חורבת בורגין (ח'ירבת אום בורג') נמצאת בראש גבעה, אחת מני רבות בפארק עדולם. בחורבה נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו שרידים מרתקים ובהם מערות קבורה, מערות פעמון, שרידי בתי מגורים מהתקופה הרומית, שרידי כנסייה ומחילות מסתור. מראש הגבעה נשקפת תצפית מרהיבה על מרחבי שפלת יהודה.
הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות זיהו את חורבת בורגין עם כפר ביש. יישוב בשם זה מזכיר יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, בספרו מלחמות היהודים. כפר ביש, עיירה גדולה ומבוצרת, נכנעה ללגיון הרומי החמישי שערך מסע צבאי באזור בימי המרד הגדול (מאה 1 לספירה).
משך הסיור: כשעתיים.
ציוד מיוחד: פנס.
הערות:
1. המספרים המצוינים בתיאור המסלול מתייחסים למספרי האתרים המשולטים שבשטח.
2. אין לסטות מהשביל המסומן מחשש לנפילה לבורות פתוחים.
3. הכניסה מותרת רק לאתרים הרשומים בדפדפת זו.
4. הסיור במחילת המסתור מחייב זחילה. מומלץ להצטייד במכנסיים ארוכים ובפנס.
יוצאים לדרך
רחבת החניה נמצאת למרגלותיה הצפוניים של חורבת בורגין. שילוט הסבר ומפה מקֵלים על ההתמצאות בחורבה, שבה נחשפו אתרים רבים.
תחילה נצעד בדרך העפר מזרחה בעקבות סימון ירוק ולאחר כ-200 מ' נפנה ימינה ונעלה למבנה חרב ולידו עץ תמר. זוהי חורבת עראק חיאן (1). כמו רבות מגבעות פארק עדולם-צרפת, גם כאן נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית ומהתקופה העות'מנית. בשל הבורות הרבים שבסביבת המבנה לא נשוטט במקום אלא נמשיך הלאה. נעבור ליד עץ חרוב יפה ונגיע למבנה חרב נוסף. ותיקי המטיילים עוד זוכרים את שתי קשתות האבן שפיארו את המבנה בעבר. הקשתות קרסו על כל אבניהן, ומונחות עתה על הארץ. ליד החורבה נמצאים עצי חרוב נותני פרי וצל.
הנקרופוליס
נקרופוליס, ביוונית – עיר המתים, הוא האזור שנבנה מתחת לעיר או בקרבתה ובו נקברו המתים. בעולם הקדום נחפרו קברים מפוארים מתוך אמונה שהדבר ישרת את המתים בעולם הבא ויסייע להם בתחייתם ובחזרתם לעולם הזה.
השביל המסומן ירוק עובר בחלק מהנקרופוליס של היישוב שהתקיים בחורבת בורגין בתקופות הרומית והביזנטית. תחילה נחלוף ליד חציבה בסלע ובה פתח ריבועי המוביל למערת קבורה. נראה כי חציבת המערה נפסקה בשלב כלשהו. הביקור במערה אסור. מכאן והלאה שבילנו עובר בסדרה של מערות קבורה מרשימות.
מערת העמודים (2) – הכניסה אל מערת הקבורה, שנחצבה בתקופה הביזנטית, עוברת במסדרון מדורג (דרומוס). גרם מדרגות ברזל מחליף כיום את המדרגות המקוריות, שנחצבו בסלע. בלב המערה החצובה הותירו החוצבים שני עמודים מעוצבים התומכים בתקרת הסלע הטבעי. החוצבים עיצבו בקפדנות רק את צד העמודים שמול הפתח ולא התאמצו לעצב את חלקיהם האחוריים. כותרת כל עמוד עוטרה בעיגול שקוע ובו צלב (העיטורים נשחקו במשך הזמן).
במערה נחצבו שמונה כוכי קבורה מקומרים, שבהם הניחו את גופות המתים. בשנת 2008 שוקמה המערה לאחר שניזוקה משודדי עתיקות.
