לכל אחד יש יום מיוחד שבו הוא נולד – יש יום הולדת לאנשים, יום הולדת למדינות וגם לארגונים ולמוסדות. יום ההולדת של קק"ל הוא יום מרגש ומיוחד, שבו קק"ל מזמינה את הציבור כולו, את כל הילדים, ההורים והמורים, לקרוא על מה שהיה ואיך הכול קרה, וגם להתבונן במה שנעשה ולחגוג עוד שנה של יצירה ללא הפסקה של הארגון הציוני והסביבתי הגדול אשר חרת על דגלו לבנות את המדינה ולטפח אותה.
הרעיון להקים קרן לאומית שתרכוש אדמות בארץ ישראל עבור העם היהודי נשמע כבר ב-1897, בקונגרס הציוני הראשון. פרופסור צבי הרמן שפירא העלה אז את הרעיון, אך למרות שההצעה עוררה התלהבות אצל רבים וחשיבותה הייתה גדולה, נדחו אישורה וביצועה שוב ושוב, מקונגרס לקונגרס.רק ב-1901, בקונגרס הציוני החמישי, הצליח בנימין זאב הרצל לאשר את ההצעה בין כל משתתפי הקונגרס. טוב, נו, להוציא את מקס בודנהיימר, שהיה ידוע כמתנגד ועקשן לא קטן.
באותו יום דיונים, בזמן שהרצל לא נכח באולם, מקס בודנהיימר (שהתנגד להקמת הקרן טרם אישור תקנון רשמי ומנוסח) העלה את הרעיון לדחות שוב את הקמת הקרן, ושוב נראה כי בקשת הדחייה התקבלה על ידי הרוב והקמת הקרן לא תתאפשר גם הפעם. אבל אז מיהר אחד הנוכחים לספר להרצל שההצעה עומדת להידחות שוב, והרצל, שידע שאסור להמשיך לדחות את הקמת הקרן והבין שכל דחייה של הרעיון מרחיקה עוד יותר את הקמת המדינה וההתיישבות בה, רץ חזרה לאולם ושכנע את המשתתפים.
מדוע היה הרצל נחרץ כל כך בעניין הקמת הקרן? אפשר להגיד שזה היה חלק מאופיו וקסמו, אבל בעיקר היו הקשיים שבהם נתקל בניסיונותיו להשיג מידי הטורקים צ'ארטר – זיכיון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – קשיים שגם פגישות רבות עם הסולטן, מלכים, רוזנים ושרים, לא סייעו להתגבר עליהם. כל אלה גרמו לו להבין שהפתרון הדיפלומטי עדיין רחוק. בנוסף, מאחורי הקלעים של הקונגרס היו גם לא מעט התרחשויות, ביניהן דמעותיו של יונה-יוהאן קרמנצקי, מהנדס חשמל ותעשיין ציוני נלהב מווינה, שמאז שפרופ' שפירא העלה את רעיון ייסוד הקרן, הרגיש מחויב לו.
הרצל הבין שהיהודים צריכים להתחיל לדאוג לעצמם באופן פעיל: באיסוף כספים ורכישת אדמות, ובאותו קונגרס גורלי נשא נאום נרגש, סחף את המשתתפים בדרכו וקרן קימת לישראל הוקמה בתאריך י"ט בטבת תרס"ב, 29 בדצמבר 1901!
"אין אנו רוצים, לאחר שהשתדלנו במשך שנים להקים את קרן קימת, להתפזר שוב בלא ליצור את המפעל", אמר הרצל בנאום הגורלי שהכריע את ההצבעה. ואז הוא שאל: "הרוצים אתם שנתחיל את פעולת קרן קימת תכף או מיד או לא?" והקהל ענה לו בהתלהבות: "כן!". הרצל המשיך והלהיב את הצירים ואמר: "ברשותכם להחליט לדחות את הקמת הקרן לעוד שנתיים או לימות המשיח", והקהל ענה ב"לא" אדיר. כך הוקמה קרן קימת לישראל. בקסמו הרב הצליח הרצל להעביר את המשתתפים לצדו ולהכריז על הקמת קרן לאומית שהיא רכוש העם היהודי כולו.הרצל הכריז גם על המטרה הראשונה של הקרן: איסוף 200 אלף לירות שטרלינג.
יונה קרמנצקי היה התורם הראשון – הוא תרם 10 פונט (המטבע שהיה בארץ בתקופת המנדט) לזכר יוזם הרעיון להקמת הקרן, הפרופסור צבי הרמן שפירא, שלא זכה לראות את הרעיון מתגשם.הרצל תרם את התרומה השנייה, ועל התרומה השלישית הכריז דוד וולפסון, עוזרו של הרצל.
דרך נוספת לגייס כספים: בולי קק"ל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
חודש לאחר ההחלטה על הקמת קק"ל נבחר יונה קרמניצקי למנהלה. הוא התחיל מיד לפעול: הקים לשכה בווינה, חיפש דרכים לפרסם את הקרן בין הציוניים, והפך אותה למוסד מוכר ועממי המגייס תרומות להגשמת המטרות הציוניות.
קק"ל הפכה להיות המכשיר החשוב ביותר של התנועה הציונית ברכישת אדמות, הכשרתן ויישובן. אדמות שנתרמו ב-1903 על ידי הנדבן יצחק לייב גולדברג, אדמות העמק שגאל יהושע חנקין, אדמות דלייקה ואום ג'וני ליד כנרת ואדמות רבות נוספות הועברו לידי קרן קימת. האדמה הראשונה שנרכשה כדת וכדין על ידי קק"ל הייתה אדמת חיטין, בגליל התחתון.כבר בשנותיה הראשונות השתתפה קק"ל במפעלים ציוניים נוספים ואפשרה את התבססותם של מגוון תחומי עשייה. כך עשתה כשמימנה חוקרים יהודים, בוטנאים, אגרונומים ומהנדסים כדי לחקור את טיב הקרקע ואפשרויות הפיתוח, בבקעת הירדן, בים המלח, בגליל, בכנרת ובעבר הירדן.פעילות חדשה נוספת של קק"ל, שממנה אנחנו נהנים גם היום, התבצעה אחרי שנרכשו אדמות חולדה ועליהן ניטעו עצי זית ראשונים (על שם הרצל) – אפשר לומר שכאן התחילו עבודת הייעור והמחקר היערני בקק"ל.לאורך השנים הייתה קק"ל שותפה למפעלים ציוניים רבים וגדולים, ביניהם עזרה לייסוד העיר העברית הראשונה, תל אביב, הקמת חוות חקלאיות והפעלתן, עזרה להתיישבות – חומה ומגדל – בספר, בנגב, בערבה, בבשור ובגליל וסיוע למוסדות חינוך על-יסודי וגבוה. כיום עוסקת קק"ל בשימור ובפיתוח הקרקע, טיפוח היערות והנגשתם לציבור, עוד עוסקת קק"ל בתחומים שונים הקשורים במשאבי מים ובאיכות הסביבה.