פארק עמק התכלת

טקס-חנוכת-פארק-עמק-התכלת-בהשתתפות-היור---סוכנות-ג'יני-אייל-מרגולין
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
פארק עמק התכלת מביא את המבקרים בו אל אווירת נופי הטבע של צפת מימים עברו. בפארק, המשתרע על פני כ-560 דונם, מפכים מעיינות הרריים קטנים המרווים עצי בוסתן. לצד הפלג צומחים עצי ערבה ועצי צפצפה תמירים. גשרונים חוצים את הערוץ מצד לצד והמים הזורמים בו נאספים לבריכות נאות. כל אלה נמצאים מול הר מירון, ההר הגבוה בגליל, שמתנוסס כחומה ירוקה מנגד. קרן קימת לישראל, בשיתוף עם עיריית צפת, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות (חמ”ת) השקיעה בהקמת הפארק משאבים רבים. התנאים הבסיסיים אינם קלים. הפארק שוכן בגיא נחל ביריה. בחלק ממהלכו הגיא תלול מאוד, דבר שהקשה על הכנת התשתיות ופילוס השבילים. המכשולים הוסרו ועתה, לבירת הגליל העליון, יש פארק טבע מיוחד משלה.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    מצומת הכניסה הראשית לצפת (המרומזרת) נוסעים כחצי קילומטר לכיוון מרכז העיר ופונים ימינה למתחם החנייה החיצוני של הפארק (ווייז: פארק עמק התכלת).

  • יצירת קשר

    לשאלות ובירורים, מידע על הפארק ותיאום ביקורי קבוצות ניתן לפנות לטלפון: 053-9263106.

    מענה טלפוני ינתן בשעות הפעילות בלבד.

  • שעות פתיחה

    שעון חורף:
    א’-ה’ 7:30-15:30;
    שישי 7:30-14:00; שבת 7:30-15:30
     
    שעון קיץ:
    א’-ה’ 7:30-15:30;
     שישי 7:30-16:00; שבת 7:30-18:00

  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק ללא עלות.
    שירותים נגישים: נמצאים בתוך פארק עמק התכלת ופתוחים בשעות הפעילות.
    כניסה לפארק עמק התכלת עד שעה לפני שעת הסגירה.
    אין כניסת בעלי חיים לתחום הפארק למעט כלבי נחייה.
    חל איסור על הדלקת מנגל או מדורה בתחומי הפארק.
  • מרחב-

    צפון
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    גליל מרכזי - רמת הגולן
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פארק החי, נחל ביריה, עין חסיל, מעיין התכלת, עיין אל עפיא, עין סיס.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    נחל ביריה, צפת
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מצפורים

אופי הביקור בפארק

    1. פארק עמק התכלת נועד לבילוי רגוע בחיק הטבע. הפארק מיועד לפיקניקים אך לא למנגל או להדלקת מדורה ומובן שאין להבעיר בו אש מכל סוג שהוא.
    2. הכניסה לפארק מותרת להולכי רגל בלבד ולעגלות פעוטות, ולא לרוכבי אופניים ובעלי חיים.
    3. יש להצטייד בנעלי הליכה ובמים לשתייה.
    4. הכניסה לבריכת השכשוך שבעין התכלת על אחריות המבקר לבדו.

גיאוגרפיה

צפת היא עיר הררית, השוכנת באזור המעבר שבין הרי הגליל העליון לבקע הירדן ועמק החולה. זוהי עיר של רכסים גבוהים, שנחלים עמוקים חתורים בהם. כזה הוא גם הערוץ של נחל ביריה, המתחיל את דרכו במורדות הר כנען והר ביריה, חוצה את פארק עמק התכלת לכל אורכו ונשפך לנחל שכווי. נחל שכווי הוא מיובלי נחל עמוד, שעושה את דרכו לכנרת. הערוץ העמוק של נחל עמוד, המפריד בין הרי צפת לרכס הרי מירון, נראה היטב מהפארק.
המסלע הבונה את הפארק הוא ברובו המכריע הרכב של קירטון, חוואר וחרסיות. אלה הם סלעים רכים ואטימים למים. כשמי הגשמים מחלחלים במדרונות שמעל לפארק, הסלעים האלה אינם מאפשרים למי הגשם לעבור דרכם. כאשר הערוץ של נחל ביריה חושף את הסלעים האטימים, המים פורצים מהם כמעיינות.
 

לצפייה במפת הפארק

כמה מעיינות בפארק התכלת?

לשאלה הפשוטה הזו אין תשובה ברורה. אנו יודעים על שלושה מעיינות לפחות שנובעים בפארק - עין התכלת, עין חסיל ועין עאפיה. ייתכן שבעבר נבעו יותר מעיינות ובימינו הם רדומים, ואולי יתעוררו לחיים לאחר חורף גשום במיוחד.

ייתכן גם שרעידות אדמה קטנות, שברובן אינן מורגשות, שינו את נתיב הזרימה התת-קרקעית של מעיין כלשהו, ובעתיד ימצאו המים שלו את דרכם לאוויר העולם. גם פעילות האדם, כגון סלילת כבישים ובינוי, משפיעה על שפיעת המעיינות.

