קומונת נתיבות מסכמת שנה

את השנה שלהם בנתיבות, אליענה, זיו, אושר, רז ואלה לא ישכחו. "היה מטורף. ידעתי שאלמד הרבה וייצא לי לתת הרבה, אבל זה עלה על הציפיות", אומרת אושר. "הייתה שנה מעולה!", אומר רז, "העבודה בקהילה הייתה מאוד מאתגרת, ולכן גם מאוד מספקת", מוסיפה אליענה.

בתחילת שנת תשע"ט הגיעו החמישה – אושר אנגל מאבן יהודה, אלה גורדין ממושב סיתריה, רז קליינהאוז מגבעת עדה, זיו לוי ממושב אביעזר ואליענה רובין מורגנשטיין מירושלים – לנתיבות, לשנת שירות בקק"ל בשיתוף עם חוגי הסיירות של קק"ל. הם קיבלו דירה משותפת, קומונה, והחיים ביחד החלו. זוהי הפעם הראשונה שקק"ל וחוגי הסיירות מקיימים שנת שירות משותפת, ונראה שהיה מאתגר ומוצלח.

מטרת הקמת הקומונה הייתה להעצים את הקהילה בעיר נתיבות ולחבר אותה לטבע ולסביבה. הדגש של קק"ל היה על כך שהקומונה תפעל בפריפריה, תעבוד עם בתי ספר ותלמידים בשעות היום, עם חניכים בחוגים אחר הצהריים ועם הקהילה כולה באירועים מיוחדים לאורך השנה.

זהר סלע דוד, מנהל נגב מערבי בחוגי הסיירות של קק"ל ואחראי על הקומונה, מספר: "זהו המודל הראשון של קומונה שיושבת במקום אחד, ושיש לה מגוון מטרות כמו העצמת תלמידים, חניכה אישית של תלמידים, העשרת הלימוד הפרונטלי על ידי פעילויות מחוץ לכיתה ועוד. השיעורים שהם העבירו נבחרו בשיתוף עם המורים בבית הספר, והם בנו לנושאים השונים מתודות הדרכה ייחודיות, שהם שיכללו, מתחומי השטח והסיירות. השיעורים היו בשלל תחומים – הנדסה, גיאוגרפיה, חשבון או מקרא – והדגש היה על הפעלת התלמידים והעברת נושאי השיעור בדרך חווייתית, מעשית ומחוץ לכיתה".

אליענה, למשל, הפכה את אחד משיעורי הלשון שלה לחוויית ניווט. "כל

אחד מאיתנו חנך וליווה כיתה", היא מסבירה. "במסגרת הליווי של הכיתה הוצאנו את הכיתות לפעילויות בשטח. קיימנו טיולים והפעלות, וגם עבדנו עם המחנכות כדי להעביר שיעורים בשטח (מל"י – מרחבי למידה ירוקה), בהתאם לחומר שנלמד בכיתה. באחד השיעורים בלשון הכנתי פעילות שבמסגרתה יצאנו לניווט ברחבי בית הספר, ובכל נ.צ הייתה שאלה בלשון. התלמידים היו צריכים לענות על השאלות ולהגיע לנקודת הסיום. ובאמת ראינו שככל שיוצאים יותר החוצה, כך השינוי חיובי יותר".

"הש"שינים", אומר סלע דוד, "ריכזו קבוצות קטנות של מנהיגות בבתי הספר במטרה לקדם מטרות משותפות – הם קיימו פרויקטים של צמצום טביעת רגל אקולוגית, הקמת גינות ירוקות, מיחזור ועוד. לאורך השנה הם הפעילו את הקהילה בשיתוף עם תוכנית מעוף בימי שיא, ארגנו סיורים ללא תשלום, שכללו תחנות לאורך הדרך ופעילות קהילתית, חיברו את הקהילה לנחל בוהו הסמוך ולסביבה הקרובה. בשכונות הוותיקות הם הפעילו את ילדי המועדונית ביער, העבירו חוגי יצירה מהטבע ושימשו כחונכים לילדים".
בקבוצות חוגי הסיירות הדריכו הש"שינים כמקובל בחוגים – כל ש"ש הדריך שני חוגים, שבהם העביר פעולות חווייתיות שעסקו בערכי ליבה ומושגים מתחום הסיירות המשלבים גם העצמה אישית וגם גיבוש קבוצתי. פעם בחודש הם יצאו עם החניכים לטיול הכולל לינה מחוץ לבית בשטח ובחגים יצאו הש"שינים עם החניכים לטיול של כמה ימים. חוגי הסיירות התקיימו גם מחוץ לנתיבות – באופקים, שדרות ובמועצה האזורית אשכול.

החיבור עם החניכים לא תמיד היה קל, אבל בסופו של דבר, כמו שמעידה אושר, דווקא האתגר הזה היה מעצים ביותר. השנה של אושר עם קבוצת הבנים מכיתה ז' התחילה בקושי גדול. "היה לי מאוד קשה, לא הצלחתי לגרום להם להקשיב לי", היא מספרת, "אבל לאט לאט התחלתי להבין איך לגשת אליהם ואיך לבנות את הקשר, ואז בניתי איתם קשר חזק, בעיקר בזכות הפעילות הקהילתית. היום אני יכולה להגיד שדווקא בגלל זה אני קשורה מאוד לחוג".

