שביל הרכסים (IMBA)

מסלול האופניים הראשון שקק"ל הכשירה הוא עדיין אחד ממסלולי הרכיבה המשובחים שבנמצא. חמישה ק"מ של ירידה בנוף המרהיב של הרי ירושלים על שביל מאתגר ומהנה המשובץ סוויצ'בקים, מעברים טכניים ושיפועים המתאימים לרוכבים מיומנים.

המסלול מתחיל כ-150 מטר מערבית לחורבת סעדים הסמוכה ליד קנדי בחניון קדושי קהיר. לבאים מאזור השפלה יש להגיע לכניסה למושב אורה שעל כביש 396 ומשם להיכנס לכביש 3877 ולנסוע אתו עד לחורבת סעדים, משם ממשיכים עוד כ-150 מטרים ומגיעים לחניון קק"ל שם מחנים את כלי הרכב ושם גם מתחיל המסלול.

שביל הרכסים (היידוע גם בשם IMBA – ועל כך בהמשך), הוא אחד המסלולים היחידים בארץ שכולו בירידה. 5 ק"מ של ירידה ליתר דיוק, וזה לא מעט... אך מעבר לעובדה זו, סינגל הרכסים מחזיק בעוד שיא: זהו הסינגל הראשון שהכשירה קק"ל עבור רוכבי אופניים במסגרת התוכנית ארוכת הטווח לרישות יערות קק"ל בשבילי אופניים, תכנית הממשיכה לצבור תאוצה גם כעת, כשנכון לכתיבת שורות אלה קיימים בשטח כבר מעל 1300 ק"מ של מסלולי רכיבה שהכשירה קק"ל לטובת הרוכבים.

סיפורו של סינגל הרכסים מתחיל אי שם בשנת 2004 כשתחביב רכיבת אופני ההרים בארץ עדיין עשה את צעדיו הראשונים. מספר גידי בשן, רכז קהילה ויער אזור ההר של קק"ל, רוכב אופניים מושבע ומי שהגה תכנן והיה שותף בפועל להכשרתם של מאות קילומטרים של מסלולי רכיבת אופניים של קק"ל: "לרכוב על אופניים התחלתי כמו כולם, בגיל 5 לערך, אבל רק בשנת 2000 תקף אותי החיידק באמת והפכתי לרוכב שטח מדופלם. באותה שנה קהילת רוכבי השטח בארץ עדיין לא הייתה גדולה ומפותחת כפי שהיא היום אבל לכולם היה ברור שאין מדובר באופנה חולפת, ושקק"ל, שחולשת על מרחבים אדירים של יערות ושטחים פתוחים הקורצים לרוכבי אופניים, חייבת לעשות מעשה ולהיערך לקראת המדוושים.

בחירת היעד הראשון הייתה די קלה ומתבקשת שכן יואב בהט ואני הקמנו את היסודות לסינגל הזה כיוזמה פרטית ומאוחר יותר, כחלק מהרצון ללמוד ולהתמקצע בבניית מסלולי רכיבה, נערך בארץ הקורס הראשון לבניית שבילים שהועבר ע"י מדריכים של IMBA - International Mountain Bicycling Association שהגיעו מחו"ל והמסלול שנבנה כחלק מהקורס, מהווה למעשה את הבסיס לסינגל הרכסים כפי שמכירים אותו היום".

הסינגל המקורי שזכה מיד לכינויIMBA על שם אותו אירוע מכונן נבנה אמנם באהבה ודבקות אך כפרויקט ראשון לא היה חף מטעויות. "היה צורך לתקן פה ושם ליקויים כמו ביטון וחיזוק מקומות המועדים לבלאי מואץ", מוסיף בשן, "וכמובן שבשלב האחרון, יחד עם ערן זוהר ומתנדבי שנת השרות של קק"ל, נבנה חלקו השני היורד מאזור חוות הגתות אל נחל רפאים ומשלים עוד כ-2 ק"מ ל-3 הישנים והופך אותו למסלול ירידה טהור בן 5 ק"מ" ולאחרונה, שוב שודרג משמעותית על ידי עובדי קק"ל בשל הבלאי המואץ שלו הנובע מתלילותו אך בעיקר משימוש לא מבוקר ולא מקצועי של רוכבי אופנוע בו בעיקר במגמת עלייה.

"המסלול הזה", מסביר בשן, "מאד פופולארי מכמה טעמים, ראשית כל מדובר בסינגל שכולו בירידה, ירידה רצופה של 5 ק"מ היא לא דבר כה שכיח בישראל מה שמיד הופך אותו לאטרקטיבי. אמנם מי שמחליט לרכוב רק את הסינגל הזה לבד צריך לטפס חזרה את כל הדרך לנקודת ההתחלה, אך הרכיבה חזרה היא על שביל לבן, רחב ונוח עם שיפוע נוח יחסית מה שיחד עם הנוף הנשקף ממנו הופך גם את הרכיבה ה"מנהלתית" הזו לחוויה בפני עצמה המאפשרת לרכוב באיטיות, לשוחח וליהנות מן הנוף.