מערת קבורה מימי בית שני (3) - גרם מדרגות ברזל, המחליף מדרגות חצובות באבן, יורד לחצר גדולה. מהחצר ממשיכים לחדר שרק חלק מתקרתו נותר. חדר זה מוביל למערת הקבורה. ליד פתח המערה נמצאת אבן הגולל, שבה סתמו בעבר את פתח המערה בכל פעם שהביאו אדם לקבורה. מערת הקבורה שימשה יהודים בימי הבית השני. מתחם מערת קבורה בסגנון זה מכונה "בית המספד" ודומים לו התגלו בירושלים.
בקירות מערת הקבורה נחצבו כוכים שבהם הניחו את גופות המתים. כל כוך נאטם בלוח אבן משלו. בצד המערבי של המערה חפור שקע ברצפה ששימש מאספה – המקום שאליו נאספו עצמות המתים. בתקופת בית שני נהגו לפנות את עצמות המתים לאחר שבשרם התאכל ולהעבירם לארון קבורה שהוצב במאספה.
ביציאה מהמערה כדאי לשים לב לפתח של מנהרה חצובה בדופן החצר. המנהרה שימשה מחילת מסתור בימי מרד בר כוכבא וחציבת החצר פגעה בה. בדופן החצר שמולה הייתה בריכה, שכנראה ניקזה מי גשמים.
מערת הבוקרניום (4) – המערה נמצאת כ-30 מ' מדרום לשביל. קל לזהות אותה על פי מדרגות האבן המקוריות החצובות בסלע שיורדות לתוכה. עיטורי המערה אופייניים לתקופה הרומית. ראש וראשון בהם הוא תבליט של ראש פר (בוקרניום) – עיטור שייצג את ההקרבה לאלים. כוכי קבורה מקומרים חצובים לאורך הקירות, ואחדים מלוחות הכיסוי של הקברים השתמרו עד ימינו.
אוכף בורגין
בתום הביקור במערת הבוקרניום עוזב השביל את הנקרופוליס ומגיע ל"אוכף בורגין", מקום שבו נמצא צומת שבילים. אנו נוטשים את השביל המסומן ירוק שממשיך דרומה כסינגל עדולם (שביל לרוכבי אופניים).
להולכי הרגל יש כאן שתי אפשרויות:
א. להמשיך בשביל הקצר בעקבות הסימון האדום היישר למרכז האתר ולמחילות המסתור.
ב. להמשיך בעקבות הסימון הכחול, בשביל ארוך מעט יותר, המוביל קודם למערות פעמון ולתצפית מראש חורבת בורגין.
שימו לב לבור הגדול שמתוכו מציץ עץ תאנה. זהו "בור הקאקים" – אתר שבו מקננים חברי הלהקה של הציפור הרעשנית והפעלתנית, בת למשפחת העורבים. סימן הזיהוי של הקאק הוא צבע גופה השחור והמבריק. הקאק הוא ציפור חברותית החיה בלהקות, אך בכל להקה שומרים הקאקים על נאמנות לבני זוגם.
השביל המסומן כחול עובר דרך בריכת מים מהתקופה העות'מנית (5) ומגיע למערת הפעמון.
מערת הפעמון (6) - זהו מכלול של שתי מערות פעמון גדולות המקושרות ביניהן. פרוזדור חצוב בסלע, בעל קירות חלקים ומעובדים ברמה גבוהה, מוביל למערה הראשונה, שרוב תקרתה קרסה.
מערות פעמון נחצבו בשפלת יהודה מאז התקופה ההלניסטית (מאה 3 לפנה"ס) עד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 10 לספירה) ושימשו מחצבות. לעתים, בתום החציבה, ניצלו את המערות לשימושים אחרים ובהם בורות מים ומחסנים. במקרה שלפנינו, בדופן המערה, ליד הפרוזדור, נראים כוכי קולומבריה (כוכים קטנים לגידול יונים). במערה נראים גם קירות בנויים, ונראה כי היא שימשה בשלב כלשהו כמכלאה. פתח במערה מוביל למערת פעמון שנייה שהשתמרה בשלמותה. מומלץ להיכנס אליה מצוידים בפנסים.
ממערות הפעמון השביל עולה לתצפית (7) שבראש חורבת בורגין (417 מ'). הקדישו זמן לנוף היפה. אפשר להבחין כאן בהבדלי הגובה שבין השפלה הנמוכה, השפלה הגבוהה, הרי ירושלים והרי חברון. רשימת האתרים הארוכה שנצפית מכאן כוללת, בין השאר, את תל עזקה שבפארק בריטניה, נחושה, בית שמש וגוש עציון. שרידי המבנים שלמרגלות התצפית מציינים את מקומו של הכפר אום אל-בורג', שהתקיים כאן בתקופה העות'מנית.