צמחייה ובעלי חיים

הצמחייה בפארק היא שילוב של עצי בוסתן ועצים שנטע האדם, עם שיחים ועצים ששרדו מהחורש הים תיכוני. מלבדם מלווים את הערוץ הזורם מיני צמחים המאפיינים מקומות לחים.

עם עצי הבוסתן נמנים תאנה ורימון, זית ותות, חרוב ושקד. יש להניח שחלק גדול ממי המעיינות שימשו לגידול גינות ירק ולגידול עצי בוסתן שחייבים תוספת מים כגון תאנה, רימון ותות. לעומת זאת, עצי הזית והחרוב שצומחים בפארק, יכולים לגדול בעל, ללא תוספת השקיה. החרוב נחשב עץ פרי שכן מפריו אפשר להפיק דבש חרובים.

בפארק צומחים גם עצי עוזרר קוצני. עוזרר הוא עץ בר, אבל פריו טעים למאכל. בעוד שעצי חורש אחרים נכרתו כדי לפנות מקום לעיבוד חקלאי, נטו המגדלים להותיר את העוזרר כדי ליהנות מפריו.

עם עצי החורש שצומחים בפארק נמנים אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית. בגדת הנחל צומחים העצים ערבה לבנה וצפצפה מכסיפה. הערבה היא עץ הצומח בר. צפצפות ניטעו לאורך פלגים כדי להשתמש בקורותיהן לקירוי גגות.

בגדת הנחל צומחים גם צמחי בר המשמשים לתבלין כגון גרגיר הנחלים, כרפס הביצות ונענע משובלת. במפל צומח גם השרך שערות שולמית ובמדרונות הפתוחים עולים באביב פרחים בשלל צבעים ובהם כלנית מצויה, דמומית השדה, צהרון מצוי ולשון הפר הסמורה.

שזיף הדוב

בפארק עמק התכלת צומח שזיף הדוב - עץ בר נשיר, מאבותיו של השזיף התרבותי. העץ צומח במקומות הרמים בגליל זעיר פה וזעיר שם. בצפון הגולן ובחרמון הוא נפוץ יותר. בחודש מרץ פורח העץ בפריחה לבנה שופעת, ובקיץ מבשילים הפירות, כדורים בקוטר 2-3 ס”מ. אם תרצו לאכול שזיפים, תביאו מהבית, כי הפירות אינם טעימים במיוחד. באירופה, שם העץ נפוץ, הדובים אוכלים את הפירות בכל פה, כפי שמרמז שם העץ.

בעלי חיים בפארק

אל תתפלאו אם תפגשו בפארק כמה איילים נקודים, או יעל נובי, משוטטים חופשי לנפשם. שני אלה אינם תושבים מקומיים. האייל הנקוד מוצאו מדרום אסיה ואילו היעל הנובי הוא שוכן מצוקים במדבר. בכל זאת, הם מסתדרים כאן היטב, בין חיות הבר שמאפיינות את הפארק: חיים כאן חזירי בר וטורפים כגון שועלים, תנים ונמיות. מקבוצות הזוחלים נפוצים בפארק חרדון מצוי, מיני חומטים ולטאות וצב יבשה. בבריכות העליונות משתזפים בימי שמש צבי ביצה והבריכות שבפארק משמשות אתרי רבייה לנציגי קבוצת הדו־חיים - צפרדע הנחלים, אילנית מצויה וסלמנדרה כתומה.

חשיבות בריכות מים

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היו קרקורי הצפרדעים והקרפדות חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של החורף הישראלי. שלוליות חורף בהמוניהן היו פזורות ברחבי הארץ. רובן נעלמו, אם בשל ירידת מפלס מי התהום ואם בשל פיתוח ובינוי. הדו חיים שילמו את המחיר משום שלראשנים (שלב הפגית של הדו-חיים) דרושים מים כדי להשלים את שלבי הגלגול לבוגר. הבריכות המלאכותיות שנבנו בפארק עין התכלת, בעיקר הבריכות התחתונות, משמשות אתרי רבייה חשובים לדו חיים.

מסלולי טיול

בפארק יש שני מסלולים. מסלול עין התכלת – מסלול מעגלי קל, מתאים למשפחות; מסלול המפל – מסלול מיטיבי לכת למפל ולבריכות התחתונות (הלוך ושוב).

משער הכניסה פונים בשביל הסלול צפונה (ימינה) לבריכות העליונות. בבריכות מבלים ברווזים שהובאו אל הפארק כדיירי קבע, וצבי ביצה אוהבים "להשתזף" בשמש ליד גשרון העץ. 

מהבריכות יש לפנות ימינה ולהמשיך בשביל הסלול במעלה נחל ביריה (בדרך נחלוף על פני גשר עץ נוסף שאותו לא נחצה). נמשיך בשביל העובר בין עצי צפצפה מכסיפה גבוהי צמרת שיוצרים פינות קרירות בקיץ ושלכת צהובה ומרהיבת עין בחורף. בגשרון השלישי חוצה השביל את הערוץ לגדה הצפונית של הנחל ומגיע לעין חסיל.

