, עבר למערה שבנחל שורק ושם גם נקבר. במקום שבו נקבר נמצאים שרידי מבנים מהתקופה הצלבנית, אולי שרידי מנזר. אולם התפילה הגדול שימש כנראה את השיח' כמקום של לימוד ותפילה לאנשים שבאו לעשות זאת בחברתו ובהנהגתו. 

מוקד מידע נס הרים

מוקד המידע מציג תצוגת קבע ובה הצעות למסלולי טיול בסביבה. המוקד פתוח בכל יום בשעות 9:00-­17:00, והוא כולל את בית הקפה "בר בהר" ושירותים מותאמים לאנשים עם מוגבלויות.
ממוקד המידע יוצאים מסלולי טיול לנחל קטלב ולשביל נופי נחל קטלב.

נקודת מוצא וסיום: מוקד מידע בר גיורה.
אורך המסלול: כ-2 ק"מ.
משך הליכה: כשעה וחצי.
דרגת קושי: משפחות

ממוקד המידע צועדים כ-200 מ' בטיילת הסלולה והנגישה של שביל נופי נחל שורק ופונים ימינה על פי שילוט ההכוונה והסימון האדום. השביל עובר בחורש מפותח וסבוך, ששולט בו אלון מצוי. נפוצים מאוד גם עצי קטלב מצוי, הניכרים בקליפת גזע אדומה שנוטה להתקלף. באביב יש כאן פריחה נהדרת של רקפות ושלל צמחי בר אחרים.

צעידה של כ-150 מ' תביא אותנו אל דרך עפר רחבה. נפנה שמאלה בדרך העפר ואחרי 30 מ' נפנה ימינה לתוך סבך החורש. השביל חושף את נופי נחל קטלב, המפריד בינינו ובין הר גיורה. מפעם לפעם אפשר לנצל למנוחה את אחד הספסלים שהציבה קק"ל.

סלעי הדולומיט שביניהם עובר השביל יוצרים טרשים מפוסלים ואף מצוק מרשים, שניצב מימין לשביל. כ-200 מ' הלאה משם נפגוש בשביל מסומן שחור, שיורד שמאלה לנחל קטלב. כדאי בהחלט לרדת בו כ-200 מ' ולבקר בעין גיורה, לפני שנשוב ונעלה לרחבת החניה של מסלול נחל קטלב, הסמוכה למוקד מידע בר גיורה.

אורך מסלול ההליכה: 3.8 ק"מ.
משך הטיול: כשעתיים. 

בשוליים הדרומיים של חניון הלילה הציבה קק"ל שלט כניסה לשביל ובו מפת המסלול. יורדים בדרך עפר אבנית מערבה (סימון שבילים וסימון קק"ל אדום). הדרך מלווה את חניון הלילה (מימין) ויורדת בגיא רחב שבו צומח כרם  גפן ליין. לאחר כ-350 מ' מסתעף ימינה שביל מדרגות שחוזר לחניון הלילה. לאחר כ-15 מ' נוספים מגיעים לצומת שבילים.

הדרך "האדומה" ממשיכה היישר לפנים, לעין חוּד. נשוב בה בגמר הטיול. בינתיים נפנה שמאלה בשביל מסומן שחור. השביל מטפס למצוק סלע ארוך ובו סדרה של מערות טבעיות יפות וממשיך בחורש פתוח. במרחק כקילומטר מהמצוק פוגש קצה השביל "השחור" שביל מסומן אדום. מי שירד בו ימינה יגיע חיש קל לעין הוד. לפני שנעשה זאת, נפנה בשביל "האדום" שמאלה ונעלה בין עצי שקד, תאנה ומשוכות צבר אל ראש ח'ירבת בית עטאב.

בתום הביקור נרד בשביל "האדום" אל המעיין, המוקף עצי בוסתן ועצים נותני צל. אחד מהם, הוא אלון מצוי מרשים. מהמעיין ממשיכים בשביל "האדום", לצד כרם גפנים, ושבים לחניון – מהלך כ-700 מ'.

לפרטי הטיול המלאים לחצו כאן

נקודת מוצא: חניון חורבת חנות, כביש 375, ליד סימן ק"מ 11.
נקודת סיום: רחבת החניה שבקצה המסלול, כביש 375, כ-100 מטר ממערב לסימן ק"מ 8.
משך הליכה: כשעתיים.
אורך המסלול: כ-3.5 ק"מ.
דרגת קושי: משפחות.
הערה: יש לתאם רכב מאסף בקצה המסלול

הטיול מתחיל בחורבת חנות (ח'ירבת אל ח'אן), פונדק דרכים שניצב בצד הדרך העתיקה שעולה מבית גוברין לירושלים. בדרך, שנסללה בתקופה הרומית, צעד כנראה הקיסר אדריאנוס (מאה 2 לספירה) ומכאן השם "דרך הקיסר". ביוזמת קק״ל נחפר האתר לראשונה בשנות ה-80 של המאה ה-20.

