נחל הבאר בגליל המערבי הוא מקום טוב להימלט בו מחום הקיץ. יש בו שביל טיול מעגלי קצר ומוצל וכמה נקודות עניין שמנציחות את סיפור גבורתם של מייסדי חניתה, מיישובי חומה ומגדל
אופי המסלול: מסלול מעגלי באורך כ-2.5 ק"מ. משך הטיול: שעה עד שעה וחצי (לא כולל בילוי בחניון ובאתר חומה ומגדל). נקודת מוצא וסיום: אתר חומה ומגדל ביער חניתה. גישה: עולים משלומי צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990) ואחרי כשני קילומטרים פונים ימינה על פי השילוט המכוון ליער חניתה. לאחר כ-800 מטר מגיעים לאתר חומה ומגדל ולחניון שלצידו. ווייז: חומה ומגדל – יער חניתה.
בבוקר קריר ב-21 במארס 1938, הגיעו 50 משאיות עמוסות אל מרגלות הר בגליל המערבי. 500 איש פרקו את מטענן והעמיסו את הציוד על גבם של 38 חמורים אומללים, שכרעו תחת הנטל ובסופו של דבר נאלצו רבים מהאנשים לשאת את הציוד הרב על גבם. החבורה עבדה ללא ליאות במשך כל היום. החברים הקימו אוהלים, בנו מגדל עץ וחלק מחומה שתכננו להקיף בה את המאחז. בערב עזבו את המקום ורק כ-90 מהם נשארו לשמור על המחנה. כך, על אדמה שרכשה קרן קימת לישראל, נוסד קיבוץ חניתה, יישוב מבודד מוקף כפרים ערביים.
עוד באותו לילה תקפו ערביי האזור את חניתה ושניים מהמגינים נהרגו. הקרבות נמשכו גם בימים הבאים וגבו מהמגינים 10 הרוגים. רק אחרי כשלושה שבועות נסללה דרך במעלה ההר והיישוב עבר לנקודת הקבע שלו, שם נמצא קיבוץ חניתה בימינו.
העלייה לחניתה הפכה סמל להתיישבות העברית בארץ ישראל. מי שזכה להשתתף במשימה התגאה בכך כל ימי חייו, מפני שיכול היה לומר: "הייתי בעלייה לחניתה".
כיום, המקום ההיסטורי שחניתה החלה בו את דרכה נמצא בלב יער חניתה, יער גדול שנטעה קק"ל בעזרתם של ראשוני הקיבוץ, ובו שוחזר אתר חומה ומגדל. תמצאו כאן שחזור של מגדל עץ, בדיוק כמו המגדל המקורי, ולידו שחזור של חלק מהחומה שהקיפה את המגדל. אפשר לעלות לראש המגדל ולהשקיף על הנוף. רואים מכאן את מרחבי היער, מישור החוף של הגליל המערבי, הים התיכון ואת רכס הסולם, שבראשו עובר הגבול בין ישראל ולבנון.
אחרי הביקור באתר אנחנו מוכנים לצאת לטיול. לפני כן, או בסיום הטיול, אפשר לעשות פיקניק בחניון שנמצא ליד המגדל, או בחניון עין כובשים, שנמצא בחלק אחר של היער.
השביל מסומן בחצים ירוקים ובסימון שבילים ירוק. מתחילים מאחורי סלע גדול, המנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. מעט ממערב לסלע ההנצחה ניצבת מצבה קטנה לזכרו של יוסף סִינִיגָלִיָה, עובד קק"ל שסייע לרכוש את הקרקע של חניתה.
לאחר כ-100 מטר נפגוש בצומת שבילים ובצמד ברושים מוקפים גדר עץ. השביל פונה ימינה (צפונה), עובר ליד חניון נגיש וחוצה את הדרך הסלולה שבה נסענו קודם כדי להגיע לאתר חומה ומגדל.
