חורבת עתרי בפארק עדולם צרפת

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
מרכז הכפר בחורבת עתרי - מראה כללי. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

חורבת עתרי שוכנת בלב פארק עדולם-צרפת, בראש גבעה המתנשא 406 מ' מעל פני הים. רשות העתיקות ערכה באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור, ובמהלכן התגלו שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני, שהתקיים עד ימי מרד בר כוכבא. קק"ל ורשות העתיקות השקיעו משאבים רבים בפיתוח ובשיקום המבנים שהתגלו בחפירות. עם המבנים שנחשפו בכפר נמנים שלוש מקוואות טהרה, מטבעות מימי המרד הגדול, נרות מעוטרים בעיטורים יהודיים אופייניים וכלי חרס רבים.

הוראות הגעה

מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38) נכנסים בכביש הגישה למושב צפרירים ופונים מיד ימינה בדרך הסלולה לפארק עדולם - צרפת (סימון ירוק). לאחר כ-1.4 ק"מ מגיעים לשער הפארק ובו מפה ומידע. כ-700 מ' משם נמצא חניון דרך ובו שולחנות נגישים.

הדרך הסלולה ממשיכה להתפתל וכ-200 מ' אחרי השער האחורי של מושב צפרירים חולפת על פני חורבת מדרס וכקילומטר משם מגיעים לצומת טי. פונים ימינה ולאחר כחצי קילומטר, ליד שדרת הברושים, פונים שמאלה (סימון כחול), נוסעים כקילומטר ומגיעים לרחבת החניה של חורבת עתרי. 

מידע כללי

הערות:
1. יש להצטייד בפנס לביקור במערת התבליטים ובמערכת המסתור.
2. בחורף מערכת המסתור עלולה להיות מוצפת ובמצב זה הכניסה אליה אסורה.

סיפור דרך: השביל הרגלי

אורך מסלול ההליכה: כ-800 מ'. 
משך הטיול: כשעה.
אופי המסלול: מסלול מעגלי קצר וקל.

מסלול הטיול קצר. מרחבת החניה עולים כ-200 מ' בשביל רחב ומסומן ירוק עד לשער הכניסה לאתר, שבו הציבה קק"ל שלט הסבר ומפה של המקום (המספרים בסוגריים מתאימים למספרי האתרים בחורבת עתרי).

משער הכניסה (1) לאתר נטפס בשביל שבחלקו העליון שומר על תוואי של דרך מהתקופה הרומית. נגיע לצומת שבילים (2). בצד המערבי (ימני) של השביל נמצא מכלול המגורים הצפוני-מערבי של האתר. בקצה המעלה  נמצא מקווה טהרה גדול (3), חצוב ומטויח לבן.

המשך השביל מוביל לפתחה של מערה קטנה המכונה מערת התבליטים (4). לאחר הביקור במערה ממשיכים לנקודה הצופה על מרכז הכפר (5) ולידה שלט המשחזר את מראה הכפר בעבר. בכניסה לרחוב הראשי, מימין, נמצא מקווה טהרה (6). מעבר לו נמצא מכלול המגורים העיקרי באתר.

הממצא המרכזי כאן הוא המבנה הציבורי ששטחו 13x7.5 מטרים (7). בפינה הצפונית-מערבית של המבנה פעור פתחה של מערכת מסתור (8). בהמשך המסלול חוצים את רובע המגורים שהתגלה במקום (9). בקצהו הדרומי נמצאת גת חצובה גדולה (10).

אבני דרך במסלול

מערת התבליטים

כדי ליהנות מביקור במערה ה יש להצטייד בפנס. בדופנות המערה נחצבו שלושה מקמרים (כוכי קבורה). חזית הכוכים מעוטרת בדגמים חרותים המאפיינים את התרבות הרומית כגון אמפורה (כלי קיבול צר וארוך עשוי חרס בעל שתי ידיות) ועמודים המדמים חזית של מקדש ומזבח. בראשית דרכה שימשה המערה מחסן, או מקום מסתור, ורק אחר כך הוסב הייעוד שלה לקבורה.

מקווה טהרה

אל קרקעית המקווה יורדות מדרגות חצובות. במקווה הזה נמצאו עצמותיהם של 15 אנשים שנקברו בו על רכושם, עדות מזעזעת לחורבן. השלד של אחד הנקברים מעיד שראשו נכרת באבחת חרב. מקווה הטהרה, כמו כלי אבן, מטבעות מימי המרד הגדול ונרות חרס בעלי עיטורים "יהודיים" אינם מותירים ספק באשר לאופייה היהודי של האוכלוסייה שהתגוררה במקום.

מבנה ציבורי

במבנה נחשפו שלוש אוֹמְנוֹת ריבועיות שנשאו עמודים וכותרות. בחצר שלמרגלות המבנה התגלה ספסל. חופרי האתר משערים שזהו בית כנסת קדום או מבנה קהילתי שבו התכנסו התושבים למטרות חברתיות ואולי עסקו כאן גם בקריאת כתבים דתיים.

מערכת המסתור

מדרגות חצובות יורדות למחילה באורך כ-20 מ' שאפשר לזחול דרכה (פנס חובה) ולצאת במבנה מגורים אחר. על פי תוכניתה האדריכלית נראה כי המערכת שימשה להסתר יבולים חקלאיים. התושבים שהתגוררו בחורבת עתרי לא הכירו בלגיטימיות של השלטון הרומי וביקשו להימנע מתשלום המיסים. מאוחר יותר השתמשו במערכת המחילות כהכנה למרד בר כוכבא. הגישה למערכות המסתור נעשתה דרך פירים שנחצבו ברצפות החדרים והוסוו בלוחות אבן. במהלך המסלול הקצר יורדים מפלס חצוב אחד לחדר גדול למדי וממנו עולים בסולם יתדות קצר ומסיימים את המסלול.

