אנחנו רגילים לצאת ולראות פריחה באביב, מיד אחרי הגשם. ככה זה בארצנו, הזוכה לגשם בחורף ולקיץ יבש להפליא. צמחי החולה מתנהגים אחרת. מים לא חסר להם ולכן הם יכולים להיות פעילים גם בעונה שבה מסביב הכול יבש. אדרבא, בחורף, בשל הטמפרטורה הנמוכה של המים, הם דווקא מאטים את פעולות החיים.
לפניכם כמה דוגמאות משלל הצמחים הפורחים בקיץ. תוכלו לזהות אותם בקלות על פי השילוט המוצמד לצמחים בגן.
אירוס ענף (Iris pseudacorus)
אירוס ענף הוא עשב שיוצר מעין "סבך" של עלים רחבים, שעשויים להגיע לגובה של עד 1.5מ' ונשארים ירוקים כל השנה. הוא צומח בביצות ובגדות נחלים בעלי זרימה איטית. יחסית לפרחי מים הוא מקדים את פריחתו ומצמיח באפריל-מאי פרחים צהובים וגדולים. הצמח מצויד בקנה שורש רחב ומסועף שמצמיח כל העת פרטים חדשים.
נופר צהוב (Nuphar luteum)
נופר צומח במים רדודים ובביצות, במים עומדים או במקומות שבהם הזרם איטי. הגבעולים גמישים. אם מפלס פני המים יורד, הגבעולים משתוחחים וכאשר מפלס המים עולה, הם מזדקפים, כך שהעלים נמצאים תמיד על פני המים. כל צמח מצמיח פרח בודד, המזדקר על עוקץ ארוך כמה סנטימטרים מעל פני המים. הפרח גדול, קוטרו כארבעה ס"מ, פורח בצהוב בוהק. דווקא עלי הגביע, חמישה או שישה במספר, הם שעושים את רוב הרושם. הם מסתירים מספר רב של עלי כותרת צהובים קטנים ומספר רב של אבקנים צהובים. עלי הכותרת מפרישים צוף, והחרקים המאביקים נמשכים לניחוח האלכוהולי ומאביקים את הפרחים. הפרי העגול, המכונה באנגלית "בקבוק ויסקי", מלא בחללי אויר. בהבשלתו הוא מתנתק, צף על פני המים, מתפורר ומשחרר את הזרעים.
נימפיאה לבנה (Nympahaea alba)
נימפיאה לבנה היא צמח רב שנתי שגופו טבול במים. עליו הרחבים ודמויי הלב, ופרחיו הגדולים, שקוטרם כ־10 ס"מ, צפים חופשית על פני המים. נימפיאה לבנה צמחה בעבר במקווי-מים במישור החוף ובעמק החולה, אך נכחדה כמעט מכולם. הצמח הושב לעמק החולה מפרטים שהשתמרו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב. באגמון החולה אוכלות נוטריות את הפרחים ולא תמיד אפשר לראות את הצמח בפריחה.
בוציץ סוככני (Botomus umbellatus)
צמח מים נדיר. צומח במים רדודים עומדים, או זורמים זרימה איטית בגולן, בעמק החולה, בגליל ובמישור החוף. מצמיח בקיץ פרחים ורודים בקוטר כ-2 ס"מ. השם בוציץ נגזר מבתי הגידול הבוציים שבו הוא צומח. העלים הסרגליים שלו עשויים להגיע לאורך מטר. התפרחת דמויית סוכך והפרחים בעלי צבע לבן-ורוד עד סגול עז. בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב נמצאו ממצאים המעידים צמח זה היה בתפריט של האדם הקדמון שחי במקום.
סוף צר-עלים (Typha angustifolia)
סוף צר-עלים הוא צמח נדיר מאוד בישראל, שנאסף לראשונה בארצנו בשנת 1986 בשפך הירדן לכנרת. הצמח, כשמו כן הוא, בעל עלים צרים יחסית לסוף המצוי, ברוחב עד חצי ס"מ ובאורך עד שני מ'. העלים יוצאים היישר מהקרקע. הם צרים, אך אינם שטוחים אלא עבים, מלאים רקמת אוויר ספוגית. חללים אלה מאפשרים מעבר אוויר עשיר בחמצן מהעלים אל קני השורש השקועים בבוץ ומשוועים לחמצן. המחיצות שמסביב לחללי האוויר מעניקים יציבות לעלה, ובזכותן הוא מצליח לשמור על זקיפות.
נענע המים (Mentha aquatica)
צמח ענף, בעל עלים גדולים, מאפירים ושעירים יותר מאלה של נענע משובלת, הנפוץ והמוכר יותר. נענע המים צומח ליד מקומות עם מים ממש, בכמה מקומות בעמק החולה, בגולן, בבקעת כנרות, בעמק עכו ובשרון ולמרגלות החרמון (ליד עין קיניה). הצמח נדיר יחסית בישראל. טעם המנתה בעלים חריף יותר, כך שאתם מוזמנים להסתפק בטעמו של נענע משובלת, ולעזוב את נענע המים הנדיר יותר בארצנו לנפשו.