ואם בנוף עסקינן, הרי שנופי הרי ירושלים, נחל רפאים ואפילו שפלת החוף בימים צלולים הנשקפים לכל אורך המסלול הם תאווה לעיניים. המסלול הזה רכיב כמעט כל השנה, למעט אחרי ימים גשומים מאד אז ישנה סכנת החלקה על סלעים, והוא מספק מראות שונים ומגוונים לאורך עונות השנה מה שמאפשר לרכוב בו יותר מפעם אחת בשנה ובכל פעם להתבשם במראות חדשים. ואם כל זה לא מספיק, הרי שהמסלול עצמו משלב שבילים רגועים יחסית וגם אתגרים טכניים בדמות מעברי סלע וירידות תלולות שיאתגרו כל רוכב בהתאם ליכולתו ולמהירות בה יבחר לצלוח את המסלול".

רוכבים רבים בוחרים לשלב את הרכיבה בסינגל הרכסים יחד עם מסלולים נוספים באזור וקרבתו לאתרים מוכרים ומעניינים כמו חורבת סעדים, חוות הגתות ומעיינות פופולאריים הופכים אותו למרכיב משמעותי המשתלב כמעט בכל תכנית רכיבה באזור.

המסלול משנה את פניו לאורך עונות השנה ויש לקחת בחשבון כי בשיא הקיץ ישנה דרדרת ולכן יש להתאים את מהירות הרכיבה לתנאי הקרקע כדי למנוע החלקות, ובחורף בעיקר לאחר כמות גשם גדולה, חלקים מן המסלול יכולים להיות בוציים ויש לנקוט משנה זהירות בעת מעבר על סלעים מחשש להחלקה.

בכניסה למסלול ישנו ברז מים, וודאו כי אתם יוצאים לדרך עם כמות מים מספקת.

אנו נכנסים לעניינים ברכיבה קצרצרה ורגועה בשביל סלול המוביל אותנו לכיוון מערב. לאחר כמאה מטרים אנו מתחברים לשביל שסימונו כחול ורוכבים אתו כשמשמאלנו בין עצי יער עמינדב נמצאת פסגתו של הר שלמון. נמשיך לרכוב ונביט סביב כדי לראות את סימני ההתחדשות ושיקום היער לאחר השריפה הגדולה שפקדה אותו בשנת 2010.

הקטע הרגוע מאחורינו והגיע הזמן למעט אקשן, אנחנו ממשיכים בשביל הכחול וגולשים מטה בירידה תלולה המחברת אותנו שוב לקטע רכיבה רגוע על שיפולי שלוחת הר שלמון. שימו לב לא לאבד את התוואי בשלב הזה, אנו יוצאים אל המרחב הפתוח ולפנינו קטע סלעי עם שיפוע חריף אותו ניתן לעקוף מצדו השמאלי בשביל נוח.

אנו נכנסים שוב לירידה עם כמה פניות חדות על פני ברמים בנויים ומשם ממשיכים עד לחיבור עם שביל, שימו לב לא לפספס את הפניה שמאלה ממנו שוב אל הסינגל המסומן כחול. משם אנו ממשיכים להתפתל עם הסרפנטינות מטה. קטע הרכיבה הבא לוקח אותנו למסע על פני משטחי סלע משובשים, שימו לב למקם את הגוף באזור הנכון על האופניים כדי לצלוח אותם מבלי שהגלגל הקדמי "יישתל" באחת מן ה"אמבטיות" הסלעיות.

הקטע הזה מסתיים על צומת שבילים גדולה וברורה וכאן גם מתחיל חלקו השני והחדש יותר של המסלול. נחלוף על פני שלט עץ גדול של יער עמינדב כשפנינו מערבה ומימיננו מתנשא ההר שבראשו נמצאת חוות הגתות ונפנה שמאלה לשביל במגמת ירידה המסומן כמובן בכחול. קטע הרכיבה הראשון נמצא בתוך היער אך חיש מהר יוצא אל השטח הפתוח וחושף אותנו לנופיו המרהיבים של נחל רפאים.

השביל ממשיך לזגזג ולהתפתל, משנה את שיפועו ומאפשר לנו להגביר מהירות מדי פעם ולהאט לקרת סיבובים הדוקים או ירידות תלולות עד שנגיע אל הנקודה הנמוכה ביותר בסמוך לנחל רפאים.

לבוחרים לחזור לנקודת ההתחלה, יש להמשיך לכיוון מזרח על השביל הלבן הרחב המסומן אדום עד לגשר קובי ומשם לטפס חזרה בשביל הרחב המסומן ירוק חזרה עד לנקודת ההתחלה.

המסלול הזה, כמו רבים אחרים, לא היה נברא בלי חזונם של אנשים כמו גידי בשן, יואב בהט, ערן זוהר, מתנדבי קק"ל וכל מי שאחז במעדר ובמגרפה.