עין חסיל – המעיין הקטן נובע לאחר חורף גשום. ליד קיר אבן, בצל עצי צפצפה, מוצב שולחן עץ. השם העברי של המעיין משמר את צליל שמו הערבי - עין אל חאציל, שפירושו מעיין היבול. מי המעיין הזה, כמו שאר המעיינות בסביבת צפת, הרוו בעבר חלקות ירק שסיפקו ירקות טריים לתושבי העיר. השם החדש קשור גם כן ליבול, אבל מכיוון אחר. חסיל הוא אחד משלבי הגלגול של ארבה, או אולי מין ארבה בפני עצמו: "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה” (תהילים ע”ח 46).

נחזור לגשר העץ, או שנעלה במדרגות ונפנה צפונה (ימינה) בשביל המתעקל. השביל מתפצל, אך כל אחד מסעיפיו מגיע לתחנתנו הבאה - עין התכלת.

עין התכלת - המעיין הגדול של הפארק נמצא במעלה הנחל, בראש השביל. השם העברי הוא תרגום השם הערבי עין א־זרקא (המעיין הכחול). כדי להגביר את שפיעת המעיין נחצבה בעבר נקבה באזור הנביעה, המגדילה את חשיפתה של השכבה נושאת המים.

מי המעיין זורמים לבריכה ריבועית. בעבר הוליכו את המים מהבריכה לערוגות גני הירק שעובדו למרגלותיה. קק"ל שיפצה את הבריכה המקורית ובנתה במדרון שמעליה קיר אבן חזק התומך בכביש מירון–צפת (כביש 89). עצי חרוב ובוסתן נטוע של עצי פרי מוסיפים גם הם יופי למקום. בצל החרוב שמעל למעיין יש שולחן ופינות ישיבה וליד המעיין צומחים גם עצי זית קשישים. בתום הביקור במקום לא נותר אלא לרדת באחד משבילי הפארק בחזרה לבריכות העליונות.

מסלול זה (הלוך ושוב) מיועד למיטיבי לכת בלבד. השביל יורד בגדה הדרומית של הנחל. אורכו עד לבריכות התחתונות כ-400 מ' בלבד, אך המדרון תלול ובדרך חזרה יש לעלות 160 מדרגות.

עין אל־עאפיה - מגשרון העץ של הבריכות העליונות פונים דרומה בעקבות השילוט. כ-200 מ’ משם חוצה השביל תעלה מרושתת המנקזת נביעה עונתית קטנה. זהו שריד לעין אל־עאפיה, שנובע במדרון ההר. למי המעיין ייחסו בעבר סגולות מרפא (עאפיה בערבית פירושו בריאות). יהודי צפת נהגו להשתמש במימיו להכנת מצות לפסח.

תצפית - מעט הלאה, בהמשך המסלול, ניצבת פרגולה המעניקה מבט מרהיב אל פסגות הר אדיר, הר חירם והר מירון. ליד הפרגולה צומח עץ זית קשיש, שגזעו המסוקס התפצל ברבות השנים לשניים.

המפל – שביל מדרגות תלול מוביל למפל נחל ביריה, הנופל מגובה שבעה מטרים לבריכה מלאכותית. קירות המפל מעוטרים בשיחי פטל ובשרך שערות שולמית.

הבריכות התחתונות – השביל יורד עוד עד לבריכות התחתונות. בריכות אלה, שגדותיהן מעוטרות בצמחיית גדות נחלים, מקיימות מגוון גדול יחסית של בתי גידול והן נועדו לשרת את עולם הטבע של הפארק.
זהו קצה המסלול. מכאן יש לשוב באותה דרך חזרה.

ביריה בעבר הרחוק

בראש נחל ביריה שכן בתקופת התלמוד יישוב יהודי, מקום מושבם של חכמים נודעים. הרבה יותר מאוחר פעל בביריה רבי יוסף קארו, מגדולי פוסקי ההלכה היהודית. בשנת השט”ו (1555) השלים קארו בביריה את ספרו “אורח חיים”, שהוא חלק מיצירתו הגדולה “שולחן ערוך”. נראה כי בסוף המאה ה-16 נטשו יהודי בירייה את עיירתם.

קק"ל למען הקהילה

הפארק והקהילה

פארק עמק התכלת הוא מוקד הטבע של בירת הגליל העליון ותושבי צפת מבקרים באתר ונהנים משפע המעיינות וממסלולי ההליכה שבמקום. בפארק מתנהלת פעילות התנדבותית של מוסדות חינוך וארגונים מצפת וסביבתה. הפארק משמש בסיס לחוויית לימוד אקטיבית במסגרת לימודי טבע ומדע. תלמידי בתי הספר בצפת עורכים בו דגימות לבדיקת איכות מי המעיינות ותצפיות על בעלי החיים שבמקום. בנוסף על כך מתקיימות בפארק פעילויות קהילה יזומות הכוללות ימי סיור, סדנאות ושלל פעילויות אחרות המוצעות לקהל הרחב.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, אבישי חמוז-כהן, אבי הירשפילד, סוכנות ג'יני, מירה זר, מיכאל חורי וארכיון הצילומים של קק"ל.