יער סנסנה

  • בסיסית
  • אביב חורף סתיו
  • דרום שפלת יהודה
  • 3-5 שעות
  • עומס קל
אלות אטלנטיות שנטעה קק"ל. צילום: יעקב שקולניק
  • סוג המסלול

יער סנסנה, בדרומה של שפלת יהודה, הוא אחד היערות הפחות מוכרים לציבור, ולדעתנו הוא אחד היערות היפים של קק"ל. גוש היער הנחמד הזה נמצא בין יער להב ליער יתיר, וכביש נופי יפה מחבר ביניהם. גם שביל ישראל מצא לנכון לעבור ביער סנסנה, ובתיאור המסלול הזה נעקוב אחריו.

כמה מילים על יער סנסנה

היער נקרא על שמה של העיר המקראית סנסנה, המזוהה עם חורבת סנסנה (ח'רבת אֶ-שַמְסַנִיאת), שנמצאת מעט מדרום ליער, כמה מאות מטרים מצפון ליישוב החדש כרמית. סנסנה נזכרה במקרא כיישוב בנחלת יהודה: "וצקלג ומדמנה וסנסנה." (יהושע ט"ו, לא).

בחורבה, הנמצאת בין שדות מעובדים, נותרו שרידי מבנה חרב ומערות מגורים. תקרות הסלע של המערות נשענות על "עמודים" – משארי סלע שהותירו חוצבי המערות.

הגבעות שעליהן נטוע יער סנסנה מתנשאות כ-500 מ' מעל פני הים. אלה הן הגבעות הדרומיות של הר חברון, שנמשכות מכאן עוד כמה קילומטרים דרומה ודועכות בבקעת באר שבע. באזור הזה חשופים בעיקרם סלעי גיר ששקעו בים שהציף את האזור בתקופת הטורון (93-89 מיליון שנה לפני זמננו). זהו אזור של גבעות גיר טרשיות, המכוסות בצמחיית בתה מיוחדת המאפיינת את אזור הספר הים תיכוני, ועל כן נודעת לו חשיבות אקולוגית מיוחדת.

עם הצמחים המאפיינים את צמחיית הספר נמנים המינים האלה:

שלהבית קצרת שיניים – בן שיח נמוך, כמעט שרוע, בעל עלים מאפירים המכוסים כסות עבה וצפופה מאוד של שערות. פורח בצהוב בחודשים אפריל-יוני.

מרווה ריחנית – שיח בעל ענפים זקופים שעשוי להגיע לגובה של 70 ס"מ. העלים ריחניים מאוד, מקומטים ומכוסים שערות. פורח בלבן בחודשים פברואר-מאי.

סירה קוצנית – בן שיח שיוצר כרים כדוריים. הענפים הדקים מתקשים ויוצרים שלד קוצני. הפרחים אינם מרשימים. אם ניכר בהם צבע אדום, מקורו בצלקות של הפרחים הנקביים. פורח בחודשים פברואר-אפריל.

אלקנה סמורה – בן שיח עשבוני שמגיע לגובה של 30 ס"מ ונפוץ בבתות הספר על סלעי קירטון. פורח בכחול בחודשים פברואר-מאי.

לשון פר סמורה – צמח עשבוני המצמיח גבעולי פריחה גבוהים שעשויים להגיע לגובה של מטר אחד. רוב חלקי הצמח מכוסים זיפים סמורים ודוקרניים למגע. פורח בכחול עמוק בחודשים פברואר-מאי.

שיכרון מרושת – צומח על קרקעות לס בצידי שדות. הפרחים גדולים ויפים, ואורכם כ-2.5 ס"מ. הכותרת סגולה ועליה מצוירת רשת של קווים כהים. פורח בחודשים פברואר-אפריל.

מלבד כל אלה מתקיימת ביער פריחה עונתית נאה של כלנית מצויה, רקפת מצויה, צבעוני ההרים ומינים רבים נוספים.

הגעה לנקודת המוצא:

מגיעים לקיבוץ להב ונוסעים מזרחה כ-800 מ' בכביש 3253 למפגש עם כביש 358. נוסעים דרומה כקילומטר בכביש 358 ומגיעים לצומת הכביש המוביל מזרחה ליישוב סנסנה (ללא מספר). כאן משאירים את הרכב המאסף וממשיכים בנסיעה ברכב נוסף לכיוון היישוב סנסנה. הכביש מתעקל ולאחר כ-800 מ' מגיעים לצומת ופונים בו שמאלה. ממשיכים וחולפים בנסיעה על פני הכניסה ליישוב סנסנה, וכ-1.5 ק"מ אחר כך מגלים את הכניסה ליער כרמים, ממערב לכביש. כאן חונים.

