יער עמינדב ויד קנדי

עמינדב - חוות הגתות. צילום: עדי טנא, קק"ל

ירושלים – הרים סביב לה. אחד מהם הוא רכס שלמון-שורק, החוצץ ממערב לבירה בין נחל שורק לנחל רפאים. קרן קימת לישראל נטעה ברכס את יער עמינדב, המשתרע על פני כ-7,000 דונם. היער מצטרף אל החורש הטבעי שבסביבה, ויחד הם יוצרים את השטח הפתוח הגדול ביותר בקרבת ירושלים. קק"ל פרצה ברכס שלמון-שורק דרכי נוף המעניקות לנוסעים בהן נופים מרהיבי עין ותצפיות על הערוצים העמוקים של הנחלים שורק ורפאים. היער עשיר באתרים ובהם מעיינות שכבה, טראסות חקלאיות ובוסתנים נטושים. במעבה היער פזורים שרידי עבר כגון גיתות, בתי בד וכבשני סיד.
קק"ל גם הקימה ביער חניונים ובהם מתקני ספורט ויצרה שבילי הליכה ברגל ומסלולי רכיבה על אופניים במגוון דרגות קושי. ליד חניון קדושי קהיר, הסמוך לחורבת סעדים הכשירה קק"ל שביל טיול לאנשים עם מוגבלויות. פיתוח הדרכים, החניונים והאתרים ביער נעשה בתרומת ידידי קק"ל בארצות הברית, בגרמניה, באנגליה ובישראל. ברשימה זו ניכנס ליער משער יד קנדי.

תעודת זהות

  • איך להגיע


    שער יד קנדי

    יד קנדי נמצא כ-500 מ' ממערב לכביש הגישה למושב עמינדב (כביש 3877).


    שער אבן ספיר

    נכנסים בכביש הגישה למושב אבן ספיר (מול בית חולים הדסה, כביש 396). נוסעים בכביש הגישה למושב כ-600 מ' ופונים שמאלה בדרך העפר העולה לחניון שבחורשת קדושי קהיר, ליד חורבת סעדים. הדרך מסומנת בסימון שבילים אדום.


    שער נחל שורק
    כ-5 ק"מ ממערב לצומת כרם, בדרך העפר העולה דרומה מכביש 386, בין סימני ק"מ 12-11.


    שימו לב

    דרכי היער עבירות בחלקן לרכב פרטי ועל פי רוב מיועדות לרכב 4X4. בחורף הדרכים עשויות להיות בוציות וחלקות. סעו בזהירות ובהתאם לשילוט ההנחיה ותנאי הדרך.

  • שעות פתיחה

    יד קנדי:
    השערים פתוחים בימים ראשון עד שישי בשעות 08:00 - 16:00. בשבת סגור.
    בשעות אחרות אפשר להיכנס לאתר ברגל, אך המבנים עצמם סגורים.

  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • משך המסלול-

    2-3שעות
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    ההר וירושלים
  • אתרים נוספים בסביבה-

    שמורת חורבת סעדים, מנזר יוחנן במדבר, סטף, תל צובה, שמורת הר הטייסים, פארק עצמאות ארה"ב ויער הקדושים.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני לינת לילה,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים

יד קנדי סגור לרגל עבודות בינוי
בימים אלה משדרגת קק"ל את מתחם יד קנדי. המתחם ייקרא מוקד יער עמינדב וישולב בו מידע על היער ועל אנדרטת יד קנדי, שתזכה לשיקום גם היא. כחלק מהפיתוח יהיו במקום עמדת תצפית ומידע על אתרים ומסלולי טיול לביקור ביער. במוקד יהיו מזנון, מים לשתייה ושירותים לכלל האוכלוסייה. האתר סגור עד להודעה חדשה.

עין חנדק
נקבת עין חנדק סגורה לקהל בשל סכנת התמוטטות

טקסטים נגישים

אתרים ביער

יד קנדי היא אנדרטה מרשימה המנציחה את זכרו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, נשיא ארצות הברית שנרצח בנובמבר 1963 בגיל 46. האנדרטה, שהוקמה בסיוע ידידי קק"ל בארצות הברית, עשויה בדמות גזע עץ כרות המסמל את חייו של הנשיא שנגדעו באִבּם.

