האוכלוסייה הגדלה, הצרכים והביקושים הגוברים וצמצום היצע המים ממקורות טבעיים בשילוב עם אקלים שהולך ומתחמם, הביאו את המדינה, רשות המים וקק"ל כבר בשנות ה-80 לחפש דרכים יצירתיות ליצור תוספת מים, בייחוד לחקלאות, שעמדה בפני בעיה קשה. בנוסף לכך הלך וגדל הצורך לטפל במי שפכים ולהפסיק להזרימם לנחלים ולים.
אחד הפתרונות המרכזיים הוא טיפול במים לצורך שימוש חוזר ואגירתם במאגרים, והיתרונות רבים: הגדלת היצע המים לחקלאות וצמצום השקיית השדות במים שפירים; המים המושבים זולים בהרבה ממי שתייה, דבר שמסייע לפרנסת החקלאים; הודות למאגרים ולשימוש במים מטוהרים התאפשר עיבוד שדות שננטשו עקב קיצוץ מכסות המים; וכמובן שלצד כל אלה קיימת גם התרומה המשמעותית לאיכות הסביבה – מניעת זיהום קרקע ומי התהום עקב הפסקת הזרמת שפכים לנחלים.