יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָם לְמַעַן אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַנִּרְדָּפִים וְהַמְּעֻנִּים בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה ת”ש-תש”ה וְהָיוּ כְּכוֹכָבִים מְאִירִים בַּאֲפֵילָת הָרֶשַׁע הָרוֹבֶצֶת.אֶת שֶׁהִשְׁמִיעוּ קוֹל בְּעֵת דְּמָמָה,אֶת שֶׁהִצִּיעוּ מִקְלָט וּתְעוּדַת חַיִּים בְּעֵין סְעָרַת הָרֶצַח,אֶת שֶׁסָּמְכוּ נוֹפְלִים וְהוֹשִׁיטוּ יָד,מָזוֹן וּלְבוּשׁ,אֶת שֶׁעָנוּ לַאֲנָשִׁים,נָשִׁים וְטַף בְּעֵת שַוְּעָם.גְּבָרִים וְנָשִׂים,עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְיוֹשְׁבֵי עִיר,פְּשוּטֵי עַם וְרָמֵי מַעֲלָה,אַנְשֵׁי אֱמוּנָה וּמַצְפּוּן – בְּגֵיא צַלְמָוֶת עָמְדוּ כָּל אֵלֶּה עִם בְּנֵי עַמֵּנוּ וְהִצִּילוּ מִן הַתֹּפֶת יְחִידִים, מֵאוֹת וְאַף רְבָבוֹת. בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ הָיוּ הֵם אֲנָשִׁים.יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת גְּדֻלַּת רוּחָם, גְּבוּרָתָם וְטֹהַר לִבָּם, יִצְרוֹר אֱלֹהִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם וּבָנוּ הַכָּתוּב:“כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, 25)כתב: רני יגר, בנה של הרצלינה יגר (כָּלֵב) , ילידת בולגריה. זהו ה“יזכור“ הראשון שנכתב לזכר חסידי אומות העולם.
(אפשר גם להשמיע בקישור זה)
עוד שיר אחד יש עימדיוהוא שמור לאיש חסדיזה שהצית לי אש קטנהכאשר אחזתני צינה
לכל מילות השיר, לחצו כאן»
דאגת האדם לסביבתו הקרובה, למשפחתו ולעמו היא תופעה מובנת. יופ וסטרוויל ושאר חסידי אומות העולם פעלו מתוך אנושיות ומחויבות אנושית לאדם באשר הוא אדם. ראינו בסרט שיופ וסטרוויל האמין בשלום בין כל בני האדם, ראה ביהודים בני אדם בתקופה שבה הם נתפסו כתת-אדם שיש להשמידם, ולא נשאר אדיש לגורלם. ראייתו את כל בני האדם כשווים הביאה אותו להציל מאות יהודים במחיר חייו שלו.
בשנת 1943, בעוד מדינות אירופאיות סגרו את הדלת בפני רבבות פליטים יהודים בטענה שאינן יכולות לשאת בנטל של קליטת פליטים נוספים, כתב נתן אלתרמן שיר הודיה לממשלת שוודיה, שפתחה שעריה לרווחה לפליטים היהודים:
לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה נוסחה הכרזת זכויות האדם ואמנה לגבי מעמדם של פליטים בעולם.