פארק רמת מנשה

צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

קק"ל והמועצה האזורית מגידו יזמו מהלך שתכליתו שימור אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה היא ההכרזה על חבל ארץ רמת מנשה, המשתרע על כ-81,000 דונם, כפארק ביוספרי. בתחום הפארק כלולים יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים, המהווים חלק ממכלול הפארק: מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    לדרך הפארק מספר כניסות:

    1. יערות הזורע, כביש יקנעם-מגידו (כביש מס' 66, ליד סימן ק"מ 28).

    2. צומת משמר העמק (מכביש מס' 66 לכביש מס' 6953).

    3. כניסה דרומית-מערבית - מכיוון המושבים גבעת נילי ועמיקם ולאורך נחל תנינים.

    4. כניסה צפונית-מערבית - ניתן להגיע מאזור תחנת הדלק בת שלמה ומפארק אלונה (כביש 70 ליד סימון ק"מ 21) דרך זו עבירה רק לרכב רב מינוע(4X4).

    5. ממחלף אליקים (מכביש מס' 70 לכביש מס' 672 לכיוון דרום).
  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    מנשה-שרון
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    נחל השופט, ג'וערה, חורבת בית ראש ויער הקיבוצים, עין כפר, יער הרקפות, נחל תנינים, קיבוץ רמות מנשה.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    קיבוץ גלעד, שמורת נחל תנינים.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים

הודעות למטיילים

1. בסופי  שבוע וחגים האתר עשוי להיות עמוס מהרגיל. יתכנו סגירות לסירוגין של האתר בהתאם לעומסים.
2.
לידיעת המטיילים: זרימת המים בנחל השופט חלשה!
3. לאור המצב הביטחוני, נכון לתאריך - 26.9.24  אין פעילות בפארק נחל השופט. לא מוצבות מיגוניות בפארק והשהייה במקום מסוכנת.

על הפארק


רמת מנשה, השוכנת מדרום לכרמל בין יקנעם לקיבוץ גלעד, היא מהחבלים היפים בישראל ומתאפיינת בשילוב של יערות נטע אדם ויערות טבעיים של אלון תבור, מרחבים פתוחים, שדות ומטעים, מעיינות ופלגים זורמים.

המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים משרים שלווה והממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בשטח שמורים באוספים בקיבוצים ומצטרפים לאתרי מורשת וראשית ההתיישבות, כגון ג'וערה ומערת הפלמ"ח.

מצפון לרמת מנשה מתנשא הכרמל וביניהם מפריד כביש נחל יקנעם (כביש 70). במזרח גובלת רמת מנשה בעמק יזרעאל, בדיוק במקום שבו עובר כביש יקנעם – מגידו (כביש 66). בדרום מפריד נחל עירון (ואדי ערה, כביש 65) בין רמת מנשה והשומרון. הגבול המערבי של האזור אינו ניכר היטב לעין. גבעות רמת מנשה משתפלות בהדרגה מערבה ומתמזגות עם בקעת הנדיב באזור שבין בת שלמה וגבעת עדה.

למפת פארק מנשה

מטיילים ביער רמות מנשה.  צילום: יוסי זמיר, ארכיון הצילומים של קק"ל
מטיילים ביער רמות מנשה. צילום: יוסי זמיר, ארכיון הצילומים של קק"ל

מרבית שטחה של רמת מנשה מכוסה בסלעי קירטון. אלה הם סלעי גיר רכים, שהגשם גורם להם לבליה מהירה יחסית. בשל כך הגבעות ברמת מנשה הן בעלות מופע "רך" של מדרונות מתונים וחסרי מצוקים. שמו הערבי של האזור, בלד א-רוחה (ארץ הרווחה, ארץ המנוחה), מביא לידי ביטוי את האופי הרמתי והנוח של רמת מנשה. בתחום הפארק, לא הרחק מקיבוץ משמר העמק, נמצאות גבעות בזלתיות. שתיים מהן נראות בבירור בשטח: גבעת אשמר, המכונה "הר הגעש" וגבעת קיפוד.

