סיפורם של יופ וסטרוויל וחברי המחתרת ההולנדית מקבוצת וסטרוויל – פארק רמת מנשה

חסיד אומות העולם יופ וסטרוויל היה הרוח החיה בפעולות המחתרת ההולנדית שהצילה צעירים יהודים רבים בשואה, עד שנתפס על ידי הנאצים והוצא להורג באוגוסט 1944. יופ מונצח ביער וסטרוויל בפארק רמת מנשה יחד עם חברי המחתרת החלוצית מקבוצת וסטרוויל שנרצחו על ידי הנאצים. כל חברי הקבוצה הלא יהודים הוכרו כחסידי אומות העולם

אודות המחתרת החלוצית בהולנד וקבוצת וסטרוויל

המחתרת החלוצית בהולנד, שבמסגרתה פעל הגרעין המוביל שנקרא לימים "המחתרת החלוצית בהולנד-קבוצת וסטרוויל", הייתה מחתרת ייחודית שפעלה להצלת יהודים בשנים 1942–1945.
פעילותה התבססה על עקרונות של שיתוף פעולה ושוויון מלא בין נשים לגברים, ובין קבוצת ההולנדים לקבוצת הצעירים היהודים (רובם ילידי גרמניה וחברי תנועת "החלוץ").
יופ וסטרוויל היה איש חינוך ודמות מרכזית במחתרת, שפעלה מתוך אהבת אדם באשר הוא, ובחרה לפעול בדרכי פעולה לא אלימות. בזכות פעילותם ההירואית, הצליחו  יופ וחבריו לקבוצה להציל את חייהם של מאות צעירים יהודים. כל חברי המחתרת החלוצית-קבוצת וסטרוויל הנוצרים הוכרו כחסידי אומות העולם.
צילום: מתוך אתר המחתרת החלוצית בהולנד-קבוצת וסטרוויל
צילום: מתוך אתר המחתרת החלוצית בהולנד-קבוצת וסטרוויל

ואלה שמות החברים הנוצרים במחתרת ההולנדית החלוצית-קבוצת וסטרוויל:

יופ וסטרוויל; וויל וסטרוויל; פראנס חריסטן; הני דה האן (חריטסן); יאן סמיט; טינוס סחאבינג; טוני סחאבינג; באוקה קונינג; פראוקה קונינג; הנק ברוסה; טינה סחבור; פרדריקה סחבור; יאפ למבק; אנטייה "אנס" רוס חירלינג; חיל סלומי; פים ון מאנן; חרדה לוף ון מאנן; טיני דה לנגה רויטלינגר; נל ון דר אקר אשר; בוב יסה; דינטה יסה

 

במחתרת קבוצת וסטרוויל היו גם 23 חברים יהודים.
לרשימת כל החברים – הנוצרים והיהודים – היכנסו לכאן»

קריאת יזכור

פותחים בקריאת "יזכור לחסידי אומות העולם":

יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָם לְמַעַן אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַנִּרְדָּפִים וְהַמְּעֻנִּים בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה ת”ש-תש”ה וְהָיוּ כְּכוֹכָבִים מְאִירִים בַּאֲפֵילָת הָרֶשַׁע הָרוֹבֶצֶת.
אֶת שֶׁהִשְׁמִיעוּ קוֹל בְּעֵת דְּמָמָה,
אֶת שֶׁהִצִּיעוּ מִקְלָט וּתְעוּדַת חַיִּים בְּעֵין סְעָרַת הָרֶצַח,
אֶת שֶׁסָּמְכוּ נוֹפְלִים וְהוֹשִׁיטוּ יָד,
מָזוֹן וּלְבוּשׁ,
אֶת שֶׁעָנוּ לַאֲנָשִׁים,
נָשִׁים וְטַף בְּעֵת שַוְּעָם.
גְּבָרִים וְנָשִׂים,
עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְיוֹשְׁבֵי עִיר,
פְּשוּטֵי עַם וְרָמֵי מַעֲלָה,
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה וּמַצְפּוּן – בְּגֵיא צַלְמָוֶת עָמְדוּ כָּל אֵלֶּה עִם בְּנֵי עַמֵּנוּ וְהִצִּילוּ מִן הַתֹּפֶת יְחִידִים, מֵאוֹת וְאַף רְבָבוֹת. בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ הָיוּ הֵם אֲנָשִׁים.
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת גְּדֻלַּת רוּחָם, גְּבוּרָתָם וְטֹהַר לִבָּם, יִצְרוֹר אֱלֹהִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם וּבָנוּ הַכָּתוּב:
“כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, 25)


כתב: רני יגר, בנה של הרצלינה יגר (כָּלֵב) , ילידת בולגריה.
זהו ה“יזכור“ הראשון שנכתב לזכר חסידי אומות העולם.

