הערבה, כחלק מהבקע הסורי-אפריקני, משמשת ציר נדידה חשוב לעופות. על פי ההערכות, בעונות הנדידה עוברים בשמי הבקע בין 500 מיליון למיליארד ציפורים. אילת שוכנת בגבול הצפוני של חגורת המדבריות העולמית, בנקודה קריטית בציר הנדידה. ציפורים נודדות רבות נוטות לנוח באזור אילת. בסתיו, בדרך לאפריקה, הן נחות ואוגרות כוח לפני חציית המדבריות. באביב, בדרך לאירופה, הציפורים מחליפות כוח אחרי חציית המדבר.
באזור אילת שכנה בעבר מלחה שהשתרעה על 12 קילומטרים רבועים. צמחי המלחה לבלבו והבשילו פירות באביב, בתיאום מדויק עם הנדידה, והעניקו שפע של מזון ומסתור לעופות הנודדים. מלחת אילת שימשה "תחנת תדלוק" אחרי מסע נדודים של אלפי קילומטרים. אבל, במהלך התפתחותה של אילת כעיר תיירות, הפכו שטחי המלחה לבתי מלון, לשדות חקלאיים ולבריכות מלח. חלק מהשטח הפך לאתר בלתי חוקי להטמנת אשפה.
אובדן מלחת אילת היה אסון לציפורים. ציפורים קטנות אוגרות לפני הנדידה מאגרי אנרגיה בכמות מדודה, המספיקה להם לחציית המדבריות עד אילת. חייהם של כמה מינים תלויים במזון שנמצא במלחת אילת.
אילת חשובה גם לעופות גדולים, המבלים חלק ניכר מהנדידה בדאייה. כדי להתרומם מהקרקע זקוקים עופות כבדים לתרמיקות, כלומר, לאוויר חם העולה לשמיים. תרמיקות מתרחשות מעל ליבשה ולא מעל לים, וראש הגשר היבשתי של אילת מביא להם תועלת רבה. מאות-אלפי עופות דואים חולפים באזור אילת מדי עונת נדידה.