נראה כי בעבר הייתה רמת מנשה כולה מכוסה ביערות של אלוני תבור שרובם הושמד במהלך השנים ורק שרידים ממנו נמצאים באזור קיבוץ גלעד. קק"ל פועלת להשבת היערות ולהגדלת שטחם באמצעות זריעה של בלוטים של אלוני תבור. יערות נטע האדם מכסים כ-30,000 דונם מהשטח. קק"ל החלה בנטיעת יערות המחט והעצים רחבי העלים בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 באמצעות ראשוני קיבוץ משמר העמק, וכיום הם מוותיקי היערות הנטועים בישראל.

לאורך הנחלים הזורמים בפארק צומחים עצי ערבה מחודדת ושיחי פטל קדוש וכן ריכוזים של אולמוס שעיר שהוא עץ נדיר בישראל. בשדות שבהן מתקיימת רעייה שולטת צמחייה עשבונית, ובולט בענפיו הגבוהים והמצהיבים השומר הפשוט.

בחורף ובאביב הופכת רמת מנשה לאחו הפורח של ישראל שהוא בבחינת תופעת טבע. "יער הרקפות" שליד קיבוץ גלעד שבר כאן את כל השיאים בעושר הפריחה שבו ובעמק השלום, הנמצא במרכז הפארק, מכסים את האדמה מרבדים ססגוניים של כלניות, נוריות, עיריונים, איריסים סחלבים ופרחים נוספים.

מסלולי טיול ואופניים

דרך הפארק

קק"ל הכשירה בפארק דרך שאורכה כ-27 קילומטרים. הדרך משולטת לכל אורכה בשלטי הכוונה (חצים המסומנים על עמודי עץ) וחוצה את כל יחידות הנוף בפארק רמת מנשה. ישנם קטעי דרך שלא נסללו ולא כוסו במצע, כדי שלא לפגוע בהשתלבותם בנוף. לפיכך, קטעי דרך מסוימים עשויים להיות אבנוניים ולאחר גשם מעט בוציים. הדרך מתאימה למעבר רכב פרטי, אך היא כוללת קטעים משובשים מעט, שבמהלכם מומלץ להתקדם בנסיעה איטית.

כניסה

תיאור תוואי דרך הפארק שלהלן מתחיל בכניסה ליערות הזורע (כביש מס' 66, ליד סימן ק"מ 28). את פני הבאים לפארק מקדם בכביש שלט גדול "פארק רמת מנשה". הדרך הסלולה המסתעפת מהכביש מובילה לביתן המידע של קק"ל, מבנה עץ הנמצא סמוך לנחל גחר. ליד הביתן ישנה פינת חמד להתרגעות ובה ספסלים המוצבים בצל עץ תות - מקום נעים שממנו ניתן להתבונן בפלג הזורם בחורף. כאן אפשר להצטייד בדפי מידע על הפארק. בסמוך למוקד המידע יוצא שביל אופניים המטפס בשלוחות המתנשאות מדרום לנחל גחר.

הצומת לג'וערה

כ-3 ק"מ מביתן המידע פונה דרך הפארק שמאלה (דרומה), לג'וערה. מומלץ לבקר קודם בנחל השופט ורק אחר כך לחזור שוב לכאן. לשם כך נמשיך בדרך הסלולה היישר לפנים. למעוניינים לערוך פיקניק כדאי להמשיך ישר לחניוני הזורע ולאחר סיום הפיקניק לחזור לצומת הדרכים ולפנות ימינה על פי השילוט לנחל השופט.

נחל השופט

הדרך, המשולטת היטב, מטפסת להר גחר ויורדת לנחל השופט. לאחר שחוצים את הנחל ב"גשר אירי" המתאים לכל רכב קצרה הדרך לחניון החרובים. כאן מומלץ להחנות את הרכב. בנחל זורמים מים כל השנה. קק"ל הכשירה את השביל למעבר כיסאות גלגלים והוא סלול בחלקו באספלט ובחלקו עשוי מלוחות עץ ולאורכו מספר גשרים. הדרך הנפלאה מוצלת בעצי גדות נחלים, בעיקר בעצי ערבה ובה מפל קטן ובריכה, שעליהם ניתן להשקיף ממרפסת תצפית. בפינה יפה זו צומחים מספר עצי אולמוס שעיר. בסופו מגיע השביל לעין חשרת (עין אמי) – מעיין יפה הנובע מניקבה אל בריכה ריבועית שחצובה במשטח סלע לבן. מכאן שבים בשביל מוסדר לנכים לחניון החרובים.

