נתיב אנז"ק, שאורכו כ-100 ק"מ, עובר לאורך הדרך שבה רכבו פרשי אנז"ק מגזרת עזה לבאר שבע. אתם, המטיילים, מוזמנים לטייל לאורכו ובאתרים שלצדו. האתרים מתוארים לפי מסלול הנסיעה המומלץ.
מצפור הבתרונות
גישה: מכביש 232 פונים לקיבוץ בארי. נוסעים כ-50 מ' לכיוון קיבוץ בארי ופונים צפונה (ימינה). נוסעים עוד כ-900 מ' בדרך העפר למצפור. אפשר להגיע גם ממרכז האופניים לה-מדווש, שנמצא לפני הכניסה לקיבוץ בארי.
מצפור הבתרונות הוא מקום המשקיף על עמק דמוי מכתש, שמדרונותיו הזקופים מתנשאים כ-15 מ' מעל קרקעיתו ומקיפים אותו סביב-סביב. העמק והמדרונות שמסביבו, העשויים אדמת לס רכה, מבותרים מאוד ומזכירים במראם נופי ירח.
לוחמי אנז"ק הכירו את המקום כשיח' עבאס, על שמו של קבר השיח' שניצב בעבר כקילומטר ממזרח למצפור. שיח' עבאס שימש עמדה בריטית קדמית מול עזה. מהמצפור אפשר לצפות על רכס עלי מונטר, שהגן על עזה ממזרח. בימינו מכסים בתי העיר עזה את רכס עלי מונטר כולו. בעתיד יוצב במצפור שילוט הסבר.
יד אנז"ק
גישה: נוסעים לעבר קיבוץ בארי ולפני שער הכניסה לקיבוץ פונים ימינה בדרך הסלולה המלווה את גדר הקיבוץ. כ-800 מ' ממערב לקצה גדר הקיבוץ מגיעים לצומת. ממשיכים בדרך הימנית ואחרי כ-1.6 ק"מ מגיעים לבארי הישנה ולחניון נח'אביר שבצדה. ממשיכים בנסיעה עוד כ-600 מ' ובצומת הקמץ (T) פונים ימינה, נוסעים בכביש הבטון המנדטורי עוד 2.2 ק"מ ומגיעים ליד אנז"ק.
אזהרה: האתר נמצא קרוב מאוד לרצועת עזה. יש להישמע להוראות גורמי הביטחון.
יד אנז"ק היא אנדרטה לזכר חללי אנז"ק שנפלו בארץ ישראל. האנדרטה ומגדל התצפית שבצדה מעוצבים בצורת האות A, האות הראשונה במילה Anzac. אבן הפינה לאנדרטה, שהוקמה בתרומת קק"ל אוסטרליה, הונחה באפריל 1967, במלאות 50 שנה לקרבות עזה ובאר שבע. המגדל צופה לעבר שדות הקרב על עזה. שלטי הסבר על אנז"ק נמצאים בצל אקליפטוס, בדרך העולה לאנדרטה.
יד אנז"ק נמצא בלב יער בארי. קק"ל רכשה את אדמות המקום בשנות ה-30 של המאה ה-20. בליל 5 באוקטובר 1946, מוצאי יום כיפורים תש"ז, התיישבו ראשוני בארי במקום שבו נמצא חניון נח'אביר. יחד איתם עלו עוד 10 נקודות עבריות על אדמות קק"ל בנגב.
קק"ל מטפחת את יער בארי וסימנה בו שבילי טיול ברגל ובאופניים. דרכי היער עוברות באתרים מרתקים כגון שרידי בונקרים בריטיים מימי מלחמת העולם השנייה ומכרות גופרית נטושים. חניון נח'אביר נגיש לנכים ולידו נמצאים בית הביטחון של בארי הישנה, מגדל המים ועמדות לוחמים מימי מלחמת העצמאות. בחודש פברואר מכסים את אדמת היער מרבדי ענק של כלניות אדומות.
