גן-ביצה: הגן הבוטני באגמון החולה

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1 ק"מ
  • צפון גליל עליון
  • 1-2 שעות
  • עומס בינוני
מסלול טיול בגן הבוטני באגמון החולה קק"ל. צילום: יעקב שקולניק
תצפית אל קרן נפתלי. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק''ל
  • סוג המסלול

הקיץ היא שעתו היפה של הגן הבוטני שבאגמון החולה. צמחים נשכחים שצמחו באגם ובביצות החולה, ובהם מינים נדירים, נאספו אל הבריכות ואל הגדות של הגן, המדמה את ביצות החולה משכבר הימים

איך להגיע?

נוסעים בכביש 90 מצומת שמורת החולה ולאחר כ־4.5 ק"מ, בין סימני ק"מ 457–458 פונים ימינה (מזרחה) על פי השילוט לאגמון החולה, מרחק של כקילומטר

ווייז: אגמון החולה. האגמון נמצא כ־10 דקות הליכה מהכניסה לאגמון.

הכניסה לאגמון בתשלום.

קצת היסטוריה

בשנת 1934 רכש יהושע חנקין את הזיכיון לייבוש עמק החולה. כ-31,000 דונם ביצות ואגם שהשתרע על כ-14,000 דונם כיסו את העמק. רכישת הזיכיון עוררה התלהבות עצומה: "אל החולה נעפילה וביצותיה נייבש / אנו עולים הגלילה את החולה קום ורש", שרו אז בהתלהבות.

לאחר קום המדינה הוטלה מלאכת הייבוש על קק"ל. זה היה בשעתו גדול המבצעים ההנדסיים של המדינה. בעקבות הייבוש נוספו כ-65,000 דונם קרקע (יחד עם ביצות עונתיות). שטחים ניכרים ניתנו ליישובי ההר, שסבלו ממחסור בקרקעות לעיבוד חקלאי. במהלך ייבוש האגם והביצות אבד עולם טבע מופלא עשיר מאין כמוהו.

בשנת 1864 ביקר במקום הכומר וחוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם וכך כתב: "בשום מקום אחר בעולם לא ראיתי ביצה כה נרחבת ושכה קשה לחדור לתוכה. תחילה אתה נכנס למי רקק רגילים עד שהם מגיעים לברכיך; ולאחר שעברת מיל אחד, אתה מגיע לחגורת ביצה עמוקה יותר, שבה  משגשג הנופר הצהוב. אחר זו חגורת קנים גבוהים. המים הפנויים מהם מכוסים נימפיאת לבנות ומאחוריהן שוב יער בלתי חדיר של פפירוס...".

אחרי הייבוש

אחד הצמחים שחובבי הטבע מבכים את היכחדותו מהחולה הוא נאדיד המים – צמח טורף בעל פרחים צהובים, שנפוץ בביצות אירופה ואסיה עד אוסטרליה וניו זילנד. הנאדיד צף על פני המים והוא ניזון מזחלים ומסרטנאים שהוא לוכד בעזרת נאדיות (מלכודות דמויות שלפוחיות). לאחר שהחומר החי נרקב, הצמח יכול לנצל את החומרים להזנתו.

האדמות הגירניות, שמתחת לאגם שיובש, התגלו כמתאימות מאוד לחקלאות. אדמת הכבול, המכילה בין 35 ל-60 אחוז חומר אורגני, אכזבה וגרמה לבעיות סביבתיות קשות. כדי לגדל גידולים בכבול היה צריך לדאוג שהקרקע תישאר רטובה כל הזמן. במשך הזמן רמת התחזוקה ירדה, הכבול התייבש ובשל השיעור הגבוה של החומר האורגני שבו פרצו בו דלקות שקשה היה להשתלט עליהן. התפרקות הכבול הביאה ל"שקיעת" הקרקע. באזור שנמצא כשני ק"מ מצפון לאגם המקורי, שם הייתה שכבת כבול עבה במיוחד, הקרקע שקעה ביותר משלושה מטרים. הגשמים העזים של חורף 1991/2 גרמו להצפות בקנה מידה נרחב. בשנת 1994 הציפה קק"ל את האזור ויצרה אגם המשתרע על כאלף דונם. מאז הפך האגם לאתר טבע ולאתר תיירות טבע מיוחד במינו.  