נחצה את הדרך הסלולה וגדר בקר. השביל יורד ביער אורנים מעורב בחורש ואחרי כ-100 מטר מתעקל חדות ימינה ויורד לערוץ נחל הבאר. משמאל לנקודת העיקול ניצב מבנה ישן מבטון. זהו בית הבאר שעל שמה קרוי השביל. בימים הראשונים השתמשו ראשוני חניתה במים של עין כובשים, מעיין קטן שנובע ביער חניתה, אבל לא סיפק די מים. אחרי כמה חודשים נחפרה הבאר הזו, אך גם היא אכזבה. מה שנותר בימינו הוא מבנה הבטון המבוצר של הבאר והבריכה שלידו, זכר לימים רחוקים.
מהבאר השביל יורד לערוץ האפלולי של נחל הבאר, המכוסה כולו ב"תקרה" של עצי חורש. העץ השליט כאן הוא אלון מצוי, עץ ירוק עד, שקל לזהותו בזכות השוליים הדוקרניים של עליו. פה ושם נגלה גזע מאדים של קטלב מצוי, וגם את המטפס הבלתי נלאה קיסוסית קוצנית, המצמיח גבעולים קוצניים גמישים ועליהם עלים בצורה של לב. הסלעים מכוסים בשמיכה ירוקה של טחבים, המנצלים את הלחות הרבה שבערוץ כדי לשגשג. בקיצור, יפה כאן.
בצל העצים בולטת גם עצבונית החורש – צמח המאפיין חורשים מוצלים. קל לזהות את העצבונית על פי קצות ה"עלים" המסתיימים בחוד קוצני. בחורף נראים היטב פירות העצבונית בדמות כדורים אדומים קטנים, שהם מאכל תאווה לציפורים. העצבונית מספקת לציפורים פירות עסיסיים ובתמורה הציפורים מפיצות את הזרעים הטמונים בפירות.
לפני שדה מעובד השביל המסומן ירוק פוגש שביל מסומן אדום (מי שימשיך בשביל האדום יגיע לשביל הצניר, הנמצא בצדו המזרחי של יער חניתה). נפנה ימינה ונתחיל לטפס במעלה המדרון, לצד עץ חרוב קשיש.
החורש במדרון פתוח יותר ועל כן עשיר בבני שיח פורחים כגון מרווה משולשת, געדה כרתית ולוטם מרווני. בחלק האחרון של המעלה הקצר נעצור לקחת אוויר ונצפה דרומה אל בקעת שפע, שבה זורם נחל בצת, ואל הכביש המתפתל העולה אל פארק אדמית. עתה כל שנותר הוא לצעוד עוד כמה דקות אל החניון באתר חומה ומגדל.
מהכניסה ליער מובילה דרך מסומנת ירוק למעיין הקטן עין כובשים. הדרך מגיעה לחניון על שם ג'ולי הראל (1919¬-2010), רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים אקסודוס. יוסי הראל נמנה עם "פלוגת הכובשים", שהקימה את חניתה. מהחניון עולה שביל קצרצר אל המעיין, שמימיו זורמים לתוך בריכה קטנה ורדודה, שאורכה כשני מטרים. המעיין שימש תחילה את ראשוני חניתה, אך נזנח בשל ספיקתו הדלה. עם זאת, חשיבותו של המעיין רבה לבעלי החיים שביער.
טיול ביער חניתה איננו שלם בלי ביקור במוזיאון מרתק השוכן בבית האבן הישן, שבו התגוררו ראשוני חניתה. המוזיאון מחולק לשלושה אגפים: באגף הראשון אולם ארכיאולוגי המציג מוצגים שנמצאו בסביבה, בהם פסיפס ייחודי מרצפת הכנסייה הביזנטית שעליה נבנה בית האבן; האגף השני מתאר את סיפור ההתיישבות בחניתה; והאגף השלישי מספר את סיפורם של הנוטרים והשוטרים העבריים. הכניסה למוזיאון בתשלום.
פרטים נוספים באתר המוזיאון »
טיול למערת קשת בפארק אדמית »