משך המסלול כחצי שעה לממהרים ועד שעה וחצי למטיילים בניחותא.

בחזרה לצומת ג'וערה

לאחר הבילוי בנחל השופט שבים לצומת ג'וערה ופונים דרומה. דרך הפארק עוברת עתה בין יער נטוע (משמאל) לשדה מעובד (מימין). כשעולים במעלה הגבעה נחשפים נופי נחל השופט והכרמל. אחר כך, בשטח הפתוח, תוואי הדרך מנצל את דרך ה"סולינג" הישנה. זהו "כביש" שנסלל באבנים בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל וקישר בין יקנעם לאזור ג'וערה. הכביש עביר לכל רכבוהנסיעה בו מזמנת הנאה מהנוף.

כביש משמר העמק - דרך הסולינג מסתיימת בכביש היורד למשמר העמק (כביש מס' 6953). מומלץ לעצור כאן, לבדוק את מצב התנועה ורק אז לעלות על הכביש בזהירות ולנסוע בו מעט שמאלה. דרך הפארק מסתעפת ימינה לאחר כמה מטרים, אך לפני שממשיכים בה כדאי לנסוע עוד כמאה מטרים במורד הכביש ולהעפיל ברכב לגבעה שמימין, היא ג'וערה.

ג'וערה (מוזיאון ההגנה) - המוזיאון פתוח בימים א'-ה' בין השעות 8:30-16:00, בימי שישי בתיאום מראש וסגור בשבת. הסיורים בליווי מדריך מקומי. קבוצות מתבקשות לתאם את הביקור מראש בטלפון 04-9597402.

ג'וערה, המשמשת כיום כבסיס גדנ"ע, זכתה למקום של כבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל בזכות הקורסים למפקדי מחלקות (מ"מ) שהתנהלו כאן והיו בית היוצר למפקדי ה"הגנה" ולצה"ל בראשית דרכו.

הגיעו לשער המחנה, החנו את הרכב ברחבת החניה שלפני השער ואמרו לשומר שאתם מעוניינים לבקר במוזיאון. מגמת פניכם היא בית האבן הגדול, שאותו רכשה קק"ל בשנת 1936. בבית הזה התיישבו כעבור כשנה ראשוני עין השופט, שהקימו יישוב בנוסח "חומה ומגדל".

המוזיאון הקטן והנחמד משמר את הבית המקורי ומספר את סיפורה של ג'וערה. בכניסה משתלבים המבקרים ב"מסדר" של חניכי הקורסים. בן דמותו של מפקד הקורס מציג את התכנית באמצעות טכנולוגיה חדשנית. התצוגה בקומה העליונה ממחישה חיי יום-יום בג'וערה ואת פרקי האימונים. בתום הביקור במוזיאון נחזור לדרך הפארק ונמשיך בנסיעה דרומה.
בריכת הצבים, יער הזורע. צילום: נועה טל, קק
בריכת הצבים, יער הזורע. צילום: נועה טל, קק"ל

בדרך לצומת הקיבוצים

דרך הפארק ממשיכה דרומה מכביש משמר העמק. הדרך עוברת בתוך שדרה קטנה של עצי ברוש. שימו לב לשרידי בית הבד שמשמאל לדרך. הדרך מגיעה היישר ליער משמר העמק. לפני המפגש עם היער, מצוי "גשר צרפתי" המתגבר על הערוץ הקטן שבדרך ליער. "גשר צרפתי" הוא כינוי למעבר הבנוי בתת-הקרקע. הוא עשוי משתי שורות של סלעים גדולים וביניהן אבנים קטנות יותר (המכונות בעגה המקצועית "בקלאש"). כל זה מכוסה במצע מהודק בשיטה המאפשרת חלחול מים מתחת ל"גשר" ושומרת על הדרך לבל תיסחף בגשם.