תל גמה
גישה: תל גמה נמצא ליד קיבוץ רעים, כ-300 מ' מצפון לכביש 232, בין סימני ק"מ 36-35.
תל גמה מתנשא מעל לגדה הדרומית של נחל בשור. בראש התל, החולש על המישורים המקיפים את עזה, פעלו בימי הקרבות צוותי תצפית ואיתות, שהעבירו ידיעות לכוחות בשטח. למרגלות תל גמה נבנו מאגרי מים ובית חולים שדה, שקלט פצועים מהקרב השני על עזה. שלטי הסבר נמצאים למרגלותיו הדרומיים של התל.
לתל גמה יש היסטוריה ארוכה. האדם התיישב לראשונה בתל כבר בתקופה הכלקוליתית (אלף 4 לפנה"ס). מקובל לזהות את התל עם העיר הכנענית הגדולה יַרְזָה. העיר נהנתה מהמישורים הפוריים שמסביבה וממיקומה בצד דרך מסחר חשובה, שעברה לאורך נחל בשור והגיעה לנמל עזה.
מצפור נחל אסף
גישה: מתל גמה נוסעים דרומה בכביש 232. אחרי כ-500 מ' מגיעים לצומת גמה (מפגש עם כביש 242). ממשיכים בכביש 232 כ-2.8 ק"מ ופונים ימינה למצפור.
חניון ורחבת תצפית גדולה, שנעשו בתרומתה של קק"ל אוסטרליה, מקבלים את פני הבאים למצפור יער נחל אסף. בדרך למצפור מוצבים עמודוני הנצחה הנושאים את תאריכי הקרבות על עזה ועל באר שבע. החניון והמצפור נגישים לאנשים עם מוגבלויות.
בנחל אסף נטעה קק"ל יער מדברי המשתרע על פני כ-3,400 דונם. העצים שניטעו הם ברובם עצי מחט, שיטה ואקליפטוס. באפיק הנחל פזורים מתקנים לייצוב קרקע המדגימים שיטות למניעת סחף ולמאבק במדבור.
נחל אסף נקרא על שמו של אסף שכנאי, מפקדה של כיתת פלמ"ח שאבטחה את יישובי הנגב בימים שלפני קום המדינה. שכנאי נהרג בדצמבר 1947, יחד עם חמישה מאנשיו, סמוך לכפר שוּעוּט (ליד צומת גבולות).
גן לאומי הבשור (פארק אשכול)
גישה: כביש 241, ליד סימן ק"מ 6. פארק הבשור הוא גן לאומי בתחום המועצה האזורית מרחבים, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם קק"ל. הפארק משתרע על כ-3,500 דונם בגדתו המזרחית של נחל בשור. בלב הפארק, העטור מדשאות ועצי דקל, נובעים עינות הבשור, הנאספים לבריכות רדודות בדרכם לנחל בשור.
מסביב לנביעות השופעות בנה הצבא הבריטי את בסיס המים המרכזי של כוחותיו בחזית עזה-באר שבע. באפיק נחל בשור נבנה סכר שאצר יותר משני מיליון ליטרים מים.
פרשי אנז"ק הכירו את המקום כ"שֶלָאל" (נחל בשור נקרא באזור הזה בערבית ואדי שלאלה). בגבעת שלאלה, הגבעה הקטנה שממזרח למעיינות, גילו פרשי אנז"ק פסיפס מרהיב שנותר מרצפת כנסייה ביזנטית. הפסיפס הועבר לאוסטרליה והוא מוצג ביד הזיכרון האוסטרלי שבקנברה, בירת אוסטרליה.
הצבא הבריטי הניח בסיני מסילת ברזל שהתקדמה בד בבד עם הכוחות הלוחמים והגיעה לעינות הבשור. בתום המלחמה נבנה ליד המעיינות גשר הרכבת בקו רפיח-באר שבע. בגן לאומי הבשור מוצג שחזור של חלק מהגשר ושל קרון רכבת מאותם ימים.
מבואה עם שחזור הפסיפס המקורי, כחלק מנתיב אנז"ק, נמצאת בשלבי תכנון (2017).
