יותר מ- 60% משטחה של ישראל, הנגב והערבה, הם אזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ממוצע המשקעים השנתי בהם הוא בין 250 מ"מ ובין פחות מ-50 מ"מ.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בטמפרטורה ובשיעור ההתאיידות בנגב. במשך השנים השקיע קק"ל משאבים רבים בפעילות לעצירת תהליך התפשטות המדבר ושיקום שטחים שעברו תהליכי מידבור:
קק"ל בנתה באיזור הארידי שלוש תחנות ניטור ((long term ecological research - LTER הבוחנות נתונים כמו קיבוע הפחמן, התפתחות מיני העצים (אקוטיפים) לתנאי הסביבה, מימשק רעייה ועוד.
פיתוח שיטות נטיעה מדבריות ומימשק מתאים של שדות מרעה ע"י תפיסת מי נגר בשיטות של חקלאות קדומה שהיתה נהוגה בנגב, נטיעת עצים ועידוד הצומח הטבעי.
נטיעת עצים לצרכי צל ונוף ב"לימנים", קבוצת עצים הנטועים במעלה סכרי עפר הנבנים בגאיות. הסכרים מאשפרים איגום מי נגר, החדרתם לקרקע ומבטיחים התפתחות עצים באזור השחון.
פעילות במסגרת התאגיד הבינלאומי לאזורים צחיחים, שבו שותפים שירות הייעור האמריקני ושש אוניברסיטאות, לקידום שיטות לפיתוח בר-קיימא בתחומי המדבר, והפצת המידע שנוסף בתחום זה לכל מדינה וארגון המעוניינים בו.