במפגש עם יער משמר העמק הדרך פונה דרומה (ימינה) וחולפת ליד מעין שולמית, מעיין שמימיו נבעו בעבר לתוך בריכת בטון. המים נשאבים כיום ומוזרמים לקיבוץ משמר העמק. לאחר כ-4 קילומטרים אנו מגיעים ל"צומת הקיבוצים", שאותה מסמנים כמה עצי ברוש הצומחים בתוך "כיכר". דרך הפארק ממשיכה היישר לפנים, אך אנו נפנה כאן שמאלה כדי לבקר בחורבת בית ראש וביער הקיבוצים.

חורבת בית ראש ויער הקיבוצים

כ-200 מטר מהצומת הדרך עולה לחורבת בית ראש. חונים בצד הדרך ומטפסים לראש הגבעה שממנה נשקפת תצפית מופלאה. אורך השביל 360 מטר רומו כ-360 מטר מעל פני הים והוא מעניק תצפית של 360 מעלות. רואים מכאן את עמק יזרעאל, התבור, הרי נצרת וגבעת המורה וביום חורף בהיר גם את שלג החרמון. מהצד השני רואים את נופי הכרמל, מפרץ חיפה וארובות תחנת הכוח בחדרה, כמו גם יישובים אחרים בשרון. פשוט מרהיב. שרידי העתיקות שבמקום מעידים על יישוב מהתקופה הרומית.

נחזור לרכב ונמשיך בדרך צפונה בנוף היפה של יער הקיבוצים, עד שנראה אנדרטה לחללי תנועות הקיבוצים. זוהי "השומריה" - המקום שבו נערכו בעבר מחנות הקיץ של חניכי השומר הצעיר. גם מכאן יש תצפית יפה צפונה.

נשוב לצומת הקיבוצים ונמשיך בדרך הפארק דרומה לכיוון נחל תנינים.

עין כפר

הדרך יורדת אל היובלים העיליים של נחל תנינים ומטפסת לראש גבעה המשקיפה על עמק קטן. בעמק נובעים שני מעיינות ונראים שרידים של כפר ובהם משוכות צבר ועצי בוסתן. כדי לשמור על שלוות המקום נרד אליו ברגל. המעיין הגדול משמש את הבקר של קיבוץ עין השופט.

יער הרקפות

נשוב לרכב ונמשיך בדרך הפארק. הדרך עוברת בראש השלוחה המפרידה בין נחל תנינים לנחל ספלול ונוחתת בכביש גלעד (כביש מס' 672), ליד יער הרקפות. בחורף, בין דצמבר למרץ, מתכסה הגבעה המיוערת ברבבות רקפות. בעונה זו מומלץ להחנות את הרכב ברחבת החניה הגדולה, לחצות ברגל את הכביש ולטייל בגבעה (קק"ל הפיקה דפדפת מפורטת למטיילים ביער הרקפות).

רקפות ביער רמות מנשה.  צילום: אניל זאהר, ארכיון הצילומים של קק"ל
רקפות ביער רמות מנשה. צילום: אניל זאהר, ארכיון הצילומים של קק"ל

נחל תנינים

לאחר חציית הכביש לקיבוץ גלעד ממשיכה דרך הפארק ממשיכה מערבה במקביל לגדה הדרומית של נחל תנינים, שכאן הוא רדוד מאוד. במרחק של כ-500 מהכביש הדרך פונה חדות דרומה. בחורף גשום כדאי לעצור לרגע ולהשקיף צפונה, אל "מפל" מים. אלה הם מימיו של נחל רז הנשפכים לנחל תנינים.

דרך הפארק ממשיכה מערבה. בצדי הדרך מתפתחים עצי אלון תבור שאט אט צוברים לעצמם ממדים ראויים לשמם. במרחק של כ-5 ק"מ מכביש גלעד פוגשת דרך הפארק את "דרך המוביל" (כביש 6 קטע 18), הנקראת כך משום שהיא מלווה את המוביל הארצי, הטמון מתחת לקרקע, בצד הדרך. בדרך הזו נפנה ימינה (צפונה) ונחצה ב"גשר אירי" את נחל תנינים, הממשיך מכאן מערבה ומימיו מוחדרים לחולות פרדס חנה באמצעות מפעל נחלי מנשה של "מקורות".

