מצפה חגי הוא מתחם מעוגל, מוקף מעקה אבן נמוך ומקורה ביריעת בד. המצפה מנציח את חגי אבריאל (1922¬-1972), שעלה בשנת 1952 בראש קבוצת צעירים לייסד חווה מדברית בשדה בוקר. אבריאל נמנה גם עם מייסדי מצפה רמון וכיהן כראש המועצה האזורית רמת הנגב.

מצפה חגי נמצא ברכס חלוקים, אחד משורות הקמרים הבונים את צפון הנגב ובהם רכס ירוחם והרי דימונה, הרי חתירה והמכתש הגדול בתוכם ורכס מחמל עם מכתש רמון בליבו. הרכסים מתאפיינים בא-סימטריות – נטיית השכבות שלהם מערבה מתונה ואילו זו הפונה מזרחה – תלולה. המצפה מעניק מבט טוב דרומה אל רמת עבדת, חוד עקב ושדה צין, הר טרף, הרי חתירה ורכס ירוחם.

שביל מסומן ירוק יוצא מהמצפור דרומה ויורד לגיא ובו טרסות חקלאיות קדומות. הטרסות האלה שייכות ל"עיר האבודה" שבין חורבותיה נצעד בדקות הקרובות. כדאי כבר עכשיו לשים לב לפריחה, בעיקר אם אתם מטיילים בין אמצע פברואר לאמצע מארס. תגלו כאן, בין השאר, את הצבע הסגול של פרחי מקור החסידה השעיר, את הכתום של ציפורני חתול מדבריות, את הלבן של פרחי זוגן השיח ואת האדום-לוהט של צבעוני המדבר.

צבעוני המדבר מצליח להתעלות ביפי פרחיו על אחיו – צבעוני הרים וצבעוני השרון. הפרח שלו מעט גדול יותר משלהם והוא מצטיין בגוון אדום-עמוק מרהיב עין. כדאי להתבונן בפרח לא רק מצדודיתו אלא במבט-על כדי לראות את הכתם השחור המבריק בבסיס עלי העטיף ואת האבקנים הצהובים, השופעים אבקה. צבעוני המדבר צומח בין הסלעים, המגירים אל שורשיו את מי הגשם הנוזלים עליהם.

השביל "הירוק" עובר דרך מבנים עתיקים, בנויים אבנים מקומיות בלתי מהוקצעות. מספר המבנים אף רב יותר בגיא ובמדרון שמצפון לשביל. התחושה היא של צעידה בכפר רפאים. במשך שנים תהו המטיילים על פשר המבנים האלה ולא זכו לתשובה, ומכאן הכינוי שהדביקו להם – "העיר האבודה".

בשנות ה-80 של המאה ה-20 חפר כאן הארכיאולוג יהודה נבו (1932­-1994). על פי הממצאים שגילה הסיק נבו שהיישוב התקיים בתקופה האסלאמית הקדומה (מאות 8­-9 לספירה). המבנים נבנו ללא גג ויש להניח שכאשר התגוררו בהם, כיסו אותם בסכך.

תושביו היו נוודים שהגיעו למקום לתקופות קצרות כעולי רגל. נבו מצא במות עגולות בנויות אבן שייתכן ששימשו להקרבת בעלי חיים. בשטח התגלו גם גומות קטנות חצובות בסלע וחריצים שהובילו אליהן. ייתכן שבגומות נאסף דם הקורבנות לצורך שימוש פולחני.

ליד כמה מבנים נמצאים מוטות ברזל זקופים, שנשאו בעבר שלטים. כמה עשרות מטרים מזרחה (שמאלה) מכאן נמצאו ציורי סלע וכתובות בכתב ערבי קדום חקוקים על משטחי סלע גיר. פרופ' משה שרון תרגם חלק מהכתובות והוא מניח שתושבי המקום היו נוודים פגאנים שקיבלו על עצמם את האסלאם עם הכיבוש הערבי. רבות מהכתובות מזכירות את אללה ומבקשות ממנו מחילה.

השיטה בנחל נוקד