מסלול הטיול

מנקודת החניה שבשולי יער כרמים אפשר להשקיף דרומה ולראות את קיבוץ כרמים, את מיתר ואת יער יתיר הגדול. אפשר להבחין גם בכביש 60 העולה לחברון ובגדר הביטחון המפרידה בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית.
יורדים דרומה לערוץ נחל סנסנה וחוצים במעבר תת קרקעי את הכביש. מכאן והלאה, עד סוף המסלול, נצעד בשביל ישראל המסומן בצבעים חום, כחול ולבן.

המדרון שמימין לנו מכוסה ביער אורנים. משמאל לשביל, בגיא הרחב של נחל סנסנה, נטעה קק"ל חורשה של עצי אלה אטלנטית. העצים האלה לא רק מגוונים את היער אלא גם מספקים בסתיו מזון עשיר בשומנים לציפורי שיר נודדות. מחקרים שנערכו בחורשת האלות של קק"ל שבעין רימון, לא הרחק מכאן, מלמדים על כך.

שביל ישראל עובר כאן בדרך עפר רחבה. המעלה מתון ונוח. מעבר למדרון שבו צומח היער, במרחק כמה מאות מטרים, עוברת גדר הביטחון. כ-200 מ' מקצה חורשת האלות אנו מגיעים לצומת דרכים. שביל ישראל בוחר את הסעיף השמאלי שבו נעלה במדרון תלול למדי. במארס פורחים כאן צבעוני ההרים ודבורנית הקטיפה.

כמעט בקצה המעלה, כ-400 מ' מצומת הדרכים, שביל ישראל עוזב את הדרך הרחבה ונכנס ימינה לתחום היער. ההליכה נעימה מאוד. השביל חוצה את כביש הכניסה הישן לסנסנה ואחרי כ-600 מ' את הכביש המוליך ליישוב בימינו. סנסנה הוא יישוב קהילתי בעל אופי דתי. ראשיתו בשנת 1997, כשבמקום הוקמה היאחזות נח"ל. הגרעין האזרחי הראשון התיישב במקום בשנת 1999. רוב היישוב נמצא מעבר לקו הירוק, אך "בתוך הגדר".

מכאן, בקו פרשת המים של הר סנסנה, השביל יורד לגיא גדול ולאחר כחצי קילומטר עולה שוב לגבעה מיוערת נוספת, מזגזג בין שתי גבעות נמוכות נוספות ויורד לבקעת יבל – בקעה גדולה ופורייה שאורכה כ-6 ק"מ ורוחבה כאן, מולנו, כשני ק"מ. הבקעה נקראת על שם הדמות המקראית יבל בן עדה ולמך, "אבי יושב אוהל ומקנה" (בראשית ד, כ).

בקעת יבל היא עמק תלם – עמק שנוצר בדרך כלל לאורך קו המפריד בין שתי יחידות נוף בעלות מסלע שונה. בקעת יבל מפרידה בין סלעי הגיר של קמר הר חברון שבו צעדנו עד כה לבין גבעות השפלה הקירטוניות שנמצאות מולנו. הבקעה נוצרה בקו החולשה הזה. קיבוץ להב, מעבר לבקעה, נמצא בשפלה.

עתה כל שנותר לנו לעשותו הוא להמשיך מעט בבקעה לעבר קיבוץ להב ולפגוש את הרכב המאסף בכביש החוצה את הבקעה.

חניון נחל כלך

ביער סנסנה אין חניוני פיקניק. מי שרוצה לערוך פיקניק לפני הטיול או אחריו, יוכל לעשות זאת בחניון נחל כלך. לשם כך ניסע בכביש 358 צפונה ונפנה שמאלה לכיוון להב (כביש 3253). ניסע כ-150 מ' ונפנה ימינה לדרך עפר טובה על פי שילוט ההכוונה. הדרך מקבילה לכביש 358 ודי קרובה אליה. ניסע כקילומטר ונגלה שלאורך הדרך פזורים שולחנות פיקניק בצל עצי שקמה ומיני עצים אחרים שנטעה קק"ל.

מסלולים נוספים באזור

קרדיטים
 
צילום וכתיבה: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 14.03.18
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

מפת גוגל

מפת טיולים וסימון שבילים דרום השפלה ושולי הר חברון (גיליון מס' 12)