הדרך מחניון הרועה לעץ השיטה קצרה. נוסעים מהחניון מזרחה (כביש 204) וחונים בצד הדרך המסתעפת צפונה כקילומטר מצומת חלוקים (כ-2 ק"מ מהחניון, סימון שבילים אדום). רדו מהכביש בזהירות, הן מפני המכוניות שבדרך והן מפני שולי הכביש הגבוהים למדי. בעלי רכב 4X4 יכולים להגיע עד העץ ברכבם. האחרים יצעדו בדרך כקילומטר ויגיעו אליו חיש קל, מהלך של 15 דקות.
בתחילת הדרך נראים מימין שרידי מבנים עתיקים. זוהי חורבת חלוקים. המבנה התחתון מזוהה כשריד של מצודת דרכים מהתקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפנה"ס), הבנויה חצר מרכזית ומסביבה חדרים. ליד המצודה נמצאים שרידי בית ארבעה מרחבים, המאפיין את התקופה הזו. מעל כל אלה מתנוססים שרידי מצד מהתקופה הרומית. נראה כי המצודות חלשו על הדרך העתיקה שלמרגלותינו, שבימינו עובר בה כביש 204.
הדרך מגיעה לראש השלוחה, שם מוצבת אנדרטה לשני לוחמי צה"ל שנפלו בלבנון. מכאן כבר נראה ערוצו של נחל נוקד, ובעיקולו, במרחק כ-400 מטר מאיתנו, נראה עץ שיטה גדול. אמנם לא חסרים עצי שיטה בישראל, אבל נדמה ששיטת הנגב שבנחל נוקד מועמדת לתואר העץ היפה ביותר בנגב.
יש המכנים בגללה את נחל נוקד בכינוי "נחל עץ". העץ צומח בעיקול הנחל בלב אזור שהיה מעובד בתקופה הביזנטית, כפי שמעידות הטרסות שבערוץ הנחל. ייתכן שהמדרגה החקלאית שבנחל אצרה מאחוריה די קרקע כדי לאפשר לעץ להתפתח לממדים מרשימים ולצמוח לגובה של יותר מעשרה מטרים.
השיטה הסלילנית זכתה לשמה בשל פרייה, העשוי בדמות תרמיל מסולסל. הצבאים בנגב מלחכים את הפירות והזרעים בתאווה. לא כאן. בכל הפעמים שפקדנו את העץ, לא זכינו לראות ולו תרמיל אחד לרפואה. נראה כי עץ השיטה הזה מסרב בעקשנות לעשות פירות, אך לא ברור לנו מדוע.