מכאן אפשר לחזור לכביש אליקים-גלעד (כביש מס' 672).

מוקדי פריחה בפארק רמת מנשה

פריחת הרקפות באזור נמצאת בשיאה בחודשים ינואר-ראשית מארס. במידה שתצאו לבקר במקום בסופי שבוע, אנחנו ממליצים לתכנן את הביקור לשעות המוקדמות של הבוקר, או לשעות אחר הצהריים, כדי להימנע מצפיפות יתר של מבקרים.

להלן פירוט אתרי הפריחות העיקריים:

יער יופ ווסטרוויל

מקום: כשלושה קילומטרים מדרום לצומת עין השופט (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-16). אזהרה: בשל קו הפרדה רציף בכביש, הכניסה לחניון אפשרית לבאים מכיוון דרום בלבד (מכיוון גלעד) והיציאה היא לכיוון צפון בלבד.

מרבדי רקפות:
רקפות רבות יש בין עצי האקליפטוס. כדי להגיע למרבדים מרשימים ממש יש לצעוד מהכניסה ליער צפונה, בדרך המלווה את כביש 672. אחרי כחצי קילומטר מגיעים לחלקת עצי אורן ובה ריכוז גדול של רקפות.

היער מנציח את זכרו של יוּפּ ווסטרוויל (1899-1944), מחנך הולנדי, נוצרי ופציפיסט, שהקים בימי מלחמת העולם השנייה עם חבריו את מחתרת "חלוצי-ציוני" שפעלה בדרכים בלתי אלימות בלבד. בהשראתו העבירה המחתרת כ-150 יהודים מהולנד דרך גבולות בלגיה וצרפת, ומשם לאחר חציית הרי הפירנאים, לספרד. עוד בעיצומה של המלחמה הגיעו כ-70 חלוצים לחופי ארץ ישראל. הודות לפעילות המחתרת החלוצית ההולנדית שרדו כ-400 מתוך 820 חלוצים. רבים מחברי המחתרת, יהודים ונוצרים, שילמו בחייהם על מאבקם נגד הנאצים. יופ ווסטרוויל נתפס והוצא להורג במחנה הריכוז ווכט שבהולנד, ב-11 באוגוסט 1944.

בשנת 1947 נטעה קק"ל במקום יער לזכרו. ביער הוצבו מצבות לזכרם של הפעילים יהודים והנוצרים במחתרת ההולנדית, שמסרו את נפשם להצלת החלוצים. שביל בעל אבני שפה עובר בין אבני הזיכרון. בקצה השביל, במדרון הפונה דרומה ניצבת האנדרטה לזכרו של יופ, ומשם אפשר להשקיף על ערוצו העילי של נחל תנינים, גבעות רמות מנשה והרי שומרון.

חניון אורן זמיר

מקום: כ-1.3 קילומטר מדרום ליער יופ ווסטרוויל פונים מערבה (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-14). בצומת הדרכים הראשון, ממש ליד הכביש, פונים שמאלה לעבר שלט קק"ל המכריז: יער גלעד. מהשלט יש להמשיך בנסיעה עוד כ-300 מטר עד לחניון.

אזהרות: 1. בגלל קו הפרדה רציף הכניסה לחניון אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון דליה) והיציאה היא לכיוון דרום בלבד. 2. החניון מרוחק כ-400 מטר מהכביש. הדרך לחניון משובשת, אך עבירה לרכב פרטי. יש לנסוע לאט ובזהירות. מרבדי רקפות: מצפון לחניון נמצא יער מעורב של עצי אלון תבור ועצים נטועים. במדרון היער צומחות רקפות בהמוניהן.

חניון אורן זמיר הוא חניון גדול, שנמצא בצל חורשת אורנים. קק"ל הציבה בחניון שולחנות פיקניק בפינות יפהפיות. במרכז החניון מוצבים מתקני שעשועים לילדים. מהקצה המערבי של החניון, בקצה החורשה, אפשר לצפות על מאגר נחל רז (מאגר פירחה), שבחורף מלא מים. בשטחים הפתוחים שבשולי החורשה עולה פריחה יפה.