דרך הבשור
גישה: דרך הבשור יוצאת מכביש 241, כקילומטר אחד ממערב לכניסה לגן לאומי הבשור. הקצה הדרומי של הדרך מתחבר עם כביש 222 ליד קיבוץ צאלים.
דרך הבשור מלווה את הגדה המערבית של נחל בשור לאורך כ-18 ק"מ. הדרך מכוסה מצע כבוש, עבירה לכל רכב, אך יש לנסוע בה בזהירות. לאורך הדרך, בערוץ הנחל, נותרו קטעים מתוואי הסוללה של מסילת הרכבת הקלה, שיצאה מעינות הבשור ליחידות השדה שהתחפרו לאורך נחל בשור, מול קו החזית הטורקי.
הדרך עוברת בתל פַרְעָה (שָׁרוּחֵן), הצמוד לגדה המערבית של נחל בשור. בראש התל מוצב שלט המתאר את הווי החיים של פרשי אנז"ק בימים שבהם קו החזית עבר בנחל. אתר נוסף בדרך הקשור לנתיב אנז"ק הוא מצפור המאגרים, השוכן בצל המאגרים שבנתה קק"ל בשיתוף עם חברת "מקורות" בתרומת JNF אוסטרליה, ארה"ב, אנגליה ודרום אפריקה. המאגרים, בנפח כולל של כ 7- מיליון מ"ק, קולטים מי שיטפונות הזורמים בנחל בשור ומי שפכים מטוהרים מגוש דן. מי המאגרים מרווים כ-10,000 דונם פרדסים. למרגלות המאגרים מוצב שילוט המתאר את מערך אספקת המים ללוחמי אנז"ק שפעלו באזור.
פארק גולדה
גישה: הכניסה לפארק גולדה מכביש 222, בין צומת משאבים וקיבוץ רביבים, כשני ק"מ מצומת משאבים.
פארק גולדה משתרע משני צדי נחל רביבים. בעבר פעלה כאן מחצבה לכריית חלוקי נחל. עם סיום הכרייה שיקמה קק"ל את נוף המחצבה ופיתחה את המקום כאתר נופש ובו מדשאות רחבות ידיים, חניונים לפיקניק, מצפור ושבילי טיול. מי השיטפונות ומי אתר המרחצאות הסמוך נווה מדבר מנוצלים ליצירת אגם נאה.
המקום, שהצטיין בעבר בבארות המים השופעות שבו, נודע בשם ביר עסלוג'. בשלהי המאה ה-19 הקים כאן הממשל העות'מאני מרכז שירותים לתושבים הבדווים. בביר עסלוג' עבר גם תוואי מסילת הרכבת שהטורקים סללו לעבר סיני, בתקווה שתוביל אותם לתעלת סואץ. המסילה הגיעה עד קציימה שבקדמת סיני וסלילתה נפסקה בקיץ 1916, לאחר הכישלון הטורקי בקרב רומני. ליד צומת משאבים נראים הריסות הגשר הגדול של הרכבת הטורקית, הנטוי על נחל רביבים. פרשי אנז"ק פוצצו אותו ב-23 מאי 1917.
ביר עסלוג' הייתה תחנה חשובה ב"איגוף הגדול". הצבא הטורקי אמנם חיבל בבארות בעת שנסוג מהן, אך לפני המסע לבאר שבע שיקמו אותן אנשי ההנדסה של כוחות אנז"ק. חלק מגדודי הפרשים חנו בביר עסלוג' ביום שלפני תקיפת באר שבע. הם צעדו מכאן לילה שלם, גמעו כ-45 ק"מ והתייצבו בשחר ה-31 באוקטובר 1917 בעמדות התקיפה על העיר.
בבית הבאר שבפארק גולדה (באר נאפ"י) מתארת תצוגה עשירה את חשיבותה של ביר עסלוג' ואת משמעותה האסטרטגית ל"איגוף הגדול". המבנה סגור בדרך כלל. עובדי הפארק פותחים אותו ברצון למבקרים.