שימו לב, הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי. היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים! לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות הקליקו כאן

נקודת המוצא לטיול היא צומת עין זיתים. הצומת נמצא בנקודת המפגש של הכביש העולה ממירון לצפת (כביש 89) עם הכביש העולה לדלתון (כביש 886).

יער ביריה הוא יער נטע האדם הגדול בגליל. היער משתרע על פני כ-20 אלף דונם במדרונות המשתפלים מאזור צפת ועין זיתים מזרחה, לעבר ראש פינה וחצור הגלילית. אין פלא שביער כה גדול ניתן למצוא מגוון עשיר של אתרים מעניינים ומרתקים, כגון מצודת ביריה, בית כנסת קדום, קברי צדיקים ועוד כהנה וכהנה.

על כל אלה נכתב רבות. ברשימה זו אנו מתכוונים לספר על כמה מקומות חדשים בשולי היער ועל מקומות ותיקים שהתחדשו. המסקנה המתבקשת: גם מי שכבר היה ביער יכול לבוא עכשיו ולגלות דברים חדשים, או מקומות ידועים קצת פחות.

נקודת המוצא שלנו היא צומת עין זיתים. מהצומת ניסע צפונה בכביש 886 ולאחר 1.1 ק"מ נגלה את הכניסה ליער פאול האריס, השוכן מימין לדרך.

קק"ל נטעה את העצים הראשונים ביער בשנת 1965, לציון 60 שנים לייסודה של תנועת רוטרי הבינלאומית. כיום נטועים ביער יותר מ-35 אלף עצים. היער ניטע ביוזמת מועדון רוטרי צפת והוא כיום חלק בלתי נפרד מיערות ביריה. הוא קרוי על שמו של פאול האריס, שייסד בשנת 1905 את ארגון רוטרי כארגון הומניטרי התנדבותי.

זה לא מכבר הושלמה בכניסה ליער הקמתו של מעין חניון ובו מושבים מקורים בפרגולות עץ, המקיפים מעין במה פתוחה ומאחוריה סלעים שנעוצות בהם לוחיות הקדשה. שימו לב לחורשת עצי הארז היפה שליד הפרגולה. כל אחד מעצי הארז מנציח לוחם שנהרג ב"אסון המסוקים" של מלחמת לבנון הראשונה (1997).

טיול קצר ביער יביא אתכם אל חניון נאה ובו שולחנות אבן לפיקניק. לא הרחק משם ניצב סלע שעליו חקוק שמו של טוביה אשבל (1916–1995), שהיה היערן והמנהל הראשון של חבל הצפון בקק"ל. אשבל כיהן גם כנשיא מועדון רוטרי צפת. הוא היה ראש קבוצת כפר יערנים, שהקימה את מה שצמח למושב ביריה. בשנת 1958 נטע ביער ביריה עצי ארז בזרעים שהביא מטורקיה.

אנשי רוטרי מקווים שהיער, הרשום בין עשרת הפרויקטים המשמעותיים של ארגון רוטרי הבינלאומי, ישמש מקום מפגש והתכנסות לאנשי רוטרי מרחבי העולם מתוך כוונה לקדם את ההבנה והאחווה בין העמים.

מיער פאול האריס נמשיך צפונה בכביש 886. אנו חולפים על פני הכניסה לדרך הנוף של יער ביריה (מימין, סימון ירוק) ומזהים משמאלנו את חניון עין זיתים הוותיק. החניון מנציח בשמו את ניסיון ההתיישבות היהודי במקום (1891), שנערך למרות הניסיונות של ערביי הכפר עין זיתון להכשיל את עסקת רכישת הקרקע. משפחות המתיישבים השתייכו ל"אגודת האלף", אגודה שנוסדה במינסק במטרה ליישב אלף משפחות יהודיות בארץ ישראל. היישוב ננטש במלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר נערכו עוד שלושה ניסיונות התיישבות, אך כולם נכשלו.

נסיעה קצרצרה של עוד כ-1.5 ק"מ מביאה אותנו אל הכניסה למושב דלתון. כ-100 מ' מצפון לכניסה מסתעף מערבה (שמאלה) כביש החוצה את רמת דלתון ומגיע לגוש חלב. בצד הכביש הכשירה קק"ל לאחרונה שביל המעניק הזדמנות למטיילים ולרוכבי אופניים לנוע בבטחה בלב הרמה.

השביל החדש של קק"ל, שביל דו קיום דלתון-גוש חלב, שאורכו כ-2.5 ק"מ, מצויד בספסלים למנוחה ובאזור של מתקני כושר לשימוש הצועדים. בצד השביל שתלה קק"ל עצים. השביל נועד בראש ובראשונה לצועדים למען בריאותם, אך גם מטיילים מן השורה ייהנו מהמקום, בעיקר בחורף ובאביב. הצעידה בשביל קלה ונוחה. שביל דו-הקיום הוקם בתרומת משפחת ארגס-לופז מצ'ילה.

די בנוף כשלעצמו לספק לצועדים בַּשביל מנה הגונה של בריאות. רמת דלתון היא מישור בזלת גדול, השוכן כ-800 מ' מעל פני הים. שלוש פסגות בולטות מעל למישור: הר דלתון, הר אדמון והר יוחנן, המתנשא כקילומטר מצפון לשביל וניכר בבריכות מים שבראשו. שלוש הפסגות האלה הן כנראה הרי הגעש שפלטו בעבר לבה ויצרו את רמת דלתון.

