היום השני החל בביקור בביתו של הנשיא ויצמן, שעסק בפעילות מדעית וציונית ענפה. במסגרת כישוריו והישגיו ויצמן גילה דרך אלטרנטיבית ליצירת אצטון וסייע בכך לבריטניה במלחמת העולם הראשונה. ובזכות קשריו עם מנהיגי העולם הציונות זכתה להכרה בינלאומית מחייבת (הצהרת בלפור ב-1917 והכרה של נשיא ארה"ב במדינת ישראל לאחר כינונה). כך בעזרת המדע והיזמות הציונית הצליח ויצמן לעשות דברים גדולים למען העם היהודי ולמען הקמת מדינת ישראל. משם המשיכו המשתתפים לגן המדע ושם הם צפו בהנאה ובסקרנות בהמחשות של פיתוחים נוספים של מדע.
הקבוצות המשיכו למקווה ישראל – המוסד החקלאי הראשון בא"י, בו מומש החזון למעשה ולמציאות יומיומית של עבודת אדמה. כאן נערכו הכשרות חקלאיות למתיישבים שחשיבותן להקמת היישוב הייתה עצומה והכרחית.
עוד הם המשיכו לפארק האתגרים ביער בראשית, שם הם השתתפו בתחנות אתגריות שונות בגובה, ויחד הבינו ש"חייבים להעז כדי להצליח". ואיך התבצע שיתוף הפעולה? אחד הרים, שני טיפס – "מי בכוח ומי במוח", כפי שאמר ניסים מגנגי, אחד ממארגני הסמינר בקק"ל. כולם יחד היו שותפים במשימה. ויקי יצחקי, מדריכת אחת הקבוצות, סיפרה בגאווה: "עצם ההשתתפות וההצלחה שבאה בעקבות העידוד של מדריכי קק"ל להעז ולהצליח שינה לגמרי את החוויה לכמה ילדים שבתחילה נמנעו מלהשתתף בפארק אתגרי, שמשולב בו אלמנט של פעילות פיזית – אומגה, קיר טיפוס ועוד. התוצאה הייתה שילדים שלא היה להם קל להשתתף הרגישו שהם הצליחו, שהם מסוגלים ושהם לא פחות טובים מאחרים".
בערב ערכו הילדים בעצמם פעילות קריוקי שנמשכה עד חצות, וכללה מבחר משירי ארץ ישראל היפה הטובה, מאז ועד היום.