הקמת הגן הבוטני

עזרא יסעור, חבר קיבוץ מלכיה, אחד החקלאים שעיבדו את השטח, עוד זכה להכיר את הביצות והאגם במלוא תפארתן, מהימים שלפני הייבוש. עזרא העלה בפני קק"ל רעיון: להקים גן בוטני של צמחי מים ולהשיב אליו את הצמחים שפיארו בעבר את עמק החולה.

הרעיון קרם עור וגידים. קק"ל יצרה בכניסה לאגמון החולה גן בוטני המשתרע על פני 14 דונם. חפרו בריכות ותעלות, בנו שבילים וגשרים, שתלו עצים. עזרא, באישור מיוחד של רשות הטבע והגנים, התחיל להביא צמחים מפינות נשכחות בעמק החולה, ממעיינות נידחים בגולן וגם מגנים בוטניים ברחבי הארץ.  

התוצאה מרהיבה. אין מדובר במוזיאון צמחים, אלא בגן בוטני המשחזר את צמחי החולה במקומם הטבעי. הנוף המרהיב שמסביב הוא בונוס. מבט מזרחה – הגולן. מבט מערבה – החומה של הרי נפתלי. ובתווך עמק החולה הירוק, מעובד כולו. המבקר מוצא את עצמו באזור חי ותוסס, דו-קיום אמיתי של חקלאות וטבע. 

בגן הבוטני נמצאים כבר 70 מינים של צמחי מים ומקומות לחים. שמותיהם, למי שמתעניין, רשומים בגן ליד הצמחים. "כל הצמחים מקומיים וקשורים לעברו של עמק החולה", אומרת נעמי מרגלית, אוצרת הגן. "לא נשים כאן צמחים אקזוטיים מארצות אחרות". 

בזכות הקשר הישיר של הגן הבוטני עם הטבע שמסביב, הוא משמש מקום מקלט גם לבעלי חיים. דגים כמו נאווית הנחלים ואמנון מצוי התבססו היטב במי הבריכות של הגן. מקום אחד בגן כבר ידוע כמקום מעבר של לוטרה (כלב נהר) שחי בעמק החולה. הלוטרה היא בעל חיים נדיר מאין כמוהו בישראל.

חשוב לציין שה"גן הבוטני" באגמון אינו גן בוטני מוכרז באופן רשמי. אנו בקק"ל פועלים ע"מ שיעמוד בכל הקריטריונים (בהתאם לחוק הגנים הבוטניים), כדי שיוכרז כגן הבוטני מס' 13 בישראל.

למה בקיץ?

אנחנו רגילים לצאת ולראות פריחה באביב, מיד אחרי הגשם. ככה זה בארצנו, הזוכה לגשם בחורף ולקיץ יבש להפליא. צמחי החולה מתנהגים אחרת. מים לא חסר להם ולכן הם יכולים להיות פעילים גם בעונה שבה מסביב הכול יבש. אדרבא, בחורף, בשל הטמפרטורה הנמוכה של המים, הם דווקא מאטים את פעולות החיים.

לפניכם כמה דוגמאות משלל הצמחים הפורחים בקיץ. תוכלו לזהות אותם בקלות על פי השילוט המוצמד לצמחים בגן.
 
אירוס ענף (Iris pseudacorus)
אירוס ענף הוא עשב שיוצר מעין "סבך" של עלים רחבים, שעשויים להגיע לגובה של עד 1.5מ' ונשארים ירוקים כל השנה. הוא צומח בביצות ובגדות נחלים בעלי זרימה איטית. יחסית לפרחי מים הוא מקדים את פריחתו ומצמיח באפריל-מאי פרחים צהובים וגדולים. הצמח מצויד בקנה שורש רחב ומסועף שמצמיח כל העת פרטים חדשים.