דיון ושיח

  • שואלים את המשתתפים: מה זה "חסיד אומות העולם"?

  • אחרי איסוף התשובות מסבירים: 

    חסידי אומות העולם הם אנשים שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם, חירותם וביטחונם בתקופת השואה כדי להציל יהודי אחד או יותר מסכנת מוות, או מגירוש למחנות המוות.

    חסידי אומות העולם הם בני לאומים רבים, וקבוצות דתיות או חברתיות שונות, אשר הצילו יהודים בדרכי הצלה שונות ומגוונות.

    ההכרה באנשים כחסידי אומות העולם נעשית על ידי מוסד "יד ושם". הם מקבלים מדליה ותעודת כבוד ושמם נרשם על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים. אלו מהם המהגרים לישראל, זכאים לגמלה חודשית מהביטוח הלאומי, ולהטבות נוספות.

  • מקרינים, את הסרטון "אל תקראו לנו גיבורים" – סיפורם של יופ וסטרוויל חסיד אומות העולם המונצח בפארק רמות מנשה ושל חבריו למחתרת ההולנדית החלוצית קבוצת וסטרוויל. אם אין אפשרות להקרין את הסרטון – שולחים למשתתפים את הקישור לסרטון.
יופ וסטרוויל. צילום: הארכיון הלאומי של הולנד
יופ וסטרוויל. צילום: הארכיון הלאומי של הולנד

שאלות לשיח ודיון אחרי הצפייה בסרטון

  • אילו רגשות עולים בכם אחרי הצפייה בסרטון?

  • מה לדעתכם גרם ליופ וסטרוויל, אשתו וויל ולחבריו למחתרת ההולנדית לסכן את עצמם ואת בני משפחותיהם על מנת להציל יהודים בתקופת השואה?

  • האם הגיוני שלמען הצלת אנשים שהם לא מכירים, בני עם אחר, פעלו חברי המחתרת בניגוד לחוק בהולנד תחת הכיבוש הנאצי, בניגוד לנורמה החברתית שהייתה מקובלת אז, תוך סיכון חייהם וחיי היקרים להם?

  • האם הגיוני שלמען הצלת יהודים סיכן יופ את משפחתו עד כדי שנדרש להעביר את ילדיו למשפחות אומנה?

  • ביזכור לחסידי אומות העולם נאמר עליהם ש"בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ הָיוּ הֵם אֲנָשִׁים".
    במשנה אבות ב' ה כתוב:
    "בִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים
    הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ"
    מדוע כה חיוני "להיות אנשים" ולמה זה כה קשה במציאות כזאת?

  • מהן המורכבויות שעמן התמודדו יופ וסטרוויל וחברי המחתרת ושאר חסידי אומות העולם?

  • מרתה וסטרוויל-פלד, בתו של יופ וסטרוויל, מציינת בסרטון שהוריה אמרו "אל תקראו לנו גיבורים, מה שאנחנו עשינו, כל אחד יכול היה לעשות".

    האם אתם מסכימים עם דעתה? האם אכן כל אחד יכול היה לנהוג באצילות כזאת ולסכן את חייו כדי להציל יהודים תחת אימת השלטון הנאצי? למעשה מספר המצילים לא עלה על כמחצית האחוז מכלל האוכלוסייה שהיתה באותה עת תחת הכיבוש הנאצי.

  • אילו ערכים, לדעתכם, הניעו את חברי המחתרת בפועלם תוך קושי בלתי נתפס וסיכון כה משמעותי?

  • רושמים על בריסטול את הערכים שעולים בקבוצה כגון: אנושיות, אמפתיה, חמלה לחלש ולסובל, שוויון בין בני האדם, אחריות, נאמנות לצו המצפון, הקרבה, גבורה, מחויבות.

  • תמנע פתר, נכדתו של יופ, אומרת בסרטון: "הם לא יכלו שלא לעשות. לא היו יכולים להתקיים אם הם לא היו פועלים". מה משמעות הדברים לדעתכם? לאילו מהערכים שעלו בקבוצה אמירה זו יכולה להתחבר?

קראו את השיר "לאיש חסדי" וענו על השאלות הבאות אחריו

לאיש חסדי
מילים ולחן: ג'ורג' ברסאנס. תרגום: נעמי שמר

(אפשר גם להשמיע בקישור זה)

עוד שיר אחד יש עימדי
והוא שמור לאיש חסדי
זה שהצית לי אש קטנה
כאשר אחזתני צינה

לכל מילות השיר, לחצו כאן»

  • מה המעלה הגדולה שבנתינה וסיוע לאנשים בשעותיהם הקשות?