לנגד עיני הצועדים לכיוון גוש חלב ניצב הר מירון, מלך הרי הגליל. מדרום לשביל נמצא אגם דלתון. האגם נוצר בשקע טופוגרפי חסר ניקוז, שמצטברים בו מים. ייתכן שבמקום היה עמק קרסטי, או ריכוז של חללים ששקעו תחת משקל הכיסוי הבזלתי ויצרו עמק. כך או אחרת, המים המצטברים באגם נשאבים בקיץ ומשמשים להשקיית השדות החקלאיים שמסביב. בנובמבר ובדצמבר פורחים כאן מינים רבים של מבשרי גשם, ביניהם סתוונית קצרת-עלים, כרכום גיארדו וכרכום צהבהב.

עתה נשוב לכניסה לדרך הנוף של היער, שעל פניה חלפנו קודם (בין סימני ק"מ 41–42). העבודות שביצעה קק"ל בחלק המערבי של דרך הנוף, מעין זיתים למירון, הסתיימו.

האתר הראשון שמקדם את פנינו הוא עין גבר, מעיין הנובע בדרך כלל כל ימות השנה. על המעיין הציבו מבנה עוד בתקופה הבריטית, ולידו בריכת איגום קטנה. ליד המעיין הכשירה קק"ל חניון דרך נחמד. הלאה משם הדרך חולפת על פני "עמק הבוטנה". בּוֹטְנָה הוא השם העברי של הפיסטוק, והעץ שעליו גדל המעדן הזה הוא אלת הבוטנה. ואמנם, בעמק ניטעו בשנת 1963 עצי אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי), המגוונים את היער.

האתר הבא, שרידי בית הכנסת הקדום נבוריה, הוא אחד האתרים הוותיקים ביער. בית הכנסת, ששוחזר בחלקו בשיתוף פעולה של קק"ל ורשות העתיקות, הוא מהמאה השישית לספירה. הוא התפרסם בכתובת שהתגלתה במשקופו, כתובת נדירה המציינת תאריך: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא הבר יודן".

הכתובת מעידה שבית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש (564 לספירה), בעת כהונתם של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בערך.

למרגלות אתר בית הכנסת, כ-200 מ' בהמשך דרך הנוף, נובע עין נבוריה בלב משטח סלע לבן. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לפינת חמד. הלאה משם נמצא מצפור חדש – מצפור אבי ויגדר. המצפור חוסה בצל עצי אורן קנרי גדולים. מעט יותר ותיק הוא המצפור הבא – על שם טום וסשה. שני המצפורים מעניקים תצפיות על נחל דלתון, עמק החולה, הגולן והחרמון.

דרך הנוף מגיעה לדרך היער הראשית. כאן יש לפנות ימינה, לחלוף אחרי דקה אחת של נסיעה על פני הכניסה לעמוקה ולהיכנס לחלק המזרחי והחדש של דרך הנוף, היורדת בתלילות לחצור הגלילית.

גם כאן ביצעה קק"ל חידושים ושיפורים וחלקים מהדרך צופו באספלט.
עין מרגנית, האתר הראשון בדרך, זכה לשיקום יסודי. השיפוץ אמנם לא יכול להשיב למעיין היבש את מימיו, אבל קק"ל חידשה את הטרסות והציבה בצל עצי התאנה הגדולים שולחנות חדשים. יופיו של המקום טמון בעובדה שעצי התאנה מרוחקים זה מזה, כך שכל שולחן זוכה לאינטימיות מבורכת. בקיצור – פינת חמד.

אחרי עין מרגנית מעניקה דרך הנוף הזדמנות לסטות דרומה ולהגיע לפינת מרגוע ולתצפית על שם ליאורה נטלסון. המצפור נמצא מעל נחל פארעם והוא מעניק תצפית מרהיבה על דרום עמק החולה, הגולן והכנרת.

דרך הנוף מגיעה לאחר כ-900 מ' לחניון קטן – המשמש בסיס יציאה לטיול בשביל החלמוניות של יער ביריה. העונה הנכונה לבקר כאן היא סוף נובמבר ותחילת דצמבר. בעונה זו יוצרים פרחי החלמוניות שטיח צהוב ומרשים מאין כמוהו. הדרך ממשיכה ויורדת לחצור הגלילית, לא לפני שהיא מעניקה לנוסעים תצפיות מרהיבות על עמק החולה והגולן, סיום מרהיב ליופי של טיול.

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (מס' 2)

דרך הנוף

אורך הקטע המערבי - כ-6 ק"מ. אורך הקטע המזרחי - כ-5 ק"מ

התאמה למוגבלים בתנועה

חניון עין זיתים וחניון עין מרגנית המחודש מתאימים למוגבלים בתנועה

הערה

הנסיעה בדרך הנוף אינה מותרת לאוטובוסים ולמשאיות

כתב: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, מרים מלכה וארכיון צילומי קק''ל
מפה באדיבות: נגה מזרחי; מרחב צפון קק"ל
פורסם ב-2.12.2010
עודכן ב-26.4.2015