גם זיו מספר על חוויה דומה: "העברתי חוגים במועדונית בעיר", הוא אומר. "בפעם הראשונה שהגעתי למקום, היה ילד שלא הסכים לשתף פעולה. אחרי כמה חודשים, הוא כבר הזמין אותי אליו הביתה, והאחראית של המועדון הייתה מספרת לי שהוא מצפה כל השבוע לחוג של קק"ל..."
מכיוון שכל ש"ש מדריך בחוגים, מדריך את הטיולים של החוגים ופוגש את הילדים בבתי הספר ובשכונה וגם בפעילויות הקהילתיות, הקשר עם הקהילה מגיע מכיוונים שונים, ובזכות זה הוא גם מאוד חזק. "אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי בשנה הזו הוא הקשר החזק לקהילה בנתיבות, התחברתי מאוד לאנשים שם", אומר זיו. "עבורי הכול היה חדש ומיוחד", מוסיף רז. "אני לא הגעתי מחוגי הסיירות ובשנה הזו למדתי הרבה על הנושא, השהייה במקום חדש ושונה בכל מיני מישורים, למשל אזור גיאוגרפי אחר, וביישובים שחלקם קרובים לעוטף עזה, גם היא הייתה חדשה ושונה עבורי, ובנוסף לכך, העובדה שיש בנתיבות הרבה דתיים, גרמה לי ללמוד הרבה גם על היהדות".

מהות העשייה של ש"שינים בשנת שירות כזו מורכבת מיכולות של איש שטח מעולה שמחזיק במגוון מיומנויות שטח, בידיעות בתחום ידיעת הארץ (גיאולוגיה, זואולוגיה וכד'), ובתשוקה לחינוך – רגישות חינוכית ואינטליגנציה חברתית שמאפשרות להם לעבוד עם מגוון רחב של קהלים. רובם גודלו בחוגי הסיירות ויש כאלה שהגיעו מהצופים או מתנועה אחרת. כולם עברו קורסי הכשרה רבים וסינון.

"ידעתי שאני לא רוצה להתגייס מיד ושנת השירות בחוגי הסיירות הייתה המשך טבעי עבורי", אומרת אליענה, שהייתה חניכה בחוגי הסיירות עוד מכיתה ו'. "זוהי גם שנה של נתינה לארגון וגם הזדמנות להמשיך ולהשתפר בכל מה שקשור לטיילות ולשטח. למדנו ולימדנו מיומנויות שטח חשובות – ניווט, ליקוט, מחסה בשטח".

אחד הפרויקטים המובילים של חברי הקומונה היה נחל בוהו. מדובר בסביבת טבע מדהימה, המתוכננת להיות פארק, שטח של קק"ל עם תוכנית אב מפוארת שעדיין בפיתוח. זהו נחל אכזב עם בתרונות לס ועצי איקליפטוס סביב – תא גידול פורה לבעלי חיים ולצומח. הסנונית הראשונה של חיבור התושבים לנחל הייתה למעשה מפגשי "שישי בבוהו" שיזמו הש"שינים, שאליהם הוזמנו כל תושבי נתיבות – לתחנות יצירה עם משחקים בטבע, הכנת עציצים, תה ופיתות, וסיור מודרך להכרת המקום. "מדהים לראות כיצד ההתמקדות בעיר נתיבות פותחת לתושבי נתיבות אפיק חדש וחיבור לטבע", אומר זוהר סלע דוד. "קיבלנו לא מעט תגובות מאנשי נתיבות על נחל בוהו בסגנון של 'לא הכרנו', ו'לא ידענו שיש לנו מקום כזה בסביבה'".

ואיך מסכמים את השנה חברי הקומונה? "זו אחת הבחירות הטובות שעשיתי בחיים שלי", מכריז זיו. "אני ממליצה מאוד על שנת השירות בחוגי הסיירות של קק"ל" אומרת אושר, "היא מתאימה מאוד למי שאוהב טבע וטיולים ומוכן לקחת על עצמו המון אחריות. מדובר בשנה מאוד עמוסה ולחוצה, אבל חלק מהעניין הוא ללמוד להתמודד ולהסתדר. כולנו חברים מאוד טובים ומאוד מחוברים", היא אומרת, "כל אחד מאיתנו חווה משהו קצת קשה ועברנו את זה ביחד וזה מאוד חיבר אותנו". גם רז שותף להמלצה של אושר, ומדגיש "שצריך לאהוב טיולים וטבע". "עברנו תהליך משמעותי מבחינת החשיפה לשטח והקשר אליו. קיבלנו הרבה עצמאות", אומרת אליענה. "עשינו הרבה דברים ביחד, התמודדנו עם קשיים, והכול רק השפיע עלינו לטובה".

שר-שלום ג'רבי, מנהל חטיבת חינוך וקהילה בקק"ל, הודה השבוע לחברי הקומונה ולמעטפת הקשורה לפרויקט ואמר: "אני גאה בנוער שלנו שמונע מתוך שליחות ורצון לתת מעצמו לאחרים. בשנת השירות שלהם בנתיבות היו הש"שינים מודל לחיקוי, הם גם נתנו וגם קיבלו ויצרו חוויות רבות עבור הילדים והנוער המקומיים – חוויות שמעוררות סקרנות ולמידה ומעשירות ומחזקות את הקהילה כולה".

"'אשרי הארץ שילדיה הם כאלו, ואשרי הילדים שיש להם ארץ כזו'. התברכנו באחלה אנשים שיכולים לבוא לידי ביטוי בצורה מצוינת בארץ שבה אנחנו נמצאים. גדל פה נוער מדהים", מסכם זוהר סלע דוד.