פארק עדולם-צרפת
תל שכה נמצא בפארק עדולם-צרפת. הפארק המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא מרחב נהדר המשלב טבע, חקלאות ואתרי עבר. הגבעות בפארק מתנשאות לרום של כ-300 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן חורש שבו שולטים עצי חרוב ואלת המסטיק. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים בעיקר בשדות חיטה וכרמים.
הפארק נקרא על שם תל עדולם, המזוהה עם עדולם המקראית, מקום שבו על פי התנ"ך מצא דוד המלך מקלט במערה כאשר נמלט משאול. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה עשירה, המוסיפה עוד להנאה מהביקור במקום.
האזור משופע באתרים ארכיאולוגיים, שרק מיעוטם נחפר. אחד האתרים המפורסמים הוא תל עתרי, מקום שבו שוחזרו שרידי יישוב יהודי שהתקיים במקום בימי בית שני, והתגלו בו, בין השאר, מקוואות טהרה, מבנה ציבורי גדול, גיתות ומחילות מסתור מתקופת מרד כוכבא.
במשרדי קק"ל שבפאתי הפארק, ליד מושב גבעת ישעיהו, מוצג בשיתוף עם רשות העתיקות גן ארכיאולוגי ובו ממצאים מעניינים שהתגלו בסביבה הקרובה – בתי בד, אבני מיל, רחיים וגלוסקמאות. בסוף שנת 2023 הנגישה קק"ל את הגן לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית וגופניות. במקום הוצבו ארבע עמדות שמע, המשמיעות הסברים בעברית, עברית קלה, אנגלית, צרפתית וערבית.
הגן הארכיאולוגי הוא נקודת מוצא מעולה לטיול באתרי פארק עדולם ובהם תל בורגין ותל עתרי.
קק"ל תכננה את הפארק על פי עקרונות המרחב הביוספרי. גישה זו רואה באדם חלק מהסביבה וצרכן ככל הצרכנים שנזקקים לשירותים שהסביבה מספקת. עיקרון חשוב בגישה זו הוא העלאת המודעות של הקהילות לסביבתן ואכן, תושבי האזור וקק"ל משתפים פעולה בתכנון הפארק. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במאבק משותף נגד הפקת פצלי שמן בחבל עדולם, שלוּ התממש היה מסכן את אופיו של האזור.
ידידי קק"ל בצרפת הם שותפים מרכזים בפיתוח הפארק.
בין שכה ועזקה
על פי המסופר במקרא, הקרב בין דוד וגוליית נערך עמק האלה, בין שכה לעזקה: "ואספו פלשתים את מחניהם למלחמה וייאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שכה ובין עזקה באפס דמים" (שמואל א', "ז 1). בני ישראל חנו בשכה והפלשתים בעזקה והעמק היה ביניהם. עמק האלה, אם כן, שימש מעין אזור ספר בין יהודה לפלשת. נחל האלה ממשיך בדרכו מערבה ועובר ליד תל צפית, המזוהה עם גת פלשתים, העיר שממנה בא גוליית. סופה של המערכה ידוע.
תורמוס ההרים
בחודשים פברואר-מרץ מתכסה הגבעה בפריחה הכחולה והמרהיבה של תורמוס ההרים, הצומח לעיתים בריכוזים מרשימים במקומות חרבים. זרעיו הגדולים מכילים מעט רעל וכדי לנטרלו ולהכשירו לאכילה שולקים היטב את הזרעים במים רותחים (אל תנסו זאת בבית).
הרמב"ם ואסף הרופא מתארים בכתביהם את סגולותיו הרפואיות של התורמוס. הצמח מוגן והציבור מתבקש לשמור עליו, לא לקטוף אותו ולא לאסוף את זרעיו.
שיטה מלבינה
לצד הכביש המוביל מצומת האלה לתל שכה צומחים כמה עצים קוצניים. העצים האלה מלווים גם את ערוץ נחל האלה, והם יוצרים סבך בגדות הנחל, החוצה את העמק בדרכו לעבר תל עזקה. זוהי השיטה המלבינה, מהעצים המיוחדים של ארצנו.