יש יצורים שלמדו לחיות במים. אחרים למדו לחיות בתנאי מדבר קשים. אבל איך חיים במקום שחלק מהזמן הוא מלא במים ובחלק אחר של השנה הוא יבש לגמרי? ובכן, דיירי בריכות החורף פיתחו שיטות יצירתיות שונות להתמודדות עם ההתייבשות העונתית ועם התנאים הייחודיים של הבריכות. בדרך כלל מדובר בבעלי חיים זעירים, שאפשר לראות רק בזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ. יצורים אלה למדו להשלים את מחזור החיים שלהם במשך זמן קצר מאוד, לפני שהמים בשלולית מתייבשים. נוסף על כך, חלקם עוברים את תקופת היובש בתרדמה בצורת "ביצי קיימה" – גופים שעטופים בשכבה שמבודדת אותם מהסביבה היבשה. היצורים הרדומים מתעוררים שוב בחורף, כאשר מים שבים למלא את הבריכה. המים חודרים דרך הדופן לתוך ביצי הקיימה, מנפחים ומפוצצים אותן, ובעלי החיים הרדומים שבים לחיים.
ביצי קיימה הן מענה מוצלח לשינויים הקיצוניים המתרחשים בבריכות החורף. הן מסוגלות לשמור על חיוניותן במשך כמה שנים. בדרך כלל גשמים של עונה אחת מעירים רק חלק מביצי הקיימה שבשטח, כך שאם מסיבה כלשהי הבריכה נפגעה וכל היצורים שהתעוררו מצאו את מותם, עדיין יישאר בבריכה מאגר של ביצי קיימה לשנים הבאות.
בריכות חורף מייצגות עולם מופלא, שתורם למגוון הביולוגי של ישראל. אצות, צמחים ובעלי חיים שהשלימו את מחזור החיים בשלולית מתים. לאחר שחיידקים מפרקים ומרקיבים אותם, הם משמשים מזון ליצורים הזעירים, ואלה משמשים מזון לבעלי חיים גדולים יותר – חרקים שונים, חיפושיות, שפיריות ושפריריות וכמובן – נציגי הדו-חיים.
בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשמר ולשפר את התנאים בבריכות חורף קיימות ואף ליצור בריכות חדשות ולהשיב את בית הגידול המיוחד הזה לנופי הארץ. חמישה מבין שבעת מיני הדו-חיים בישראל – צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה – חיים בבריכות חורף. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בעצם קיומן של בריכות חורף ולא במקורות מים קבועים.
יחידת המדען הראשי בקק"ל מעניקה עדיפות גבוהה לטיפול בבתי הגידול הלחים. מאז שנת 2020 מובילה היחידה תוכנית לניטור ארוך טווח של 30 בריכות חורף נבחרות שנמצאות בשטחי קק"ל, מהגולן והגליל ועד מישור החוף הדרומי. הניטור מתחיל עם הגשם הראשון ונמשך עד שהשלולית מתייבשת, ובוחן את מצב בריכות החורף מבחינה הידרולוגית, כימית וביולוגית ומבחינת החי והצומח שבהן. בכל שנה מנוטרות 10 בריכות, כך שהמנטרים שבים לכל בריכה פעם בשלוש שנים.
בריכת הודיה, שבשטח יער כרמון, לא רחוק מהעיר אשקלון, היא דוגמה לבריכת חורף שעברה שיקום והוסדרה לביקור הקהל. בעבר השתרעה הבריכה על פני כמה דונמים, אולם שינויים בשימושי הקרקע שהתרחשו במשך השנים צמצמו את שטחה ובנוסף, היא הלכה ונסתמה עם השנים.
פעולות השיקום של קק"ל נעשו לפני הגשם, כאשר היצורים בבריכת החורף שרויים בתרדמה. שכבת החיים העיקרית, הנמצאת ב-20 הסנטימטרים העליונים של הקרקע ומכילה את זרעי הצמחים וביצי הקיימא, קולפה בזהירות והונחה בצד למשמרת. בעבודת טרקטור זהירה הועמקה הבריכה. הרעיון היה ליצור בריכה בעלת עומק משתנה ושוליים רדודים ותלולים גם יחד, כדי לאפשר למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים להתקיים בה. בתום החפירה הושבה שכבת החיים לבריכה.
התוצאות לא איחרו להגיע: עד 2022 תועדו בבריכת הודיה רק שני מיני דו-חיים – קרפדה ירוקה ואילנית מצויה. במאי 2022 נדגמו בה לראשונה שני ראשנים מפותחים של טריטון הפסים, דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, מין המצוי בסכנת הכחדה חמורה ומוגן על פי חוק. החוקרים מעריכים שנדד לבריכת הודיה מבריכות סמוכות. גילויו מעיד על חשיבות הבריכות כבית גידול ייחודי למגוון מינים, כזה שניתן ללמוד ממנו רבות על הסביבה.
גישה: מצומת הודיה שבכביש 3 נוסעים דרומה כ-250 מטר בכביש 232 ופונים שמאלה (מזרחה). שלט קק"ל מכריז על הכניסה ליער כרמון. אל הבריכה מוביל שביל עץ. ווייז: בריכת חורף הודיה.