ורד צידוני (Rosa phoenicia)
ורד צידוני הוא שיח קוצני, לעיתים מטפס, שהיה נפוץ בעבר בגדות נחלים ומעיינות, אך נעשה נדיר מאוד בעקבות ניקוז הביצות והיעלמות נופי המים. ענפי הצמח יוצרים סבך והם מצוידים בקוצים מאונקלים. לצמח יש פרח גדול ולבן טהור, בקוטר כ-5 ס"מ. הניחוח הבשום שהפרח מפיץ הוא אחד האמצעים שפיתח למשיכת חרקים מאביקים. הוורד הצידוני צומח ליד גדר הגן הבוטני.
כדרורית המים (Wolffia arrhiza)
כדרורית המים הוא פלא ביולוגי. זהו צמח זעיר, הקטן בצמחי הפרחים בישראל, וקוטרו אינו עולה על שני מ"מ. הצמחים הזעירים חסרי שורשים והם צפית חופשית על פני המים. הפריחה נדירה בישראל. בדרך כלל הצמח יוצר גושים צפופים של פרטים, המכסים את המים כמרבד, והוא מתרבה מהנצה של צמחים מתוך צמחים ותיקים. בגן הבוטני שבחולה אפשר לראות את הכדרורית בתוך מכלים כחולים הצמודים לגדר הגן. בטבע הישראלי אפשר למצוא את הכדרורית בגולן.
מליסה רפואית (Melissa officinalis)
מליסה רפואית היא צמח עשבוני עדין ורב שנתי. כותרת הפרחים, כראוי למשפחת השפתניים, בנויה משתי שפתיים. הכותרת קטנה. אורכה הכולל כ־1.5 ס"מ, אך חלק ניכר ממנה נחבא בגביע. צבעה לבן-סגול.
מליסה רפואית צומחת בארץ במקומות לחים וגם בצל חורש, בחבל הים תיכוני של הארץ. העלים מדיפים ריח חזק כשממוללים אותם. העלים משמשים להפקת שמנים לתכשירים קוסמטיים ולחליטת תה, ויש המגדלים את הצמח לא רק בגינות, אלא בגידול מסחרי של ממש.
אשבל נאה (Stachys spectabilis )
אשבל נאה הוא צמח עשבוני רב־שנתי, שגבעוליו מתרוממים לגובה מטר ואף יותר מכך. העלים והגבעולים מכוסים שערות המעניקות לצמח גוון אפור. הפרחים קטנים, שפתניים וצריך להתקרב אליהם כדי ליהנות ממראם. צבע הכותרת לבן- ורוד עד ארגמן, רק שפתי הכותרת בולטים מתוך הגביע. אשבל נאה הוא צמח נדיר ביותר בישראל. הוא נמצא בעבר רק בפלגי נחל דן שבצפון עמק החולה וייתכן שנכחד מהטבע הישראלי.
שנית גדולה (Lythrum salicaria)
שָׁנִית גדולה היא צמח גדות נפוץ מאוד לצד נחלים ומקווי מים מתוקים. בקיץ בולטים מאוד הגבעולים הגבוהים של הצמח בשפע פריחה סגולה. הגבעולים עשויים להגיע לגובה שני מטרים ויותר. השנית תופסת בדרך כלל את חגורת הצמחייה הראשונה הסמוכה למים.
השנית מצמיחה שלושה טיפוסים של פרחים, הנבדלים באורך האבקנים ועמודי עלי. בטיפוס אחד יש שתי קומות נמוכות של אבקנים וקומה גבוהה של עמוד עלי; בטיפוס השני עמוד העלי תופס את קומת הביניים ובטיפוס השלישי האבקנים תופסים את שתי הקומות העליונות ועמוד העלי בקומה התחתונה. האבקה יעילה מתבצעת בין טיפוסים שונים של פרחים. ייתכן שהשונות בפרחים היא שהעניקה לצמח את השם העברי שנית.
חנק מחודד (Cynanchum acutum)
חנק מחודד הוא מטפס בעל עלים בצורת לב. הגבעולים הדקים והפטוטרות של העלים מכילים מוהל חלבי רעיל, תופעה המאפיינת מינים נוספים אצל בני משפחת האסקלפיים, משפחתו של הצמח. הצמח מאכלס בעיקר בתי גדול לחים. רוב בעלי החיים נמנעים מלאכול את הצמח הרעיל, למעט זחלי הפרפר דנאית הדורה, שזחליו זוללים את עליו בכל פה. אדרבא, החומרים הרעילים של החנק מגינים על הזחל עצמו מפני טריפה. דנאית הדורה היא פרפר ססגוני, בעל צבע גוף כללי כתום ושולי כנפיים שחורים המנוקדים בכתמים לבנים. צפייה בפרפר בגן הבוטני היא חוויה. הדנאית נשארת באגמון עד אוקטובר, תלוי במזג האוויר.