בחורף המערכת מוצפת מים ואין להיכנס אליה.

גת גדולה

בקצה הדרומי של רבע המגורים נמצאת גת גדולה, מקום שבו דרכו על הענבים כדי להפיק מהם תירוש. הגת נמצאת בקצה היישוב, מן הסתם בקרבת כרם שצמח לידה, משום שבעת העתיקה הגיתות שכנו ליד הכרמים. במרכז משטח הדריכה נחצב שקע לבורג שנועד לסחוט את המיץ מהענבים עד הטיפה האחרונה. שכלול הגת התרחשה כנראה בזמן שבמקום התיישבו גמלאי הצבא הרומאי, שזכו בחלקות אדמה על שירותם.

לקריאה נוספת והעשרה

תולדות היישוב בחורבת עתרי

נראה כי תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, ממרעה ומעיבוד התוצרת החקלאית. ריבוי גִיתוֹת למד שגידול גפן לתעשיית היין היה ענף כלכלי חשוב. ממצאים נוספים באתר חושפים מקורות פרנסה נוספים: מתקן קולומבריום מלמד על גידול יונים וניצול הפרשותיהן לזיבול השדות ואילו משקולות הנול והפלך מלמדים על טוויית חוטים ואריגת אריגים.  

היישוב הגיע לשיאו במאה ה-1 לספירה, והוא השתרע אז על פני כ-12 דונם. מממצאי החפירות עולה שהיישוב נפגע קשות מידי הרומאים במהלך המרד הגדול (69 לספירה). באתר התגלה חרס הנושא את השם "עתרי", ומדובר בחלק מתעודה ששימשה מעין קבלה ליצוא חקלאי. השם דומה לשמו של יישוב בשם כפר עתרא. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, מזכיר את היישוב בכתביו (מלחמות היהודים ד, ט, ט) ומציין שהרומאים הרסו אותו בתקופת המרד הגדול במהלך מסע צבאי שערך באזור המצביא הרומאי צריאלוס. 

לאחר המרד הגדול שבו יהודים למקום ושיקמו את רובע המגורים. לקראת מרד בר כוכבא, שפרץ בשנת 132 לספירה, התקינו תושבי המקום מחילות מסתור תת-קרקעיות ומערכות לאיסוף מי גשם. היישוב לקח חלק גם במרד הזה, וסופו שחרב. לאחר מרד בר כוכבא נותר המקום שומם במשך כ-70 שנה. בסביבות שנת 200 לספירה התיישבה כאן אוכלוסייה פגאנית, ככל הנראה יוצאי הצבא הרומי, ושיקמה חלק מהמבנים באתר.

האתר זכה לשימור של אנשי תחום שימור ברשות העתיקות בשיתוף עם אנשי קק"ל.  

פארק עדולם-צרפת

הפארק, המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של כ-300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים בעיקר בשדות חיטה וכרמים.

הפארק נקרא על שם חורבת עדולם, המזוהה עם עדולם המקראית, מקום שבו על פי התנ"ך מצא דוד המלך מקלט במערה כאשר נמלט משאול. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה עשירה, המוסיפה עוד להנאה מהביקור במקום.

האזור משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרק מיעוטם נחפר, ביניהן חורבת עתרי וחורבת בורגין. במשרדי קק"ל שבפאתי הפארק, ליד מושב גבעת ישעיהו, מוצג בשיתוף עם רשות העתיקות גן ארכיאולוגי ובו ממצאים מעניינים שהתגלו בסביבה הקרובה – בתי בד, אבני מיל, רחיים וגלוסקמאות.

בסוף שנת 2023 הנגישה קק"ל את הגן לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית וגופניות. במקום הוצבו ארבע עמדות שמע, המשמיעות הסברים בעברית, עברית קלה, אנגלית, צרפתית וערבית.

קק"ל תכננה את הפארק על פי עקרונות המרחב הביוספרי. גישה זו רואה באדם חלק מהסביבה וצרכן ככל הצרכנים שנזקקים לשירותים שהסביבה מספקת. עיקרון חשוב בגישה זו הוא העלאת המודעות של הקהילות לסביבתן, ואמנם תושבי האזור וקק"ל משתפים פעולה בתכנון הפארק.

שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במאבק משותף נגד הפקת פצלי שמן בחבל עדולם, שלוּ התממש היה מסכן את אופיו של האזור.

פעולות קק"ל בפארק עדולם-צרפת נעשות בסיוע ידידי קק"ל בצרפת.

ארץ האופניים שפלת יהודה

שבילי האופניים בפארק עדולם הם חלק ממערך שבילים גדול - "ארץ האופניים שפלת יהודה", הכולל שבילי אופניים בפארק עדולם (שביל עדולם, שביל קנים ושבילים עממיים) פארק בריטניה, יער חרובית וזכריה, אשר כבר כיום מחוברים ביניהם במידה מסוימת (כל שבילי האופניים בפארק עדולם נפגשים ביניהם, שבילי האופניים בפארק בריטניה מחוברים ליער חרובית דרך סינגל האלה) ובעתיד יקושרו ויעניקו אפשרויות רכיבה כמעט בלתי מוגבלות מקילומטרים ספורים ועד יותר מ-100 ק"מ רצופים ללא חזרות.

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
הפקת מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
עודכן בתאריך: 15.2.2024
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (מבואות ירושלים)