פנים הגזע עשוי כאולם גדול, מוקף 53 עמודי בטון בגובה של 7.2 מטרים. 51 מהעמודים מוקדשים למדינות ארצות הברית ואילו שני העמודים שבכניסה לאנדרטה הם עמודי קק"ל. האנדרטה, יצירתם של האדריכל דוד רזניק והפסל דוב פייגי, נחנכה ב-4 ביולי 1966. 

לאנדרטה המיוחדת מוסיף גם קסמו של המקום – ראש הר מבודד המתנשא 823 מ' מעל פני הים. לפני שיוצאים לטיול כדאי להקיף את יד קנדי ברגל וליהנות מהתצפית המרהיבה על הרי ירושלים והר חברון. "חלון" לנוף מעניק מבט על מישור החוף באזור אשדוד.

יד קנדי סגור לרגל עבודות בינוי
בימים אלה משדרגת קק"ל את מתחם יד קנדי. המתחם ייקרא מוקד יער עמינדב וישולב בו מידע על היער ועל אנדרטת יד קנדי, שתזכה לשיקום גם היא. כחלק מהפיתוח יהיו במקום עמדת תצפית ומידע על אתרים ומסלולי טיול לביקור ביער. במוקד יהיו מזנון, מים לשתייה ושירותים לכלל האוכלוסייה. האתר סגור עד להודעה חדשה.

אנדרטת יד קנדי

פסל קלידי הפסנתר מוקדש לזכרו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין. האתר נמצא סמוך ליד קנדי ואפשר להגיע אליו משם ברכב או ברגל.

גישה: יוצאים ברכב מיד קנדי ופונים שמאלה בדרך הסלולה המובילה ליער עמינדב. במרחק של כ-100 מ' במורד הכביש נמצאת מימין רחבת חניה קטנה ובה שילוט הכוונה לשביל נגיש המוביל לאנדרטה.

הפסל ישראל הדני עיצב את האנדרטה בדמות קלידי פסנתר הפורצים אל הנוף המרשים של הרי ירושלים. ה"פסנתר" עשוי אבני שיש ולצדו נמצאת מצבה צנועה הנושאת את שמו של ארתור רובינשטיין ומציינת את יום הולדתו ואת יום מותו.

בשנת 1969 נטעה קק"ל ביער עמינדב חלקה לכבודו של ארתור רובינשטיין. היער ניטע בסיוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואגודת הידידים של התזמורת, וארתור רובינשטיין עצמו נכח בטקס המרגש.

אנדרטת קלידי הפסנתר

כחצי קילומטר במורד הדרך, מול חניון הטראסה המעוטר בפסלי כבשים, נמצאת רחבת חניה קטנה. מעט לפניה, ליד עצי ארז יפים שנטעה קק"ל, מתחיל את דרכו שביל המעיינות, מהשבילים האהודים ביותר בהרי ירושלים. לאורך השביל יש נקודות תצפית, טרסות ישנות ומעיינות הרריים קטנים, שחלקם נובעים במשך כל השנה. 

מרחבת החניה מוביל שביל קצרצר שאורכו מטרים ספורים אל חורבת סעדים. זוהי שמורת טבע קטנטנה. העילה העיקרית להכרזתו של המקום כשמורת טבע היא עצי האלון המצוי במקום שזכו להגיע לממדים גדולים, תופעה נדירה במין עץ זה. עוד צומח בשמורה עץ חרוב עתיק ומרשים בממדיו.

בחורבה ניכרים שרידי מקאם (בית תפילה לזכר קדוש מוסלמי) המוקדש לזכרו של שיח' אחמד, וייתכן שהעצים הגיעו לממדים המרשימים האלה כיוון שזכו לטיפוח והשגחה השמורים לעצים הצומחים במקומות מקודשים. מהמבנה נותרו שני קירות אבן בגובה של כשני מטרים שאחד מהם נושא קשת שלמה. שיח' אחמד נודע בסגולתו לרפא עקרות, ואולי זו הסיבה לכך שהחורבה נקראה בערבית ח'ירבת סעידה (בערבית – "המאושרת").

