תל שֹכֹה – גבעת התורמוסים

  • בינונית
  • אביב חורף סתיו
  • 4 ק"מ
  • מרכז שפלת יהודה
  • עומס בינוני
מרבד פריחה של תורמוס ההרים. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
  • סוג המסלול

במרץ מתכסה הגבעה של תל שֹכֹה במרבד כחול של פרחי תורמוס ההרים. אבל, השביל המעגלי העולה לראש החורבה, מעל עמק האלה, יפה גם בעונות אחרות של השנה.

הוראות הגעה

נקודת מוצא וסיום: פונים בצומת האלה מזרחה בכביש 375, נוסעים כ-2.5 ק"מ ומגלים את שלט ההכוונה החום ואת רחבת החניה הגדולה שלמרגלות התל (ווייז: תל שוכה – גבעת התורמוסים).

סיפור דרך: השביל הרגלי

אורך מסלול ההליכה:  כ-2 ק"מ. 
משך הטיול: שעה עד שעתיים.  
אופי המסלול: מסלול נוח, מסומן בסימון שבילים כחול ושביל ישראל. מעלה תלול קצר בתחילת המסלול.
רחבת החניה: רחבת החניה הגדולה מוקפת עצים. למרגלות העצים מונחים בולדרים ששומרים על העצים מפגיעת רכב ובה ובשעה יוצרים פינות ישיבה מוצלות. בעונת הפריחה של התורמוסים המבקרים מתבקשים לחנות בצורה מושכלת כדי לאפשר חניה למכוניות רבות ככל האפשר. אין לחנות בשום פנים ואופן בשולי כביש 375.

מסלול הטיול

מרחבת החניה קל לזהות את שלטי המידע הגדולים שהציבה קק"ל בכניסה לשביל. מתחילים ללכת ואחרי כ-100 מ' מגלים מימין לשביל מתחם קטן מוקף מעקה מתכת נמוך. המעקה שומר על שרידי רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית (אין להיכנס למתחם המוגן). מכאן השביל עולה במדרון תלול למדי ובלבו – עץ אלה אטלנטית מפואר. מסוף פברואר עד סוף מרץ פורחים בסביבה פרחים רבים של תורמוס ההרים.

השביל עולה לראש הפסגה, שם נמצאים שרידי מצודה קדומה. לרגלינו עמק האלה עם תחנת הממסר לוויינים וקיבוץ נתיב הל"ה. מעל לקצה המערבי של העמק מתנשא תל עזקה. עוד נראים כאן בתי רמת בית שמש, מושב אדרת ונווה מיכאל ובאופק – הרי חברון והרי ירושלים.

השביל ממשיך מזרחה, יורד מהתל ומגיע לדרך עפר רחבה. כאן עוזבים את השביל המסומן כחול ובסימוני שביל ישראל, פונים ימינה ויורדים בדרך כקילומטר בחזרה לנקודת המוצא. מי שירים את עיניו היישר לפנים, לראש הגבעה הרחוקה החוסמת את הנוף, יוכל לזהות את שיח' סליחי, מבנה אבן קטן ולבן שגגו עשוי ככיפה.

אבני דרך במסלול

שרידי רצפת פסיפס

רצפת הפסיפס שייכת כנראה למבנה שהיה חלק ממנזר שפעל בתקופה הביזנטית, מאות 5–8 לספירה. ייתכן שהמבנים העניקו שירותי דרך לעולי רגל שעשו את דרכם מהנמלים של עזה ואשקלון לירושלים, שכן הדרך לירושלים עברה ממש לרגלי תל שכה. הפסיפס שבשטח פשוט למדי והוא מעוטר בחצאי מעגלים עשויים באבנים מצבע לבן ואפור, המונחות על רקע לבן. בתוך העיגולים משולבים עיטורים של צלבים קטנים, באותם צבעים.

בחפירות שערכה רשות העתיקות במקום בשנת 1980 נמצאו רצפות פסיפס מפוארות יותר ובהם עיטורים כגון דגמים של שריגי גפן, אמפורה ובעלי חיים. הרצפות נשאו שתי כתובות ביוונית. כתובת אחת מזכירה שמות של נזירים ונזירות שחיו כאן. הכתובת השנייה מספרת על אדם בשם הכהן יואניס.

בשנת 2010 התגלתה בחורבה צלמית המתארת אישה עירומה, מתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15–12 לפנה"ס). צלמיות דומות של נשים עירומות מתקופה זו התגלו במקומות נוספים בישראל והן כונו בעבר "צלמיות עשתורת". צלמיות אלה הוחזקו בבתים פרטיים כקמעות שנועדו להגביר פוריות ולהבטיח שפע. בחפירות עיר דוד התגלו יותר מאלפיים צלמיות פולחן כאלה רובן מרוסקות לרסיסים.

אלה אטלנטית

במדרון העולה מרחבת החניה לראש תל שכה צומחת אלה אטלנטית מפוארת. הגזע החסון שלה ביקע את הסלע שמתוכו הוא מגיח והוא מצמיח ענפים עבים שיוצרים נוף רחב וצל נדיב.

