הדרך העולה מכפר גלעדי (כביש 9977) מטפסת אל מרומי הרי נפתלי וחולפת על פני הכניסה למבצר הצלבני מצודת הונין. אפשר בהחלט לסטות מהמסלול ולבקר במקום, אך הביאו בחשבון שהכניסה למבצר החרב מסוכנת ואסורה.

חיש קל נגיע לצומת המפגיש אותנו עם כביש 886. נפנה צפונה (ימינה), ולאחר כ-1.5 ק"מ נראה רחבת תצפית ובה סלע שהציבה קק"ל הנושא כתובת הוקרה על תרומתם של ידידי קק"ל בארצות הברית לתושבי הצפון בעת מלחמת לבנון השנייה (2006). החרמון נראה מכאן במלוא הודו, אך גם התצפית הנאה הזו היא רק רמז לבאות.

נמשיך בנסיעה עוד כ-800 מ', ולפני שער קיבוץ משגב עם נפנה ימינה בעקבות שלט ההכוונה ונגיע לרחבת החניה של מצפה בניה.

מצפה בניה בנוי משתי קומות. קומה אחת נמצאת בצד רחבת החניה. בצל שלושה עצי אורן מוצבים שני ספסלים הצופים אל נופי עמק החולה והחרמון. לוח תצפית מדגיש נקודות בולטות בנוף, וכתובות אחרות מצטטות מדבריו של בניה ריין. למקום הזה אפשר להגיע גם בכיסאות גלגלים.

לקומה העליונה של המצפה יש לטפס תחילה בגרם מדרגות קצר ולצעוד בין צמחי נוי אל סככת העץ. מכאן נשקפים הנופים של כפרי דרום לבנון. שני היישובים הקרובים הם עדסיה וכפר כילא. ממזרח לכפר כילא נראים היטב הר צפייה עם מצפה דדו והמושבה מטולה. מעבר למושבה נראים העיירה הלבנונית אל-חיאם וכפרים רבים נוספים. הר חרמון מתנשא כאן במלוא הדרו, ולמרגלותיו יישובי צפון עמק החולה ובהם הגושרים, מעיין ברוך ודן.

למרגלותינו – קריית שמונה. בגולן אפשר לזהות בקלות את התילים הגדולים – הר חרמונית, הר אביטל והר בנטל ומקומות נוספים רבים. בצידו האחורי של הסלע הגדול הנושא את הכתובת המנציחה את בניה ריין קבוע תצלום של בניה, ובעמדת מסבירן תוכלו לשמוע הסברים על הנוף ועל בניה ריין.

בניה ריין, יליד היישוב קרני שומרון, היה השלישי בשמונת אחיו. עוד בנעוריו התנדב בארגונים הפועלים למען ילדים חולי סרטן וסייע לעולים חדשים. בהיותו מ"פ בשריון התנדב עם פלוגתו לסייע לילדים אוטיסטים.

בניה סיים את קורס הקצינים כחניך מצטיין והמשיך להצטיין גם בהמשך לימודיו באקדמיה הצבאית. כאשר פרצה מלחמת לבנון השנייה היה בחופשה רגילה לקראת תפקיד חדש שהיה עתיד לקבל בחטיבה 401. זה לא מנע ממנו להתייצב בגדודו (גדוד 46) ולהתנדב לפקד על כוח חילוץ.

בניה קיבל לידיו טנק ואסף אליו את סמ"ר אדם גורן, סמ"ר אורי גרוסמן וסמ"ר אלכס בונימוביץ'. הצוות נע בשטח תחת אש, העביר אספקה לכוחות הלוחמים וחילץ עשרות לוחמים ממצבים קשים שסיכנו את חייהם. מכיוון שלכוח שלו לא היה שם קוד, הוא נקרא ברשת הקשר "כוח בניה".

המשימה האחרונה של הצוות הייתה חילוץ טנק פגוע. במהלך המשימה פגע בטנק שלהם טיל, וארבעת הלוחמים נהרגו. אלוף פיקוד הצפון העניק לכולם צל"ש על אומץ ליבם.

רכס הרי נפתלי מתנשא מעל עמק החולה במזרחו של הגליל העליון. נחל דישון מציין את גבולו הדרומי של הרכס, ואילו נהר ליטני שבלבנון מציין את קצהו הצפוני. אגפו המערבי של הרכס, שאורכו כ-25 ק"מ ורוחבו כ-10 ק"מ, כלול בתחום לבנון. לא נותר לנו אלא להתנחם בהר שנאן שמצפון למנרה (902 מ'), הנקודה הגבוהה שברכס. הגבול בין ישראל ולבנון עובר בקו פרשת המים של הרכס. ישראל קיבלה את חלק ההר שבו הנחלים יורדים מזרחה לנהר הירדן, ובתחום לבנון נכלל חלק ההר שבו הנחלים מתנקזים לים התיכון.

העתקים גיאולוגיים צעירים הקשורים בבקע ים המלח הרימו את הרי נפתלי ויצרו באגפו המזרחי מתלול זקוף המתנשא מעל עמק החולה. שכבות הסלע נטויות מערבה, ולכן חלק ההר שנמצא בתחום אגן הניקוז של הים התיכון מתון ורחב יותר מהאגף המזרחי התלול של הרכס. הגיאולוגיה, אם כן, "גרמה" לכך שרוב שטח ההר נמצא בתחום לבנון.

בסוף שנות ה-30, בתגובה ל"ספר הלבן" הבריטי, עיבה היישוב העברי את ההתיישבות באצבע הגליל והמשיך בכך מאוחר יותר בשל שיקולים ביטחוניים. שלוש נקודות הוקמו בהרי נפתלי: מנרה ב-1943 ושנתיים אחר כך משגב עם ורמות נפתלי, היאחזויות פלמ"ח שהפכו ליישובים.

במלחמת לבנון השנייה עלו באש עצים רבים באזור כתוצאה מפגיעת קטיושות. בתום המלחמה החלה קק"ל בשיקום היער השרוף במבצע שכותרתו "מחזירים את הירוק לעיניים". במסגרת פעולות שיקום אלה סולקו עצים שנשרפו וניטעו עצים חדשים במקומם, בעיקר במדרונות שמסביב למצפה, במגוון רחב של מינים, ובהם ארזים, מיני אלונים ואלות, כליל החורש, שקד, אורן ברוטיה, אורן קנרי ואורן ירושלים.

עולים מכפר גלעדי לכיוון מרגליות. בכביש 886 פונים צפונה (ימינה) לכיוון משגב עם. אחרי 1.5 מגיעים למצפור משגב עם, ו-800 מ' משם פונים ימינה על פי השילוט למצפה בניה.

כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 26.6.2019