השביל עובר בחורשה נטע אדם מעורב בחורש טבעי של אלון התבור, שאפיין בעבר את הגבעות של מערב הגליל התחתון באזור אלונים-שפרעם. מלווים אותו אשחר ארצישראלי והמטפסים קיסוסית קוצנית ואספרג החורש וכמובן מרבדי רקפות. בצד השביל מוצבים שלטי קרמיקה קטנים המציינים יישובים דתיים שעלו על הקרקע לפני קום המדינה ובהם משובצים אמרותיו של שמואל חיים לנדוי.
השלט הראשון, המנציח את מושב שדה יעקב (1927), מביא את הציטוט: "פה כל סלע, כל רגב, קורא זועק: עבדונו". השלט שאחריו מזכיר את מושב כפר אברהם (1932), כיום שכונה בפתח תקווה, ואת הציטוט: "החיים בתורה והתורה – בחיים"! עוד כמה צעדים והנה שלט המציין את מושב כפר פינס (1933) והציטוט: "ארץ ישראל בנויה לפי תורת ישראל. אין רעיון זה מתגשם בחיים אלא בעבודה. עבודה ממש!"
עד כה צעדנו כחצי קילומטר. שביל החורשה מגיע לדרך עפר רחבה. כאן פונים שמאלה, הולכים כ-100 מ' ופונים שוב שמאלה לעבי החורשה בשביל צר. שלט המנציח את כפר הרא"ה מקדם את פנינו (1933) עם הציטוט: "נקדש את חיינו בתורה ונטהרם בעבודה".
עוד שני שלטים לפנינו: השלט של מושב נחלים, שאנשיו נאחזו לראשונה בין פלגי עמק החולה (1943) אך אחרי מלחמת העצמאות עברו לאזור פתח תקווה. הציטוט מביא מדבריו של שח"ל: "תורה ועבודה – שניים שהם אחד במקור, ברוח ובמחשבה". השלט הבא מנציח את תקומה, שעלה על הקרקע כקיבוץ בצפון הנגב במסגרת 11 הנקודות (1946) ולאחר מלחמת העצמאות שינה את מקומו והפך למושב.
מיד אחרי השלט הזה השביל עובר בגת עתיקה חצובה בסלע, המעידה שיושביו הקדמונים של המקום גידלו ענבים ליין. יש להניח שהחציבות קשורות לבית שערים העתיקה, שהייתה עיר חשובה בימי המשנה והתלמוד. הצל הכבד של עצי אלון התבור מאפשר את התפתחות הטחב הרב על הסלעים.
השביל מגיע לדרך רחבה. כאן פונים שמאלה. מצד שמאל נראה גרם מדרגות בטון המוביל לבית העלמין של קריית טבעון (בגרם המדרגות הזה נרד בסיום הסיור). נמשיך היישר לפנים ונגיע חיש קל לגן השומרים, שגם בו מוצב שלט גדול של קק"ל.