לאחר הליכה של כמה דקות יוצא השביל מהחורש. לפנינו ערוץ, מיובלי נחל יסף, הנשפך לים ממערב לקיבוץ לוחמי הגטאות. בערוץ צומח מטע זיתים, ועוברת בו דרך עפר. נצעד בדרך מערבה כ-100 מ' ונפנה ימינה לעבר סדרה קטנה של מערות השוכנות במצוק ארוך שגובהו כ-30 מ'. הקיר הזקוף שממערב למערות הוא אתר מורשה לטיפוס סלעים, כפי שמעידות טבעות המתכת הקבועות בו.
בדופן החיצוני של המערה המערבית יש "חלון" טבעי, והמראה מתוכו מהנה במיוחד. במערה המזרחית, החסומה כיום בגדר, נערכו חפירות ארכיאולוגיות והתגלו בה ממצאים חשובים מאוד מתקופות פרהיסטוריות. הסימנים הקדומים ביותר להתיישבות אדם במערה שייכים לתרבות המוסטרית הקדומה (250,000 עד 130,000 שנה לפני זמננו). הממצאים כוללים כלי צור בעלי להבים וחודים מאורכים. הכלכלה התבססה אז על ליקוט צמחים וציד בעלי חיים שהיו נפוצים באזור כגון צבאים, יחמורים ואיילי כרמל.
מאוחר יותר התיישבו כאן בני התרבות האוריניאקית שמקורם כנראה באירופה (36,000 עד 31,000 לפני זמננו). תרבות זו הותירה אחריה להבים קטנים מצור וחפצי קישוט מקרן, מעצם ומשיני איילים. במערה התגלה לוח אבן מתקופה זו ועליו חריתות בדמות סוס.
מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת התגלו שרידי התרבות הנטופית, שראשיתה לפני כ-14,500 שנה. התושבים התגוררו במערה ובמשטח שבחזיתה. החופרים גילו מבני אבן עגולים קטנים שחלקם שימשו כקברים ובחלקם נמצאו מוקדי אש. אחד המבנים, כך אומרים החוקרים, שימש כבשן סיד ואחר שימש בית מלאכה לתעשיית כלי עצם. במערה התגלתה קבורת אישה ולמותניה חגורה שבה שובצו עשרות ניבי שועל. כן נמצאה קבורת כלב המעידה על ביות בעל החיים.
מהמערות מטפס השביל לראש המדרון, פונה מערבה ואחר כך צפונה ומסתיים בכביש מס' 8513 בקרבת מחנה צבאי.