שביל רחב מוליך מרחבת החניה לקרחת היער שבלב החורשה. נראה כי המקום נודע כקדוש כבר בתקופה הביזנטית. מנחם מרקוס מדווח בספרו "הרי ירושלים – סקר נוף ומסלולי טיול" (1993) שבחורבה היה מוטל בעבר משקוף אבן שנשא כתובת יוונית. זה תרגומה: "זה מוסדו של הכומר מריאנוס". שרידי כנסייתו של מריאנוס זה נמצאים מעט ממערב לשטח הפתוח הסמוך לשרידי המקאם. בשטח הפתוח ניצב עמוד אבן כבד. נראה כי אבן זו הייתה חלק מבית בד ששכן במערה סמוכה, שבה נמצאו חלקים נוספים של בית בד ובהם מֶמֶל – אותו גלגל אבן (מפרכה) ששימש לכתישת הזיתים לפני שסחטו מהם שמן.

כדי להגיע למערה יש לצעוד מעט צפונה ולרדת כמה מטרים במדרון שמתחת למצבה המנציחה את זכרו של סרן שלמה מלאכי שנפל במלחמת ששת הימים.

המשך הסיור הרגלי יוביל אותנו כ-300 מ' ממערב לשולי שמורת חורבת סעדים. מעט מצפון לדרך העפר המקיפה את הר שלמון נמצא עין סעדים. המעיין חרב כיום. בעבר נבעו מימיו מתוך שתי נקבות קצרות, חצובות בסלע, אל שתי בריכות אגירה שעודן קיימות בשטח. מהבריכות הזרימו האיכרים את המים אל הטראסות החקלאיות שמתחת למעיין. בטראסות צומחים עצי שקד, זכר לבוסתנים מימים עברו. בקיץ וגם לאחר חורף קשה המעיין עשוי להיות יבש.

לוטם מרווני

שביל נגיש יער עמינדב

השביל הנגיש נמצא בחורשת קדושי קהיר, המוקדשת לזכרם של חברי רשת מודיעין ישראלית שפעלה בקהיר בשנת 1954. פעילות הרשת נחשפה ואחדים מחבריה הוצאו להורג. בחורשה הכשירה קק"ל חניון פיקניק.

השביל סלול, מעגלי, אורכו קילומטר, הוא מוצל כולו ולאורכו מוצבים ספסלים. השביל עובר ליד חניון גדול ובו שולחנות פיקניק רבים, מגרש ספורט משולב, מתקני משחקים וכושר גופני, מתקני מנגל, מעגלי מדורה וברזיות. ליד נקודת המוצא של השביל נמצאים שרידי כבשן סיד - מבנה אבן שקוע בחלקו באדמה ובתוכו שרפו סלעי גיר כדי להופכם לסיד.

הטיול בשביל מעניק הזדמנות להכיר כמה ממיני העצים והשיחים הצומחים בהרי ירושלים ובהם אלון מצוי, אשחר ארצישראלי, לוטם שעיר, סירה קוצנית ועוד רבים אחרים. בחורף תיהנו כאן מפריחה נאה של רקפות, כלניות ושלל מיני צמחים נוספים.

ליד החניון נמצא חניון לילה סעדים המשרת תנועות נוער ומטיילים רבים. החניון עמוס בדרך כלל בסופי שבוע ובחגים.

שביל המעיינות

שביל המעיינות ביער עמינדב הוא מסלול טיול להולכי רגל, בין מעיינות נובעים ועצי חורש טבעי. השביל, שאורכו כ-3 ק"מ, מתאים למיטיבי לכת והוא מתנהל במורד. משך הטיול כ-3 שעות. אין לרכוב בשביל באופניים ולא בשום כלי תחבורה אחר. יש לדאוג לרכב מאסף מהחניה של עין שריג (ווייז: עין שריג), ליד בית חולים הדסה. בימי חול אפשר לצאת מהאזור בתחבורה ציבורית מבית חולים הדסה.

הטיול מתחיל בחורבת סעדים, ומשם יורדים בשביל מסומן ירוק דרך עינות עמינדב היבשים בדרך כלל לעין עוזי, לעין תמר ומשם לעין שריג. השביל עובר בנופי טרסות יפהפיים.

מי שמעוניין במסלול מעגלי יכול לעלות מעין תמר לדרך העפר שמדרום למעיין (סימון כחול), לפנות מערבה (ימינה) ולשוב לנקודת המוצא.

שביל צופה הדסה

השביל מתחיל כ-300 מ' מצפון לצומת אורה (כביש 396). אורכו כ-3 ק"מ והוא מיועד למיטיבי לכת. יש לדאוג לרכב מאסף בחניית עין שריג (ווייז: עין שריג, ליד בית חולים הדסה.

