מים בששון: מאגרי המים בישראל

התבור ומאגר שרונה. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק"ל
26 ספטמבר 2020

הם מאפשרים לנו ליהנות ממי השטפונות, לנצל את מי המעיינות ולאגור מים מטופלים – 230 מאגרי המים שבנתה קק"ל ומקשטים את ישראל מסייעים לה לאבד פחות מים ולייעל את ניצולם. הסיפור של מאגרי המים בישראל

נסיעה בכבישי הארץ מזמנת לנוסעים בה נופים שונים, ובהם מתקני מים, גופי מים ומאגרים שמושכים את העין. מאז שנות ה-80 של המאה העשרים ועד היום (2020) הקימה קק"ל כ-230 מאגרי מים, והיא ממשיכה להקים ולחנוך מאגרים חדשים. בחורף המאגרים המלאים משמחים את העין ובשלהי הקיץ הם אט אט מתרוקנים. למה בעצם משמשים המאגרים, ומה החשיבות שלהם היום, כשכבר יש פתרונות של התפלת מים וטיפול במפעלים לטיהור שפכים?

התשובה הקצרה היא שמאגרי המים מאפשרים להשתמש במים רבים שהיו הולכים לאיבוד אם לא היו נאספים ונאגרים במאגרים, בין שמדובר במי גשמים ובין שמדובר במים מטופלים ומטוהרים. רוצים את התשובה הארוכה יותר? הישארו איתנו.

שנות ה-80: מתחילים למחזר מים

האוכלוסייה הגדלה, הצרכים והביקושים הגוברים וצמצום היצע המים ממקורות טבעיים בשילוב עם אקלים שהולך ומתחמם, הביאו את המדינה, רשות המים וקק"ל כבר בשנות ה-80 לחפש דרכים יצירתיות ליצור תוספת מים, בייחוד לחקלאות, שעמדה בפני בעיה קשה. בנוסף לכך הלך וגדל הצורך לטפל במי שפכים ולהפסיק להזרימם לנחלים ולים.

אחד הפתרונות המרכזיים הוא טיפול במים לצורך שימוש חוזר ואגירתם במאגרים, והיתרונות רבים: הגדלת היצע המים לחקלאות וצמצום השקיית השדות במים שפירים; המים המושבים זולים בהרבה ממי שתייה, דבר שמסייע לפרנסת החקלאים; הודות למאגרים ולשימוש במים מטוהרים התאפשר עיבוד שדות שננטשו עקב קיצוץ מכסות המים; וכמובן שלצד כל אלה קיימת גם התרומה המשמעותית לאיכות הסביבה – מניעת זיהום קרקע ומי התהום עקב הפסקת הזרמת שפכים לנחלים.

שדות ליד מאגר תרצה. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קק
שדות ליד מאגר תרצה. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון הצילומים של קק"ל

אוגרים ומשתמשים

  • מאגרי המים מאפשרים למדינה ליהנות ממי שיטפונות שנתפסים ואינם הולכים לאיבוד בעת אירועי גשם, וכך הם נכנסים למאזן המים ולמי תהום.
  • מאגרי המים מאפשרים להשתמש במים מטופלים ברמה שניונית ושלישונית לאורך כל השנה.
  • כל מועצה בארץ מחויבת לטפל במי השפכים שבתחומה ולטהר אותם. את מי השפכים המטוהרים צריך לאגום בתקופות שאין בהם שימוש, ולשחרר בהתאם לביקוש, והמאגרים מאפשרים לווסת את התנודות העונתיות בצריכת המים. באזור יבש כמו הנגב, למשל, יש חשיבות עצומה למערכת מים שמאפשרת לנצל את כל מי הקולחין ולחלק את המים בהתאם לצרכים של החקלאים.

ארבעת סוגי מאגרי המים

  1. מאגרים לאיסוף מי נגר עילי:
    למשל, מאגר הבשור, שנועד לאגור את מי השיטפונות בנחל הבשור ולהחזירם למי התהום. יחד עם שני המאגרים הסמוכים לו הוא מסוגל לקלוט כשבעה מיליון מ"ק מים בשנה ולסייע לפיתוח החקלאות בנגב על ידי תוספת משמעותית של מי השקיה לגידולים כמו פרדסי פירות הדר. בשנים שחונות ממלאים את מאגרי הבשור במים מטוהרים משפכי גוש דן.
  2. מאגרים לניצול מי מעיינות ואגירתם בתקופת החורף:
    מאגר כזה הוא מאגר רשפים, המנקז את מימיו של עין מודע, שבפארק המעיינות בעמק בית שאן.
  3. מאגרים לאיגום מים מושבים:
    לדוגמה – מאגר עמק חפר, הקולט את המים המושבים שטוהרו במכון טיהור נתניה, מנחל שכם ומיישובי הסביבה, והמים מנוצלים לשימוש חוזר, בעיקר להשקיית גידולים חקלאיים.
  4. מאגרי מים מליחים:
    מאגר המים בפארק גולדה הוא מאגר מים מליחים, המשלב מים מליחים עם מי שיטפונות מהסביבה, ומשמש להשקיה או לנוי ולנופש.
מאגר עמק חפר, לאיגום מים מושבים. צילום: אייל פישר, ארכיון הצילומים של קק"ל

עם הפנים לעתיד

העתיד מצריך יצירתיות מכל מדינות העולם, כיוון שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה והמקורות המים קטנים – ועלינו למצוא שיטות חדשות ולחקור רעיונות חדשים למשאבי מים בני קיימה וכן לנצל ביעילות את מי השפכים הממוחזרים.

