ארכיאולוגים מצאו בַּתל שרידים קדומים ממש מתקופת הברונזה הקדומה (כ-5,000 שנה לפני זמננו) ועד לתקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה). יישוב בשם חדיד, ליד לוד, נזכר בתנ"ך כאחד המקומות שבהם התיישבו השבים מגלות בבל ליהודה: "בני לוד חדיד ואונו, שבעת מאות עשרים וחמישה" (עזרא ב, לג). מאוחר יותר, בשנת 143 לפנה"ס, ביצר שמעון החשמונאי את חדיד (חשמונאים א, יב, 38) ולמרגלות העיר נלחם עם צבאו של המצביא הסלווקי טריפון.
ההיסטוריון בן התקופה הרומית יוסף בן מתתיהו מספר שבימי המרד הגדול בנה המצביא הרומי אספסיאנוס מצודה בחדיד כחלק ממערך המצור על ירושלים. בתקופת המשנה ישבו בחדיד חכמים אחדים ובהם התנא רבי יקים איש חדיד.
היישוב היה חשוב דיו כדי להיכלל באונומסטיקון של אוסביוס (רשימת היישובים בארץ ישראל שחיבר בישוף קיסריה במאה ה-4 לספירה). התקופה הביזנטית הניבה כאן ממצא מרהיב בדמותה של רצפת פסיפס מפוארת המתארת ספינה שטה בנילוס ואת החי והצומח על גדות הנהר. הפסיפס מעוטר גם בכתובת יוונית המציינת את המילה "איגיפטוס" (מצרים), ואפשר לצפות בו במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.
היישוב חדיד נזכר עוד בימי הביניים בכתביו של אשתורי הפרחי. הכפר הערבי חדית'ה ששכן כאן נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע דני, שנערך ביולי 1948.