נופר צהוב (Nuphar luteum)
נופר צומח במים רדודים ובביצות, במים עומדים או במקומות שבהם הזרם איטי. הגבעולים גמישים. אם מפלס פני המים יורד, הגבעולים משתוחחים וכאשר מפלס המים עולה, הם מזדקפים, כך שהעלים נמצאים תמיד על פני המים. כל צמח מצמיח פרח בודד, המזדקר על עוקץ ארוך כמה סנטימטרים מעל פני המים. הפרח גדול, קוטרו כארבעה ס"מ, פורח בצהוב בוהק. דווקא עלי הגביע, חמישה או שישה במספר, הם שעושים את רוב הרושם. הם מסתירים מספר רב של עלי כותרת צהובים קטנים ומספר רב של אבקנים צהובים. עלי הכותרת מפרישים צוף, והחרקים המאביקים נמשכים לניחוח האלכוהולי ומאביקים את הפרחים. הפרי העגול, המכונה באנגלית "בקבוק ויסקי", מלא בחללי אויר. בהבשלתו הוא מתנתק, צף על פני המים, מתפורר ומשחרר את הזרעים. 

נימפיאה לבנה (Nympahaea alba)
נימפיאה לבנה היא צמח רב שנתי שגופו טבול במים. עליו הרחבים ודמויי הלב, ופרחיו הגדולים, שקוטרם כ־10 ס"מ, צפים חופשית על פני המים. נימפיאה לבנה צמחה בעבר במקווי-מים במישור החוף ובעמק החולה, אך נכחדה כמעט מכולם. הצמח הושב לעמק החולה מפרטים שהשתמרו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב. באגמון החולה אוכלות נוטריות את הפרחים ולא תמיד אפשר לראות את הצמח בפריחה.

בוציץ סוככני (Botomus umbellatus)
צמח מים נדיר. צומח במים רדודים עומדים, או זורמים זרימה איטית בגולן, בעמק החולה, בגליל ובמישור החוף. מצמיח בקיץ פרחים ורודים בקוטר כ-2 ס"מ. השם בוציץ נגזר מבתי הגידול הבוציים שבו הוא צומח. העלים הסרגליים שלו עשויים להגיע לאורך מטר. התפרחת דמויית סוכך והפרחים בעלי צבע לבן-ורוד עד סגול עז. בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב נמצאו ממצאים המעידים צמח זה היה בתפריט של האדם הקדמון שחי במקום.

סוף צר-עלים (Typha angustifolia)
סוף צר-עלים הוא צמח נדיר מאוד בישראל, שנאסף לראשונה בארצנו בשנת 1986 בשפך הירדן לכנרת. הצמח, כשמו כן הוא, בעל עלים צרים יחסית לסוף המצוי, ברוחב עד חצי ס"מ ובאורך עד שני מ'. העלים יוצאים היישר מהקרקע. הם צרים, אך אינם שטוחים אלא עבים, מלאים רקמת אוויר ספוגית. חללים אלה מאפשרים מעבר אוויר עשיר בחמצן מהעלים אל קני השורש השקועים בבוץ ומשוועים לחמצן. המחיצות שמסביב לחללי האוויר מעניקים יציבות לעלה, ובזכותן הוא מצליח לשמור על זקיפות.  

נענע המים (Mentha aquatica)
צמח ענף, בעל עלים גדולים, מאפירים ושעירים יותר מאלה של נענע משובלת, הנפוץ והמוכר יותר. נענע המים צומח ליד מקומות עם מים ממש, בכמה מקומות בעמק החולה, בגולן, בבקעת כנרות, בעמק עכו ובשרון ולמרגלות החרמון (ליד עין קיניה). הצמח נדיר יחסית בישראל. טעם המנתה בעלים חריף יותר, כך שאתם מוזמנים להסתפק בטעמו של נענע משובלת, ולעזוב את נענע המים הנדיר יותר בארצנו לנפשו.

ורד צידוני (Rosa phoenicia)
ורד צידוני הוא שיח קוצני, לעיתים מטפס, שהיה נפוץ בעבר בגדות נחלים ומעיינות, אך נעשה נדיר מאוד בעקבות ניקוז הביצות והיעלמות נופי המים. ענפי הצמח יוצרים סבך והם מצוידים בקוצים מאונקלים. לצמח יש פרח גדול ולבן טהור, בקוטר כ-5 ס"מ. הניחוח הבשום שהפרח מפיץ הוא אחד האמצעים שפיתח למשיכת חרקים מאביקים. הוורד הצידוני צומח ליד גדר הגן הבוטני.

