בית הכנסת והפסיפסים מהתקופה הרומית-ביזנטית
גולת הכותרת של משלחת חפירות חוקוק בראשות פרופ' ג'ודי מגנס היא גילויו של בית כנסת מונומנטלי מן התקופה הרומית-ביזנטית, שנבנה בסביבות שנת 400 לספירה. את הסיפור הגדול באמת טומנת הרצפה של בית הכנסת הקדום – פסיפסים מרהיבים שבהם סצנות מקראיות וחוץ מקראיות, לצד תיאורים מחיי היומיום. הפסיפסים הללו השופכים אור על עולמה של הקהילה שחיה כאן לפני כ־1,600 שנה. מאוחר יותר, בימי הביניים, נעשה שימוש חוזר במבנה לטובת הקמת בית כנסת נוסף, גדול יותר.
בית הכנסת, השוכן בלב האתר, מתנשא בראש גבעה, מטרים ספורים מדרום לעץ דקל תמיר ובודד שנראה היטב מכביש 65 הסמוך.
חפירות חוקוק. צילום: Griffin Higher Photography
הכפר העתיק
בקיץ 2011 החלה בחוקוק חפירה מדעית ראשונה של משלחת אוניברסיטאית משותפת מארצות הברית וקנדה, בניהול פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. המטרה הראשונה במעלה היתה לחשוף את הכפר היהודי ואת ההקשר של בית הכנסת שצפוי היה להימצא בו.
בחפירות ובסקרים שנערכו בשנה זו ובעונות החפירה הבאות, התגלה יישוב קדום שהתקיים לפרקים מתקופת הברונזה הקדומה ועד שנת 1948. ראשיתו של היישוב היהודי במקום בתקופה ההלניסטית המאוחרת, ושיאו בתקופות הרומית והביזנטית.
מאוחר יותר, חוקוק מוזכרת בתיאורי צליינים בימי הביניים ככפר מוסלמי בשם "יקוק". גם בתקופה העות׳מאנית ומתקופת המנדט נזכר הכפר בשם זה, ומתואר כיישוב חקלאי מוסלמי.
היישוב היהודי השתרע על פני כ־30 דונם, והוא התאפיין בבנייה צפופה, עם מבנים הצמודים זה לזה, וסמטאות מתפתלות ביניהם. בנייה זו אף ממשיכה עד לימי הביניים – זוהי המשכיות יישובית מרתקת. במרכז הכפר נמצא כאמור בית הכנסת, כחלק בלתי נפרד מהיישוב.
החפירות במקום חשפו בו מרכיבים רבים מחיי היומיום של הקהילה: בתי מגורים וסמטאות, מקוואות טהרה, בורות מים ודרכים קדומות. לצד אלה התגלו מחצבות, טרסות חקלאיות ומתקנים שונים, ובהם מתקנים ייחודיים לייצור שמן מצמח החרדל. עדויות נוספות לחיי היומיום נחשפו מתחת לפני הקרקע: מערכות מסתור וקברים בשולי היישוב. למרגלות הגבעה מצוי מעיין שסיפק במרוצת הדורות מים לתושבים.
חלקים מן היישוב, ובהם בתי מגורים ומקווה, נחשפו במסגרת משלחת חפירות חוקוק. חלקים אחרים ממשיכים להתגלות בשנים האחרונות בחפירות רשות העתיקות, ומרחיבים את ההבנה של היישוב הקדום.
חופרות בחוקוק. צילום: שועה קיסילביץ
בית הכנסת משלהי ימי הביניים
אחת ההפתעות הגדולות שנחשפו בחוקוק הייתה לאו דווקא בית הכנסת מן התקופה הרומית־ביזנטית, אלא המבנה שנבנה מעליו מאות שנים מאוחר יותר.
במהלך המאה ה־14 לספירה, הורחב בית הכנסת הקדום והותאם למבנה ציבור חדש. הקירות הצפוני והמזרחי של בית הכנסת הביזנטי שולבו במבנה החדש, שהורחב לכיוון מערב ודרום. לצד זאת נעשה שימוש חוזר בפריטים אדריכליים רבים מן המבנה הקדום – ובהם עמודים ואבני גזית מסותתות – ועל גבי השרידים הונחה רצפה חדשה.
מידותיו של המבנה המאוחר, כ־24 × 17 מטרים, גדולות מאלו של בית הכנסת הביזנטי. לאורך שלוש מצלעותיו נבנו ספסלים, ותוכניתו האדריכלית, לצד מכלול הממצאים שנחשף בו, מחזקות את הזיהוי שלו כבית כנסת.
אם אכן כך, הרי שחוקוק משמרת את בית הכנסת היחיד המוכר כיום בארץ ישראל מן התקופה הממלוכית – ממצא בעל חשיבות יוצאת דופן להבנת תולדות היישוב היהודי בגליל בימי הביניים. הוא מלמד כי גם מאות שנים לאחר שקיעתה של התקופה הביזנטית, המשיכה חוקוק לשמש מרכז לחיי קהילה יהודיים.
בשנת 2018, בעת חפירה מדרום למבנה הראשי של בית הכנסת, נחשף בחוקוק אחד הממצאים המרהיבים ביותר שהתגלו באתר: מטמון ובו 364 מטבעות זהב וכסף מן המאות ה־14 וה־15 לספירה, המספק הצצה נדירה לחיי הכפר בימי הביניים.
המטבעות הוסתרו בתוך שתי פכיות קטנות וזהות, שנקברו סמוך לקיר שקרס, מדרום למבנה בית הכנסת המאוחר. איש אינו יודע למי היה שייך האוצר או מדוע הוטמן דווקא במקום זה, אולם ברור כי מדובר בהון רב שהוסתר בלב כפר קטן ולא נאסף מעולם בידי בעליו.
המטמון כולל מטבעות מן הרפובליקה הוונציאנית ומן הסולטנות הממלוכית, והוא משקף את קשרי המסחר והכלכלה שחיברו את הגליל עם אגן הים התיכון בתקופה זו.
ככל שחוקוק נחשפת, כך הולך ומתברר כי כל שכבת יישוב מוסיפה פרק חדש לסיפורה של הקהילה שחיה כאן לאורך אלפי שנים. גם כיום, כל עונת חפירות חושפת ממצאים חדשים – ומעלה שאלות חדשות שעדיין ממתינות לתשובה.
אין ספק, ככל שאתר חוקוק הולך ונחשף – כך עולות וצפות שאלות נוספות.