איך מגיעים לאנדרטת פלס"ר 7?

האנדרטה צמודה לצדו המערבי של כביש 98, 1.2 ק"מ מצפון לכניסה לקיבוץ אלרום.

איך מגיעים לנקודת הסיום בתל קצעא?

נקודת הסיום נמצאת מצפון לכפר בוקעתא, על כביש 98, ליד סימן ק"מ 86 (כ-3.5 ק"מ מצפון לנקודת המוצא).

האנדרטה המרשימה נטועה מדרום לכפר בוקעתא, מול הר חרמונית, באזור שפלס"ר (פלוגת סיור) 7 ערכה בו קרב דמים קשה. האנדרטה עשויה בימת בטון צבוע לבן ומשופעת בצורה המזכירה חזית נגמ"ש (נושא גייסות משוריין). על הבימה מוצב נגמ"ש פגוע, ששימש את לוחמי היחידה במלחמת יום הכיפורים.

מאחורי הבימה מוצבים שני לוחות ברזל: אחד נושא 20 שמות של חללי היחידה שנפלו במלחמת ששת הימים ולאחריה, והאחר את שמות 25 החללים שנפלו במהלך מלחמת יום הכיפורים. עמוד ברזל נוסף מוצב ליד האנדרטה על קוביית בטון לבנה ועליו חקוקים שמות לוחמי הפלס"ר שנפלו בקרבת מקום בקרב קשה שנערך ב-9 באוקטובר 1973.

בימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים השתתפה היחידה בקרבות בלימת הסורים, בעיקר בחילוץ נפגעים ובאבטחת משאיות נשק ואספקה. בבוקר היום הרביעי הנחיתו הסורים כוחות קומנדו באזור בוקעתא כדי לשבש את קווי האספקה של צה"ל.

לאחר שפינו פצועים מחטיבת גולני לתחנת איסוף הנפגעים בוואסט, שב הכוח לאזור בוקעתא. שני נגמ"שים נכנסו לשטח הטרשי שליד בוקעתא, אך התקשו להתקדם. הלוחמים הסורים התבצרו היטב מאחורי טרסות וסלעים. במהלך הקרב נפגע אחד הנגמ"שים ונשרף. הנגמ"ש השני המשיך לנהל אש. נגמ"ש שלישי, שפטרל על הכביש, נפגע גם הוא מפגז, אך הצליח לחזור לתאג"ד (תחנת איסוף גדודית). נגמ"שים נוספים נכנסו לקרב ואף שנפגעו חילצו את חבריהם הפצועים והמכותרים, אם כי תוך ספיגת אבדות קשות.

במהלך כחצי שעה איבדה הפלוגה 23 מלוחמיה, בהם מפקד הפלוגה. הקרב הסתיים כאשר שני טנקים מפלוגת מילואים קרובה נזעקו למשמע קריאות העזרה בקשר, הניסו את הלוחמים הסורים ופינו את הנפגעים.
למרות האבדות הקשות כבר למחרת היום השתתפו הלוחמים הנותרים בפריצה של צה"ל לתוך שטח סוריה.

חניון הלילה פלס"ר 7 שקק"ל בנתה עשוי שני משטחי בטון וקירות מעוגלים שנועדו להגן על הלנים בשטח מפני הרוח. מקום מיוחד מוקצה להדלקת אש ויש להקפיד לעשות זאת רק שם ולא בשום מקום אחר, הן מסיבות של בטיחות באש והן מסיבות אסתטיות. פיח שנותר בשטח אחרי מדורה אינו מראה מלבב.

מחניון הלילה פונה שביל הגולן דרומה ועובר בתוך חורשה נאה שקק"ל נטעה אחרי מלחמת ששת הימים. החורשה, שבה צומחים בעיקר עצי אורן הצנובר, אורן ברוטיה, ברוש אריזוני, ארזים יפהפיים וגם אורן מקרין, מלווה אותנו לאורך יותר מקילומטר, ומימין מצטרפת גם חלקת דובדבנים מתוקים.

כ-2 ק"מ מחניון הלילה השביל פונה צפונה ועובר בין שרידי חלקות חקלאיות נטושות. יש כאן נציגים רבים של עצי אלון התולע, עצים שנהנים מהאקלים החורפי הקר ששורר באזור, המתנשא 1,000 מ' ויותר מעל פני הים. רבים מהעצים נמצאים בטרסות שסימנו גבולות חלקה ובגלי אבנים הפזורים בשטח. המרווחים הגדולים שבין העצים מכוסים בחורף בעשבייה ירוקה. בקיץ מתרבים כאן הצמחים הקוצניים, הנמלטים משיני הבקר הרועה בשטח.

שביל הגולן מעפיל כך כ-2 ק"מ בשיפוע מתון, כמעט בלתי מורגש, עד למטע תפוחים, מהמטעים הרבים של התושבים הדרוזים המקיפים את הר אודם. כאן עולים מעט ומגיעים למחצבה נטושה.

המחצבה העמוקה יצרה בור שעומקו כ-20 מ' והיא חושפת עולם ססגוני של צבעים המערפל ממש את החושים. יש כאן אדום וצהוב, שחור ואפור, סגול וחום – שילוב של גוונים ושל צורות שרק אמן כמו הטבע יכול ליצור.

סקוריה הוא החומר הבונה תלי געש רבים בגולן. הוא בנוי מהחלקיקים הנוצרים בהתפוצצויות שמתרחשות בלוע הר געש. צורתם בדרך כלל ספוגית ונקבובית בגלל שפע בועות הגז שנלכדו בתוכם ברגע ההתמצקות.

החלקיקים הכבדים יותר נופלים סביב הלוע והם שיוצרים את הר אודם, שלראשו נעפיל עוד רגע. בסקוריה משתמשים, בין השאר, לסלילת דרכים, לייצור בלוקים קלים וכחומר מצע בעציצים ובחממות. משום מה החומר מוכר בציבור בכינוי "טוּף", שגם הוא חומר שמקורו געשי, אך בעל תכונות שונות לגמרי.

קטע מס' 5: מחניון עין זיוון לבאב אל-הווא
קטע מס' 9: חניון דליות לאום אל-דנאניר
קטע מס' 12: מגבעת יואב לנחל תאנה
קטע מס' 13: מחניון אמפי גולן לחניון גבעת יואב
קטע מס' 14: מאמפי גולן למבוא חמה
קטע 15: מחניון עין עקוב למבוא חמה