בשנים 2014­-2015 חידשו רשות העתיקות וקק"ל את החפירות באתר. בחפירות נחשפו, בין השאר, שרידי כנסייה ביזנטית שרצפתה עוטרה בפסיפס ססגוני, בית גִתות, בריכה גדולה לאגירת מים ושרידי פונדק מהתקופה הממלוכית (מאה 13).

בצד החורבה הכשירה קק"ל חניון ובו שולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלויות וברזי מים לשתייה. ליד החניון, המאושר ללינת לילה, נמצאת תלולית גדולה, שעל פי האגדה היא קברו של גוליית הפלשתי.

מכאן השביל יורד ביער מעורב בחורש טבעי יפה. חדי עין יוכלו להבחין במדרגות שנחצבו בסלע בתקופה הרומית ושימשו את ההולכים בדרך. לפני חציית כביש 375 חצוב בסלע בור מים יפה, שתקרתו נשענת על עמוד סלע. נראה כי גם הבור שירת את העוברים ושבים בדרך.

לאחר חציית כביש 375, שיש לעשותה בזהירות רבה, השביל עובר ליד קבוצת אבני מיל רומיות. משם יורד השביל לקטע מדרגות מרשים ואחר כך לשרידי מתקן בית בד, שנמצא סמוך מאוד לרחבת החניה המציינת את קצה המסלול.

נקודת מוצא וסיום: חניון חורבת חנות, כביש 375, ליד סימן ק"מ 11 .
משך הליכה: כשעתיים.
אורך המסלול: כ-3 ק"מ.
דרגת קושי: משפחות. המסלול כולל מעלה תלול בחזרה לחורבת חנות.

מהחניון צועדים מזרחה בדרך עפר מסומנת כחול. הדרך עוברת ליד בית הגִתות הגדול. אחרי כ-50 מ' הדרך מתעקלת שמאלה ומגיעה לרחבה שממנה יוצאים שני שבילים מסומנים: דרך עפר מסומנת אדום, המתאימה לרכב 4X4, ושביל הולכי רגל מסומן שחור. שניהם יורדים לעין מטע.

ההמלצה שלנו: לרדת בדרך העפר "האדומה" ולשוב בשביל "השחור".
מגמת פנינו היא חורשת האקליפטוסים הקטנה שבערוץ הנחל. הדרך יורדת ביער מעורב בעצי חורש, חוצה את הערוץ הרדוד של נחל זנוח ופוגשת בדרך עפר שבה עובר שביל ישראל. כמה צעדים ימינה ואנו בחורשת האקליפטוסים הקטנה, המסמנת את מקום המעיין. המקום נחמד. המים יוצאים מטרסה הנהנית מצל עץ תאנה.

כדי להגיע לעין תנור צועדים מערבה בדרך העפר שבה עובר שביל ישראל. חולפים על פני בית אבן בעל קשתות, בנוי אבנים גדולות. ייתכן שהמבנה שימש בית חווה בתקופה הצלבנית. כחצי קילומטר מעין מטע מכוון שמאלה סימון "שקוף" (שני פסים לבנים וביניהם פס ריק מצבע) ופורץ לו דרך לג'ונגל קטן של עצי תאנה. ביניהם פוערת את פיה נקבה בנויה בעלת תקרה מקושתת, גבוהה מקומת אדם. בקרקעית הנקבה זורמים מימיו של עין תנור. אפשר לצעוד בנקבה כ-30 מ' עד למקום שבו היא פונה שמאלה ונחסמת.

אגדה מקומית מספרת שבדיוק כאן עמד תנורו של נֹחַ הצדיק. כאשר החל המבול, הפך התנור למעיין המספק לנו מים עד ימינו אלה.

עתה נשוב על עקבותינו בשביל ישראל, עד למקום שבו הוא פוגש את הדרך המסומנת אדום. נחצה שוב את ערוץ הנחל שבו עברנו קודם לכן, הפעם דרומה, נשנס מותניים ונעלה בשביל המסומן שחור לחורבת חנות. זריזים יוכלו לטפס לראש החורבה במשך עשר דקות, ואטיים יותר יקדישו למשימה חמש או עשר דקות נוספות, ובמהלכן יוכלו לעצור מעט ולהתבונן בנוף היפה של הרי ירושלים.