השביל המסומן כחול יורד דרומה מראש התל, עובר ליד משוכת הצבר ומגיע לכניסה לאזור נרחב שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות (8). שרידי הכנסייה הביזנטית שהתגלו כאן טרם הוכשרו לביקור קהל, אך אפשר לבקר בשרידי וילה רומית שבה התגלתה גם רצפת פסיפס.
שילוט ההכוונה מוביל מכאן היישר למחילות המסתור.
מחילות המסתור
מערך מחילות המסתור (9), המיוחס לתקופת מרד בר כוכבא, מנצל מחצבות קדומות יותר מהתקופה ההלניסטית. כאשר המחילות נחפרו נמצאו מעליהן בתי מגורים, תופעה מקובלת במערכות המסתור האחרות שבשפלת יהודה. יש להניח שמערך המחילות והחדרים שימש בימי שלום מחסנים ובתי מלאכה, שכן בעומק האדמה נשמרת קרירות מרעננת גם בימי הקיץ. בימי מלחמה העניקו המחילות מסתור ללוחמים.
למערכת מחילות המסתור יש חמישה פתחים המסומנים באותיות א' עד ה'. הכניסה למחילות דרך פתח א'. אם מספר המבקרים במחילות גדול ונוצרים "פקקים", אפשר לצאת דרך הפתחים האחרים ולחסוך זמן. ליד פתח א' מוצבת מפת המחילות.
כיוון ההליכה מסומן בחצים זוהרים. יש להצטייד בפנסים (לא בנרות) ובמכנסיים ארוכים, כדי להגן על הברכיים. הביקור אינו מתאים למי שחושש ממקומות סגורים והוא כולל קטעי זחילה קצרים במחילות צרות.
פתח כניסה א' מוביל למדרגות היורדות דרך פתח מלבני לחלל גדול. ממשיכים בהליכה שפופה לחלל גדול נוסף ובו קירות תמך שבנתה קק"ל (אפשרות יציאה דרך כניסה ב'). אחר כך יורדים מפלס אחד לחלל קובייתי וזוחלים כ-10 מ' לחלל ובו קולומבריום, שממנו זוחלים במחילה נוספת כ-15 מ' לחלל קטן (אפשרות יציאה דרך כניסה ג' לאזור הווילה הרומית).
ממשיכים בזחילה קצרה ויורדים בסולם ברזל למפלס תחתון יותר, שבו נמצא חלל נוסף. עוד זחילה קצרצרה שבה יש "להנדס" קצת את הגוף ולהגיע למצב שבו הרגליים נמצאות מלפנים. עוברים שני חללים נוספים ויורדים בסולם למערת פעמון קטנה, שממנה יוצאים החוצה דרך פתח ד'.
אם ברצונכם לזחול במחילה נוספת המתחברת למערך המחילות, אתם מוזמנים להיכנס דרך כניסה ה' (זהו גם פתרון טוב לחיסכון בזמן אם קיים תור ארוך בכניסה א'). בכניסה ה' מוצב סולם היורד דרך בור צר (אתגר לבעלי מידות גדולות) למערך מחילות נוסף, המסתיים גם הוא ביציאה ד'.
במשך הסיור כדאי לשים לב ל"בקבוקונים" – פתחים עגולים של שקעים חצובים לעומק של מטר ויותר. ייתכן שמקומות אלה שימשו לאחסון יבולים. תופעה מעניינת נוספת היא מחילות משנה שמובילות ל"שום מקום". קשה לדעת מדוע חפרו אותן כך, אך ייתכן שחלק מהן נועדו להטעות אויבים שחודרים למערה.
לאחר שנצא מהמחילות נצעד במורד השביל המסומן כחול בחזרה לנקודת המוצא. בדרך עוד נחלוף על פני גת חצובה (10), שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות. בהמשך מורד הדרך צומח עץ חרוב ענק, מהיפים בשפלת יהודה, ומיד אחריו אנו מגיעים לרחבת החניה שבה השארנו את הרכב.