השביל מסומן בסימון שבילים שחור והוא עובר בנופי טרסות עתיקות, חולף על פני שרידי שומרות ומעניק תצפיות מרהיבות על מערב הרי ירושלים. לצד השביל נמצא מגדל אבן בגובה 10 מ'. המגדל, הידוע בשם "מגדל קפוסטין", נבנה בסוף המאה ה-19.

מקצה המסלול אפשר להמשיך לטייל בשבילים מסומנים המובילים לאתרים רבים ובהם עין חנדק, חורבת סעדים, יד קנדי וסטף.

שביל חוות הגיתות

כדי להגיע לשביל יש לנסוע ברכב מיער קדושי קהיר מערבה בדרך העפר המקיפה את הר שלמון מדרום (סימון שבילים שחור). בצומת הדרכים הראשון, הידוע בשם "צומת פישר", ממשיכים היישר לפנים ומיד פונים ימינה (מתחת לעמוד מתח גבוה) בעקבות סימון שבילים ירוק. הדרך מאגפת את הרכס ממערב, מתעקלת ימינה לאגפו הצפוני ועולה לעבר חוות הגיתות, השוכנת בנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק (נ.ג. 714). למרגלות חוות הגיתות הקימה קק"ל חניון קטן ואינטימי וספסל הצופה היישר אל הנוף היפה. כאן נחנה את הרכב.

מהחניון עולים ברגל בשביל מסומן באבני שפה המוליך לראש הגבעה.השביל עובר לצד שלוש גיתות עתיקות חצובות בסלע, שבהן דרכו על ענבים כדי להפיק מהם תירוש ולהתסיסו ליין. במיוחד מרשימה הגת השלישית, העליונה ביותר. זוהי גת גדולה בעלת משטח דריכה מרשים שממדיו 7.4X5.7 מטרים. סחיטה נוספת של הענבים, לאחר הדריכה הראשונה, התבצעה באמצעות קורת עץ שהקצה שלה נקבע בשקע מלבני החצוב בדופן המערבית של משטח הדריכה.

ליד הגת נמצאים שרידי בית בד. נראה כי הגיתות ושאר המתקנים החקלאיים שבמקום היו שייכים לחוות שפעלו במקום מהתקופה הישראלית הקדומה עד לתקופה הביזנטית.

השביל ממשיך לפסגת ההר. כאן, סמוך לגל אבנים בנוי, יש תצפית מרשימה לכל העברים. מסביב פזורים שרידי מבנים שנותרו מן הסתם מבתי חוות לדורותיהם. השביל הרגלי ממשיך ויורד בחזרה לחניון חוות הגיתות, שם השארנו את הרכב.

שבילי אופניים

שביל השמינייה

שביל השמינייה הוא כינוי לדרך הראשית ביער עמינדב, המשמשת רכב מנועי ורוכבי אופניים. השביל נקרא כך משום שהוא יוצר בדרכו שתי לולאות בצורת הספרה 8. אורכו של השביל המלא הוא 10 ק"מ וקיימת אפשרות לקצרו ללולאה אחת באורך 5 ק"מ. השביל דורש רמת רכיבה בינונית.

שביל הרכסים

שביל הרכסים יוצא מחורשת קדושי קהיר. אורכו כ-5 ק"מ, הוא מסומן בכחול ומיועד לרוכבי אופניים מיומנים. הרכיבה מתנהלת במורד עד נחל רפאים ומשם יש לשוב במעלה דרך עפר רחבה בחזרה לנקודת המוצא. השביל מוכר בשם שביל IMBA – International Mountain Bicycling Associatin.

אופניים בעמינדב

משחקי חוויער ביערות קק"ל

רוצים להוסיף עניין לטיול ביער?
היכנסו למשחק הבריחה הסלולרי "חוויער לכודים ביער עמינדב", צאו לנווט בין טרסות, מעיינות ושבילים, ענו על חידות, התמודדו עם אתגרים ופצחו את צופן עמי-נדב – שבעזרתו תוכלו להציל את המטיילים שנלכדו ביער...
מתחילים כאן
עודכן בתאריך: 13.2.2024
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, יוסי זמיר, מלכה ברקאי וארכיון הצילומים של קק"ל.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.