כשרואים את האלה הזו, קל להבין את השורש שממנו נגזר שמה: "אל". בימי קדם נהגו לערוך בצל עצים גדולים טכסי פולחן לאלילים. נביאי ישראל לא רוו מכך נחת, וכמו הפגאנים, קיטרו גם הם: "ועל הגבעות יקטרו תחת אלון לבנה ואלה כי טוב צילה" (הושע ד' 13). 

בפארק עדולם ובשפלת יהודה בכלל צומחים עוד עצים מרשימים של אלה אטלנטית. האלה האטלנטית מאריכה ימים עד כדי מאות שנים. העץ נשיר חורף. אחד הסימנים הטובים לזיהויו הם עפצים אדומים בצורת אלמוגים, שגודלם כגודל אגרוף. עפצים הם גידולים על צמחים, שהתפתחו כתגובה של העץ לעקיצות של חרקים ולהטלת ביציהם.

לקריאה נוספת והעשרה

פארק עדולם-צרפת

תל שכה נמצא בפארק עדולם-צרפת. הפארק המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של כ-300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים בעיקר בשדות חיטה וכרמים.

הפארק נקרא על שם תל עדולם, המזוהה עם עדולם המקראית, מקום שבו על פי התנ"ך מצא דוד המלך מקלט במערה כאשר נמלט משאול. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה עשירה, המוסיפה עוד להנאה מהביקור במקום.

האזור משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרק מיעוטם נחפר. אחד האתרים המפורסמים הוא תל עתרי, מקום שבו שוחזרו שרידי יישוב יהודי שהתקיים במקום בימי בית שני, והתגלו בו, בין השאר, מקוואות טהרה, מבנה ציבורי גדול, גיתות ומחילות מסתור מתקופת מרד כוכבא.

במשרדי קק"ל שבפאתי הפארק, ליד מושב גבעת ישעיהו, מוצג בשיתוף עם רשות העתיקות גן ארכיאולוגי ובו ממצאים מעניינים שהתגלו בסביבה הקרובה – בתי בד, אבני מיל, רחיים וגלוסקמאות. בסוף שנת 2023 הנגישה קק"ל את הגן לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית וגופניות. במקום הוצבו ארבע עמדות שמע, המשמיעות הסברים בעברית, עברית קלה, אנגלית, צרפתית וערבית.

הגן הארכיאולוגי הוא נקודת מוצא מעולה לטיול באתרי פארק עדולם ובהם תל בורגין ותל עתרי.

קק"ל תכננה את הפארק על פי עקרונות המרחב הביוספרי. גישה זו רואה באדם חלק מהסביבה וצרכן ככל הצרכנים שנזקקים לשירותים שהסביבה מספקת. עיקרון חשוב בגישה זו הוא העלאת המודעות של הקהילות לסביבתן ואכן, תושבי האזור וקק"ל משתפים פעולה בתכנון הפארק. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במאבק משותף נגד הפקת פצלי שמן בחבל עדולם, שלוּ התממש היה מסכן את אופיו של האזור.

ידידי קק"ל בצרפת הם שותפים מרכזים בפיתוח הפארק.  

בין שכה ועזקה

על פי המסופר במקרא, הקרב בין דוד וגוליית נערך עמק האלה, בין שכה לעזקה: "ואספו פלשתים את מחניהם למלחמה וייאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שכה ובין עזקה באפס דמים" (שמואל א', "ז 1). בני ישראל חנו בשכה והפלשתים בעזקה והעמק היה ביניהם. עמק האלה, אם כן, שימש מעין אזור ספר בין יהודה לפלשת. נחל האלה ממשיך בדרכו מערבה ועובר ליד תל צפית, המזוהה עם גת פלשתים, העיר שממנה בא גוליית.  סופה של המערכה ידוע.

תורמוס ההרים

בחודשים פברואר-מרץ מתכסה הגבעה בפריחה הכחולה והמרהיבה של תורמוס ההרים, הצומח לעיתים בריכוזים מרשימים במקומות חרבים. זרעיו הגדולים מכילים מעט רעל וכדי לנטרלו ולהכשירו לאכילה שולקים היטב את הזרעים במים רותחים (אל תנסו זאת בבית).

הרמב"ם ואסף הרופא מתארים בכתביהם את סגולותיו הרפואיות של התורמוס. הצמח מוגן והציבור מתבקש לשמור עליו, לא לקטוף אותו ולא לאסוף את זרעיו. 

שיטה מלבינה

לצד הכביש המוביל מצומת האלה לתל שכה צומחים כמה עצים קוצניים. העצים האלה מלווים גם את ערוץ נחל האלה, והם יוצרים סבך בגדות הנחל, החוצה את העמק בדרכו לעבר תל עזקה. זוהי השיטה המלבינה, מהעצים המיוחדים של ארצנו.

קרדיטים

הכתבה הוכנה בעזרתה של עדי טנא נתן, רכזת קליטת קהל אזור ההר.
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
עודכן בתאריך: 10.4.2024

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן