הערות:
1. יש להצטייד בפנס לביקור במערת התבליטים ובמערכת המסתור.
2. בחורף מערכת המסתור עלולה להיות מוצפת ובמצב זה הכניסה אליה אסורה.

מרחבת החניה צועדים כ-200 מ' בשביל רחב ומסומן ירוק עד לשער הכניסה לאתר, שבו הציבה קק"ל שלט הסבר ומפה של המקום (המספרים בסוגריים מתאימים למספרי האתרים בחורבת עתרי).

משער הכניסה לאתר נטפס לראש הגבעה בשביל המנצל תוואי של דרך מהתקופה הרומית (1). עד מהרה נגיע לצומת שבילים (2). נמשיך היישר לפנים. בצד המערבי (ימני) של השביל נמצא מכלול המגורים הצפוני-מערבי של האתר, המתוארך לימי בית שני, תקופת השיא של המקום. המבנים עשויים טורי חדרים המקיפים חצרות פנימיות. הקירות החיצוניים, הבנויים אבנים גדולות, שימשו מעין חומה כנגד אורחים בלתי קרואים. אזור מגורים זה ננטש בימי המרד הגדול, כפי שמעידות מטבעות מאותה תקופה שנמצאו בו. לאחר המרד לא נושב חלק זה מחדש.

בקצה המעלה נמצא מקווה טהרה גדול (3), חצוב ומטויח לבן. המתקן כולל מבוא מלבני בעל קרקעית מדורגת. נפח האגירה של המקווה עומד על יותר מ-40 מ"ק.

המשך השביל מוביל לפתחה של מערה קטנה המכונה מערת התבליטים (4). כדי ליהנות מביקור בה יש להצטייד בפנס. בדפנות המערה נחצבו שלושה מקמרים (כוכי קבורה). חזית הכוכים מעוטרת בחריתות דגמים המאפיינים את התרבות הרומית ובהם אמפורה (כלי קיבול צר וארוך עשוי חרס בעל שתי ידיות) ועמודים המדמים חזית של מקדש ומזבח. בראשית דרכה שימשה המערה למסתור ומאוחר יותר הפכה מקום קבורה.

לפני מרכז הכפר נמצאת נקודה הצופה אליו (5) ולידה שלט המשחזר את מראה הכפר בעבר. בכניסה לרחוב הראשי, מימין, נמצאים שרידי מקווה טהרה (6), שלקרקעיתו יורדות מדרגות חצובות. במקווה הזה נמצאו עצמותיהם של 15 אנשים. על פי הסימנים שעל העצמות נראה כי הוצאו להורג בחרב, עדות זעזעת לחורבן. השלד של אחד הנקברים מעיד שראשו נכרת. מקווה הטהרה, כמו כלי אבן, מטבעות מימי המרד הגדול ונרות חרס בעלי עיטורים יהודיים, אינם מותירים ספק באשר לאופייה של האוכלוסייה שהתגוררה במקום.

הממצא המרכזי במרכז הכפר הוא המבנה הציבורי (7). במבנה נחשפו שלוש אוֹמְנוֹת ריבועיות שנשאו עמודים וכותרות. בחצר שלמרגלות המבנה התגלה ספסל. חופרי האתר משערים שזהו בית כנסת קדום או מבנה קהילתי שבו התכנסו התושבים למטרות חברתיות ואולי עסקו כאן גם בקריאת כתבים דתיים. זהו ייעוד יוצא דופן למבנה קהילתי שהיה בשימוש לפני חורבן בית שני, או במועד קרוב לחורבן. רוב בתי הכנסת והמבנים הקהילתיים בארץ ישראל נבנו לאחר חורבן הבית.

בפינה הצפונית-מערבית של המבנה פעור פתחה של מערכת מסתור (8). מדרגות חצובות יורדות למחילה באורך כ-20 מ'. אפשר לזחול דרכה (פנס חובה) ולצאת במבנה מגורים אחר. המחילה היא חלק ממערכת מסתור גדולה שנחצבה כהכנה למרד בר כוכבא. הגישה למערכות המסתור נעשתה דרך פירים שנחצבו ברצפות החדרים והוסוו בלוחות אבן. במהלך המסלול הקצר יורדים מפלס חצוב אחד לחדר גדול למדי וממנו עולים בסולם יתדות קצר ומסיימים את המסלול. בחורף המערכת מוצפת מים ואין להיכנס אליה.