מי נגר הם כאמור מי גשמים שאינם נספגים באדמה ומגיעים בסופו של דבר לים ולכן מתבזבזים. על פי הנתונים של רשות המים, כ-80% ממי הנגר מגיעים, בסופו של דבר, לביוב, ומשם לים, ואינם נשמרים במאגרי המים של ישראל. רק בשבוע שעבר דיווחה חברת מקורות כי למרות הגשמים הרבים שירדו לאחרונה, במאגרים חסרים למעלה ממיליארד קוב מים, נכון לסוף שנת 2017, ובהתאם לתחזיות, המחסור צפוי לגדול ב-20% נוספים בשנת 2018.
"ישראל אומנם משקיעה במתקני התפלה ועומדת בחזית המדינות המתקדמות בכל הקשור להתפלה, אך בכל הקשור לאיסוף מי הגשמים, ישראל מפגרת אחרי רוב העולם המערבי", מסבירים בקק"ל. "הפתרון לנושא יכול להגיע משיתוף פעולה בין המדינה לרשויות המקומיות. כך, בשנים האחרונות מקדמת קק"ל, יחד עם מרכז השלטון המקומי, מודל שבמסגרתו כל רשות מקומית תחויב להקים מתקני טיפול במי נגר, כאשר הממשלה תשפה את הרשויות על כל קוב מים שהן יאספו מחשבון המים הכללי שהן משלמות למקורות. תמריץ ממשלתי זה להקמת מתקנים לטיפול במי נגר יוביל להוזלה של מחירי המים לצרכן, משום שכך ייווצרו לערים מאגרי מים אוטונומיים, שעלותם זולה מהמים שבהם הן משתמשות כיום, שחלק גדול מהם מגיע ממתקני ההתפלה".