גבעת הרקפות, קיבוץ גלעד

מקום: כ-600 מטר מצפון לכניסה לקיבוץ גלעד, כביש 672, ליד סימן ק"מ 13. חונים ברחבה הגדולה שממערב לכביש.

כדי להגיע לגבעה יש לחצות בזהירות את כביש 672 מזרחה ולצעוד בשביל המסומן אל חורשת האורנים, מהלך כ-150 מטר. קק"ל הציבה שילוט בגבעה והכשירה בה שביל טיול מעגלי, המאפשר לשוטט באתר בנוחיות.

השביל מטפס במדרגות עץ, בשולי היער הנטוע, וחודר אחר כך אל תוככי החורשה. הרקפות מציצות מכל פינה אם כי בעבר הפריחה הייתה מרשימה יותר. אחר כך השביל חוצה את החורשה, ויורד מן הגבעה בצדה השני. חוזרים לרכב בדרך העפר שלמרגלות הגבעה.

מטיילים המתקשים בטיפוס יכולים לוותר על קטע ההעפלה במדרגות, וליהנות מפריחת הרקפות גם מדרך העפר שלמרגלות הגבעה.

עלון מידע: מוקדי פריחה בפארק רמת מנשה

מרחב ביוספרי

משנות ה-70 של המאה ה-20 החל העולם לחוש ביתר שאת בלחץ העצום על מערכות החיים החיוניות - מים, אוויר ומגוון מינים - עד כדי קריסתן ואי יכולתן להתחדש בקצב שנדרש לקיומו ולרווחתו של האדם. התברר שההנחה כי שמורות טבע לבדן ישמרו על האיזון בטבע, אינה עומדת במבחן המציאות. החלוקה המסורתית ל"שומרי הטבע" לעומת "הצרכנים ההורסים" צריכה להשתנות.

הבנה זו תורגמה לתכנית פעולה חדשה, שיזם אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. על פי הגדרת הארגון, מרחב ביוספרי הוא דגם לאזור המקדם פיתוח בר קיימא. מרחבים ביוספריים הם אזורים המוגדרים על ידי מדינות ומוכרים על ידי תכנית "האדם והביוספרה" (Man and Biosphere) של אונסק"ו. פעילות המרחב הביוספרי מבוססת על מעורבות הקהילות המקומיות והפעילות המדעית המתנהלת בו.

בתחום המועצה האזורית מגידו מתגוררים כ-13,000 תושבים החיים ב-13 יישוביים כפריים. הקהילות המקומיות פעלו לקידום פיתוח המאזן בין האדם והמערכות הטבעיות. בשנת 1996 יזמו המועצה האזורית מגידו וקרן קימת לישראל, בשיתוף עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה יזרעאלים, את תכנית מתאר פארק רמת מנשה. תכנית המתאר הגדירה פארק המשתרע על פני כ-80,000 דונם, שהם כמחצית משטח המועצה, וקבעה הנחיות לשימורו ולפיתוחו. בזכות פעולות אלה הכיר אונסק"ו באוגוסט 2011 בשטחי המועצה האזורית מגידו כמרחב ביוספרי, שממנו נהנים כמיליון מטיילים בשנה.

בעתיד ייסגרו אזורים שבהם קיים ריכוז גבוה של ערכי טבע לכלי רכב ממונעים, והתנועה בשטח תוגבל להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולכלי תחבורה ידידותיים לסביבה.
שביל בפארק רמות מנשה. צילום: יואב דביר

הכירו את סיפורו של יופ וסטרוויל, חסיד אומות העולם

אתרים מונגשים



בחניון הזורע הונגשו המתקנים הבאים:

    1. חניה
    2. שולחנות פיקניק


בחניון אורן זמיר הונגשו המתקנים הבאים:

    1. חניה
    2. שולחנות פיקניק
    3. מתקן משחקים
    4. מעגל מדורה


בחניון שרה פרוכט הונגשו המתקנים הבאים:

    1. חניה
    2. מעגל מדורה
    3. שולחן פיקניק

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

פארק רמת מנשה והשבילים והחניונים המונגשים לאנשים עם מוגבלות שבו פותחו ומתוחזקים בסיוע ידידי קק"ל בישראל ובעולם - במיוחד בארה"ב ובשוויץ. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.