אם נביט על המאה ה-20, שהסתיימה לא מזמן, נראה שבעוד אוכלוסיית העולם גדלה פי 3.5 והשימוש במים גדל פי 7, מקורות מים רבים הפכו מזוהמים ובלתי שמישים. ומה צופן העתיד? הצפי הוא כי עד אמצע המאה הנוכחית האוכלוסייה תגדל בכ-1.5 מיליארד בני אדם, והעולם יהיה עד להתחממות כדור הארץ בהיקף נרחב.

ואיך ישראל מתכוננת לעתיד? כיום, בשנת 2020, כמעט מחצית ממי ההשקיה מגיעים ממי שפכים ממוחזרים. מתקני טיפול מסירים מזהמים לרמה שנקבעה על ידי משרד הבריאות וסטנדרטים בינלאומיים ואז המים נשלחים למאגרים שנבנו על ידי קק"ל ומשם מועברים לשדות חקלאיים להשקיה. נכון להיום יכולתנו לטפל במים גדולה יותר מהיכולת שלנו לאגור אותם במאגרים, לכן, כדי לסגור את הפער, קק"ל בונה מאגרים נוספים ברחבי ישראל.

מערך המאגרים שהקימה קק"ל מאפשר קיום והרחבה של יישובים בכל הארץ וגם אפשרויות תעסוקה וקיום חקלאות.

מאגרי הבשור. אוגרים את מי השיטפונות בנחל הבשור ומחזירים אותם למי התהום. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק
מאגרי הבשור. אוגרים את מי השיטפונות בנחל הבשור ומחזירים אותם למי התהום. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק"ל

רגע של נחת – אתרים לצפות מהם על מאגרים:

ואם אתם יוצאים לטייל (מומלץ!), אל תפספסו את מאגרי המים, שהם מרכיב בולט בנופי הארץ ומשפיע על כולנו. אז קבלו המלצות למאגרים שכדאי לראות:

  • מאגר קלח – בעמק בית שאן
    מאגר מי קולחין למטרת השקיית המטעים והשדות באזור. המאגר מכיל דגים שמנקים את המים, ובשל כך ובשל מיקומו הוא אתר מנוחה וציד מובחר לציפורים הנודדות. בצדו המזרחי הוקם מצפור עם חרכי הצצה אל הציפורים, ספסלי ישיבה ופרגולה. המבנה הסמוך הוא מכון טיהור מים.
    מהמצפור יש תצפית יפה גם לירדן, בית שאן, שדה אליהו, עין הנצי"ב וכפר רופין.
  • מצפור ויקר – במאגר משמר השרון בעמק חפר
    מצפור ויקר הוא מרפסת מוצלת וגדולה המתנשאת מעל מאגר משמר השרון, אחד ממאגרי המים שבנתה קק"ל בעמק חפר. המאגר קולט את מי השטפונות בנחל אלכסנדר, הוא משמש לאגירה ואף למילוי מאגרים נוספים והוא אתר נהדר לצפייה בעופות מים. בחודשי הנדידה אפשר לצפות במאות שקנאים שקופצים לבקר במאגר, לנוח וגם ליהנות מהדגים שמסופקים להם שם להמשך הנדידה.
  • מצפור מאגרי הבשור
    במרחק של כמה דקות נסיעה מגשר החבלים שמעל נחל הבשור, שהוא חוויה בפני עצמה, אתם מוזמנים לשבת במצפור המשקיף על שלושה מאגרי המים שהקימה קק"ל.
    המצפור מאפשר גם תצפית רחבה על אזור יתיר ובאר שבע, ועד אשקלון.
  • מאגר שקמה
    מאגר אחר שאפשר ליהנות ממראות הטבע שבו ויכול גם לזמן טיול בדיונות של מישור החוף הוא מאגר שקמה. המיוחד במאגר שקמה הוא שהמים שנאגרים שם ממי גשמים ושטפונות, נעצרים בסכר ואז משאבות של מקורות שואבות אותם לדיונות חול טבעיות מדרום לאשקלון ששם הם מחלחלים בשכבות החול ומגיעים לאקוויפר החוף ומסייעים להעשיר את מאגרי המים הטבעיים של ישראל (את מפלס מי התהום של אקוויפר החוף), במקום שיזרמו להם כשני ק"מ נוספים, יגיעו לים התיכון וילכו לאיבוד...