  • במה, מעבר לנתינה עצמה, מחזקת נתינה של "איש חסד" בניגוד ל'שותקים והעומדים מנגד' את המקבל? את הנותן? את החברה כולה?

  • מאורעות השואה מלמדים אותנו שלא רק עשייה שלילית מסוכנת אלא גם שתיקה והשתקת המצפון, כאותן "דודות חסודות" בשיר. מה הסכנה בעמידה מהצד?

  • כיצד נכון להתמודד עם מצבים בהם נדחף האדם להשתיק את מצפונו ולהיגרר לדעת רוב שאינה מוסרית?

  • איך לא נהיה מהעומדים מהצד ונהיה מאנשי החסד העושים למען האחר מתוך קוד ערכי ומצפוני?

  • עודד, בנה של פאולה שניצלה על ידי מחתרת וסטרוויל, מספר בסרט שלאחר שאמו ניצלה על ידי המחתרת ההולנדית היא הצטרפה אליהם, מתוך תחושת שליחות. איזו שליחות זאת לדעתכם? האם עשתה כך מתוך הכרח להחזיר טובה / מתוך הזדהות עם עשיית הטוב? האם הנתינה מדבקת?

  • בסיום תפילת "יזכור לחסידי אומות העולם" מצוטט פסוק מספר משלי:
    “כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י 25). פרשנויות שונות לפסוק זה מציגות את הרשע כדבר חולף ונעלם, בעוד הצדק דומה ליסוד העולם שאינו זז ממקומו, יציב ומתקיים לאורך זמן. מה משמעות הפסוק ומה הקשרו למעשי חסידי אומות העולם?

  • בימי סכנה, במציאות בלתי נתפסת ובלתי אפשרית כמו תקופת השואה, בעיצומה של מלחמת הישרדות, מה המשמעות של לדבוק בטוב ולעשות חסד דווקא למי שאינני מכיר, לאלו השייכים לעם אחר?

דיון ושיח

דאגת האדם לסביבתו הקרובה, למשפחתו ולעמו היא תופעה מובנת. יופ וסטרוויל ושאר חסידי אומות העולם פעלו מתוך אנושיות ומחויבות אנושית לאדם באשר הוא אדם. ראינו בסרט שיופ וסטרוויל האמין בשלום בין כל בני האדם, ראה ביהודים בני אדם בתקופה שבה הם נתפסו כתת-אדם שיש להשמידם, ולא נשאר אדיש לגורלם. ראייתו את כל בני האדם כשווים הביאה אותו להציל מאות יהודים במחיר חייו שלו.

  • כמה רחוק אתם מוכנים ללכת על מנת להגן על המוסר והערכים בהם אתם מאמינים?

  • האם לנו, כעם שחווה את השואה, יש חובה להיות רגישים למצוקתו של האחר ולגלות יותר אלטרואיזם?

  • המקורות היהודיים מגדירים אחריות לתמוך בגר, ביתום ובאלמנה, כדוגמאות לחלשים בחברה. עד כמה באים לידי ביטוי ערכים אלו בחיינו כיום?
יופ וסטרוויל עם ילדיו. צילום: ארכיון יד ושם
יופ וסטרוויל עם ילדיו. צילום: ארכיון יד ושם

קראו את השיר "הלשון השוֶדית" וענו על השאלות הבאות אחריו

בשנת 1943, בעוד מדינות אירופאיות סגרו את הדלת בפני רבבות פליטים יהודים בטענה שאינן יכולות לשאת בנטל של קליטת פליטים נוספים, כתב נתן אלתרמן שיר הודיה לממשלת שוודיה, שפתחה שעריה לרווחה לפליטים היהודים:

הלשון השוֶדית
נתן אלתרמן (1943)

... ועת שוֶדיה אמרה: "הנני מקבֶּלת
מגבול דַנְיָה את כל היהודים הגוֹלים",
נוכחו וראו כל עמי החֶלֶד
כמה דל הוא בשוֶודית אוצר המלים.

לכל מילות השיר, לחצו כאן»

 

לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה נוסחה הכרזת זכויות האדם ואמנה לגבי מעמדם של פליטים בעולם.

  • מה המחויבות שלנו כעם שעבר את השואה והפליטות לפליטים ברחבי העולם?

  • האם אנו כפרטים וכמדינה מחויבים ויכולים לפעול בנושא?

  • מהי חובתנו כמדינה יהודית לפעול למען פליטים?