כדרורית המים (Wolffia arrhiza)
כדרורית המים הוא פלא ביולוגי. זהו צמח זעיר, הקטן בצמחי הפרחים בישראל, וקוטרו אינו עולה על שני מ"מ. הצמחים הזעירים חסרי שורשים והם צפית חופשית על פני המים. הפריחה נדירה בישראל. בדרך כלל הצמח יוצר גושים צפופים של פרטים, המכסים את המים כמרבד, והוא מתרבה מהנצה של צמחים מתוך צמחים ותיקים. בגן הבוטני שבחולה אפשר לראות את הכדרורית בתוך מכלים כחולים הצמודים לגדר הגן.  בטבע הישראלי אפשר למצוא את הכדרורית בגולן.  

מליסה רפואית (Melissa officinalis)
מליסה רפואית היא צמח עשבוני עדין ורב שנתי. כותרת הפרחים, כראוי למשפחת השפתניים, בנויה משתי שפתיים. הכותרת קטנה. אורכה הכולל כ־1.5 ס"מ, אך חלק ניכר ממנה נחבא בגביע. צבעה לבן-סגול.
מליסה רפואית צומחת בארץ במקומות לחים וגם בצל חורש, בחבל הים תיכוני של הארץ.  העלים מדיפים ריח חזק כשממוללים אותם. העלים משמשים להפקת שמנים לתכשירים קוסמטיים ולחליטת תה, ויש המגדלים את הצמח לא רק בגינות, אלא בגידול מסחרי של ממש.

אשבל נאה (Stachys spectabilis )
אשבל נאה הוא צמח עשבוני רב־שנתי, שגבעוליו מתרוממים לגובה מטר ואף יותר מכך. העלים והגבעולים מכוסים שערות המעניקות לצמח גוון אפור. הפרחים קטנים, שפתניים וצריך להתקרב אליהם כדי ליהנות ממראם. צבע הכותרת לבן- ורוד עד ארגמן, רק שפתי הכותרת בולטים מתוך הגביע. אשבל נאה הוא צמח נדיר ביותר בישראל. הוא נמצא בעבר רק בפלגי נחל דן שבצפון עמק החולה וייתכן שנכחד מהטבע הישראלי.

שנית גדולה (Lythrum salicaria)
שָׁנִית גדולה היא צמח גדות נפוץ מאוד לצד נחלים ומקווי מים מתוקים. בקיץ בולטים מאוד הגבעולים הגבוהים של הצמח בשפע פריחה סגולה. הגבעולים עשויים להגיע לגובה שני מטרים ויותר. השנית תופסת בדרך כלל את חגורת הצמחייה הראשונה הסמוכה למים.
השנית מצמיחה שלושה טיפוסים של פרחים, הנבדלים באורך האבקנים ועמודי עלי. בטיפוס אחד יש שתי קומות נמוכות של אבקנים וקומה גבוהה של עמוד עלי; בטיפוס השני עמוד העלי תופס את קומת הביניים ובטיפוס השלישי האבקנים תופסים את שתי הקומות העליונות ועמוד העלי בקומה התחתונה. האבקה יעילה מתבצעת בין טיפוסים שונים של פרחים. ייתכן שהשונות בפרחים היא שהעניקה לצמח את השם העברי שנית. 

חנק מחודד (Cynanchum acutum)
חנק מחודד הוא מטפס בעל עלים בצורת לב. הגבעולים הדקים והפטוטרות של העלים מכילים מוהל חלבי רעיל, תופעה המאפיינת מינים נוספים אצל בני משפחת האסקלפיים, משפחתו של הצמח. הצמח מאכלס בעיקר בתי גדול לחים. רוב בעלי החיים נמנעים מלאכול את הצמח הרעיל, למעט זחלי הפרפר דנאית הדורה, שזחליו זוללים את עליו בכל פה. אדרבא, החומרים הרעילים של החנק מגינים על הזחל עצמו מפני טריפה. דנאית הדורה היא פרפר ססגוני, בעל צבע גוף כללי כתום ושולי כנפיים שחורים המנוקדים בכתמים לבנים. צפייה בפרפר בגן הבוטני היא חוויה. הדנאית נשארת באגמון עד אוקטובר, תלוי במזג האוויר.

קרדיטים
 
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, ענבר רובין וארכיון אגמון החולה קק"ל
עיצוב מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 31.7.2013
עודכן בתאריך: 19.7.2026

מפת גוגל

סיור קולי בגן הבוטני באגמון החולה